דו"ח: מתנגדי הנורמליזציה עם ישראל מנצחים ברשתות החברתיות

ההסכמים בין ישראל לאיחוד האמירויות הערביות ולבחריין הביאו ללא מעט תגובות חיוביות במדינות ערב, אבל מסתבר שברשתות החברתיות, מתנגדי הנורמליזציה מנצחים בגדול – כך על פי דו"ח שפרסם המשרד לנושאים אסטרטגיים. לטענת המשרד, מתנגדי הנורמליזציה עושים מאמץ ממוקד ברשתות החברתיות על מנת להפיץ את הדעות שלהם בערבית, והממשלה לא עושה מספיק כדי להשיב להם. מחברי הדו"ח ממליצים לישראל "להיערך למערכה תודעתית ממושכת בסוגיה".

על פי הדו"ח, הפעילות הנמרצת של מתנגדי הנורמליזציה עם ישראל אל מול חוסר הפעילות של הממשלה בעניין הביאו להתנגדות כמעט מוחלטת של הגולשים הערביים וגינוי חריף של האמירויות ובחריין, תוך האשמתן בבגידה בפלסטינים ובהתרפסות בפני ישראל וארצות הברית. כך, האשטאגים בולטים כמו #הנורמליזציה היא בגידה ו-#בחריינים נגד הנורמליזציה צוינו יותר מ-100 מיליון פעמים בתקופה של חתימת ההסכמים.

הנתונים עולים ממחקר רשתי שיזם המשרד בעקבות ההודעה על נרמול היחסים בין המדינות, שמצא שכ-90% מההתייחסויות לכך ברשתות החברתיות הן שליליות ורק 5% – חיוביות. כמו כן, המילה "שלום", שנתפסת כחיובית, נעדרת מהשיח כמעט לחלוטין.

בבורדו – שיח שלילי מאוד על ההסכמים, באדום – שיח שלילי, בתכלת – ניטרלי, בירוק בהיר – חיובי, ובירוק כהה – חיובי מאוד. מקור: המשרד לנושאים אסטרטגיים

"ניסיון לייצר מראית עין של התנגדות ערבית גורפת"

מהמחקר עולה גם כי 95% מהטענות השליליות ביחס להסכם מופנות כלפי איחוד האמירויות. הטיעונים המרכזיים היו כינויו כבגידה (45%); איסור על חתימת הסכמים עם "הציונים" (27%); צביעות של האמירויות (10%); כניעה לארצות הברית (5%); תאוות בצע ואיסור על נרמול היחסים קודם להסכם עם הפלסטינים, ברוח היוזמה הערבית (4% כל אחד).

פירוט הנימוקים המתנגדים להסכם עם האמירויות. מקור: המשרד לנושאים אסטרטגיים

מנגד, הטיעונים בעד ההסכם היו שיש לו יתרונות ביטחוניים (61%); כדאיות כלכלית (33%); ו-"הלבנה" של מצב קיים דה פקטו (6%). יצוין כי בהקשר השיח החיובי בלטו בתמיכתם בהסכם פעילי רשת מעיראק, שאף הביעו רצון שהמדינה שלהם תגיע לשלום עם ישראל.

במשרד אומרים כי "השיח השלילי ברשתות החברתיות מוזן בעיקר על ידי גורמי ההתנגדות להסכם, ובראשם איראן, החיזבאללה, החמאס והרשות הפלסטינית, לצד שורה של ארגוני חברה אזרחית (פלסטיניים – י"ה) המקדמים דה לגיטימציה נגד ישראל. הללו מנסים לייצר מראית עין של התנגדות גורפת בעולם הערבי להסכמים, ולכל הפחות 'רועשת', ובכך לנסות ולהרתיע מדינות נוספות ללכת בדרכן של האמירויות ובחריין".

כמו כן, במשרד לנושאים אסטרטגיים ציינו את הפעילות של גורמי חברה אזרחית פלסטיניים נגד ההסכם. כך, בכנס שערך בסוף החודש שעבר המכון הפלסטיני למחקרי ביטחון לאומי תחת הכותרת "מובילי דעה ברשתות החברתיות מתמודדים עם הנורמליזציה", התקבלו מספר החלטות להגברת הפעילות בהן, ובין היתר הקמת "הרשת הערבית נגד נורמליזציה" עבור בלוגרים והחרמת אמצעי תקשורת ופלטפורמות המצדדים בנורמליזציה. באופן דומה, ארגון BCP, המקדם דה לגיטימציה וחרמות נגד ישראל, שבראשו עומד בכיר חמאס בעזה, באסם נעים, מגלה פעלתנות רבה נגד הנורמליזציה ומרבה להשתמש בפרסומיו באחד מההאשטאגים הבולטים ביותר ברשתות החברתיות בהקשר זה – #הנורמליזציה היא בגידה.

"האמירתים והבחריינים פעלו, ישראל – לא מספיק"

מהצד השני, מעריכים במשרד, באיחוד האמירויות ובבחריין היו מודעים למתקפה ההסברתית הצפויה, ולכן נערכו מבעוד מועד עם שורה של מהלכים ומיזמי נורמליזציה. היערכות זו כללה, בין היתר, פעילות ברשתות החברתיות; ניגוני המנון 'התקווה' אקראיים; שיתופי פעולה מוזיקליים, כגון קליפים משותפים; ראיונות עם גורמים ממשלתיים ולא ממשלתיים בתקשורת; ושיח דתי מצד גורמים דתיים פופולריים שתומכים בנורמליזציה. זאת, תוך שיווק היתרונות הכלכליים (למשל, פרויקטים בתחומי ההיי-טק והבנקאות) והמדיניים (ביטול הכוונות להחלת הריבונות), שנובעים מפירות הנורמליזציה.

השרה לנושאים אסטרטגיים, אורית פרקש הכהן, אמרה כי "לנוכח האתגר שמציבים גורמי ההתנגדות, שניכר שלפחות בחלקו הינו מאורגן, ישראל צריכה לקדם מערכה תודעתית נגדית בהובלתה. זאת, תוך התמקדות בפעילות ברשתות החברתיות בערבית, בעיקר במדינות המפרץ ובמדינות אחרות שאיתן עשויים להיחתם הסכמים נוספים, במטרה להבליט את היתרונות הגלומים בתהליכי הנורמליזציה עבורן. במסגרת זו, המשרד לנושאים אסטרטגיים יגביר את פעילותו ברשתות החברתיות לחיזוק תפיסת הנורמליזציה, בשיתוף משרדי ממשלה נוספים".