משבר? שיא בגיוסי הסטארט-אפים – זינוק של 24%

משבר הקורונה אמנם משפיע לרעה על היבטים מסוימים של תעשיית ההיי-טק, כולל הסטארט-אפים, ולא מעט עובדים בענף פוטרו או הוצאו לחל"ת, אבל כשזה מגיע לגיוסי הכספים – התמונה שונה לגמרי והמצב טוב מאוד. דו"ח הגיוסים הרבעוני של IVC-ZAG מעיד על כך: הוא מראה זינוק של 24% לעומת הרבעון המקביל אשתקד לשיא חדש של 2.74 מיליארד דולר. בהשוואה לרבעון הקודם, מדובר בצמיחה של 26%. הדו"ח מציין כי הסכום שגויס בתשעת החודשים הראשונים של 2020, שרובם היו בתקופת הקורונה, כמעט ומשתווה לזה שגייסו החברות בכל שנת 2019.

על פי הנתונים, ברבעון השלישי של 2019 גויסו 2.21 מיליארד דולר ב-144 עסקאות – שבע עסקאות פחות מאשר ברבעון המדווח. כמו כן, חציון העסקאות עלה ל-6.5 מיליון דולר בהשוואה ל-4.55 בין יולי לספטמבר בשנה שעברה. נתון זה הוא הגבוה ביותר מאז הרבעון הראשון של 2019.

יצוין כי אחת הסיבות לנתונים הטובים היא שהמשקיעים הזרים, שעם פרוץ המשבר היה חשש שיפסיקו להשקיע כאן, דווקא הגדילו את השקעותיהם בישראל מאז תחילת השנה. אלא שהם העדיפו שלא לקחת סיכונים והתמקדו בחברות בשלבים המאוחרים, על חשבון אלה שנמצאות בשלבים המוקדמים. ההשקעות בסבבים המאוחרים (של משקיעים זרים וישראליים כאחד) הסתכמו בתשעת החודשים הראשונים של 2020 ב-3.2 מיליארד דולר – זינוק של 34% בהשוואה לסכום שגויס בסבבים מקבילים בכל שנת 2019. לעלייה בהיקף הגיוסים של חברות ה-Late Stage אחראיות 20 עסקאות, שכל אחת מהן הייתה גדולה מ-50 מיליון דולר. לשם השוואה, בכל שנת 2019 ביצעו חברות בשלבים אלה 16 עסקאות הגדולות מ-50 מיליון דולר.

לעומת זאת, בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה הנוכחית בלטה ירידה חדה ברמת הגיוסים בסבבי הסיד: נתוני החציון בהשקעות הסיד ירדו משמעותית – מבין 900 אלף למיליון דולר לסבב בשנים 2016-2019 ל-150 אלף בלבד בשלושת הרבעונים הראשונים של 2020. ירידה זו מלמדת כי המשקיעים המסורתיים בסבבי הסיד (אנג'לים, אקסלרטורים וקרנות הון-סיכון) שינו את העדפתם לגבי חברות בשלבים שבהם רמת הסיכון גבוהה.

גיוסי הון של חברות היי-טק ישראליות בין הרבעון הראשון של 2015 לרבעון השלישי של 2020. מקור: IVC-ZAG

מהן הסיבות להצלחה?

עו"ד שמוליק זיסמן, שותף מייסד ומנהל מחלקת ההיי-טק בפירמת עורכי הדין ZAG (זיסמן, אהרוני, גייר ושות'), אמר כי "בשעה שנתוני הרבעון השני השנה רמזו על האטה אפשרית, הרבעון השלישי הוכיח את האיתנות יוצאת הדופן של תעשיית ההיי-טק הישראלית. הקורונה עדיין כאן, אבל גם תעשיית ההיי-טק. סך הגיוסים ברבעון השלישי היה הגבוה ביותר בכל הזמנים".

לדבריו, "שתי סיבות גרמו לגידול בהשקעות: הראשונה, המשקיעים הזרים השקיעו ברבעון זה את הסכומים הגבוהים ביותר בכל הזמנים. השנייה, סך ההון שגויס מקרנות ישראליות – גם הוא הגבוה ביותר בכל הזמנים. תופעה זו מעניינת במיוחד, ונשאלת השאלה האם המשקיעים המקומיים ניצלו הזדמנויות לאור סגירת הגבולות. תחום מדעי החיים בלט במיוחד ברבעון השלישי – אחד מכל ארבעה גיוסים היה של חברות בתחום זה".

עם זאת, הוא הוסיף כי "לצערנו, כמובן שבתקופת הקורונה לא הכול נפלא. חברות בשלב המוקדם נפגעו בצורה ברורה".

"לסיכום", אמר עו"ד זיסמן, "הרבעון השלישי יצא דופן בטיבו, והוא המשיך את המגמה של 'הון-סיכון בפחות סיכון'. כחלק מזה, הכסף הגדול הולך לחברות בשלבים המאוחרים. בהנחה שהקורונה לא מתכוונת לעזוב אותנו כל כך מהר, אנחנו נותרים אופטימיים ומלאי תקווה. גם במשבר ממושך, ההיי-טק הישראלי מוכיח ויוכיח את איתנותו. אנחנו מאמינים שהוא יהווה גורם מרכזי בשיקום הכלכלה הישראלית".

מריאנה שפירא, דירקטורית מחקר ב-IVC, ציינה כי "נתוני הגיוסים במהלך שלושת הרבעונים שחווינו עד כה ב-2020 מצביעים שלא התרחש שינוי משמעותי בהקצאת ההון על ידי משקיעי הון סיכון שפעילים בשוק הטכנולוגיה הישראלי. באופן אירוני, היקפי ההון הגדולים שהוקצו לסבבים המאוחרים לא רק שנשארו, אלא אף גדלו. סממני ההשפעה של הקורונה נראים בצד השני של הסקאלה – ההשקעות בסבבי הסיד, לאחר שחל שינוי בהעדפות המשקיעים בשלושת הרבעונים הראשונים של 2020. בשורה התחתונה, למשקיעי הון-סיכון שממוקדים בהיי-טק הישראלי יש לא מעט הון פנוי להשקעות, אך הרצון להסתכן ירד מאז תחילת המשבר".