"הענן לא היה מגיע לאן שהגיע בלי הקוד הפתוח"

"הקוד הפתוח נמצא במרבית מערכות הליבה של הארגונים ויותר מכך – במוצרי התשתית של היצרנים, ספקי הענן וניהול המידע. הענן לא היה מגיע למה שהוא בלי הקוד הפתוח. התשתיות של מרבית ספקי הענן מבוססות לינוקס. הקוד הפתוח מניע את החדשנות העולמית", כך אמרה לימור אפיק, מנכ"לית רד-האט לאזור ישראל, יוון וקפריסין.

אפיק דיברה בפתח פאנל שאותו הנחתה במסגרת אירוע Red Hat Forum EMEA 2020, שמקודם על ידי אנשים ומחשבים. הכנס הווירטואלי התקיים היום (ג'), בהשתתפות יותר מ-20 אלף מקצוענים, מהם למעלה מ-1,100 מישראל.

היא ציינה כי "הצטרפתי לרד-האט זמן קצר לפני משבר הקורונה. גיליתי ארגון שאחד המאפיינים המרכזיים שלו הוא תרבות פתוחה. קולו של כל עובד נשמע, בלי קשר למעמדו ולתפקידו. שמחתי להגיע לארגון שבו אנשי מו"פ באים למפגשים עם לקוחות. זה אחד הדברים החשובים – אנשי המו"פ של רד-האט רוצים להיות בשטח, להקשיב ללקוחות ולרצונותיהם".

על פי אפיק, "אנחנו מעוניינים להאיץ את יכולות החדשנות של ארגוני האנטרפרייז באמצעות הקוד הפתוח. שילוב החדשנות המתמדת שבקוד הפתוח והפיכתו לפתרון מוכן לדרישות האנטרפרייז – אבטחת מידע, תמיכה ויציבות – הם המפתח לסייע לארגונים אלה להתחרות בעולם העסקי החדש. קוד פתוח מביא עתיד טוב יותר"

אפ-סטרים ודאון סטרים

אחת המשתתפות בפאנל הייתה מיקי קנת, מנהלת מרכז המו"פ של רד-האט בישראל ודירקטורית בחברה. קנת אמרה כי "לא נולדתי בקוד הפתוח. כשהצטרפתי לרד-האט, לא ידעתי מה זה. בחלוף הזמן, למדתי להכיר, להבין ולהעריך אותו".

"עבודה בארגון פתוח משמעה תרבות ארגונית כוללת", ציינה. "לפתח בקוד פתוח זה לפעול בשני יקומים מקבילים – אפ-סטרים ודאון סטרים, והם לא תמיד מחוברים. כל פרויקט פיתוח ברד-האט מפותח בקוד פתוח, ולכל מהנדס שעובד על פרויקט יש שני עולמות. באחד הוא עובד עם הקהילה, מהנדסים וחברות. כשהוא רוצה לעבור למוצר, הוא עובד בדאון סטרים, שם הוא עובד 'בתוך הבית', עם אנשי הבטחת איכות, פיתוח ותמיכה. זה יותר מכפליים עבודה, כי לכל אחד יש הרבה פרויקטים, אולם העובד בסביבה שכזו לומד להעריך אותה. השקיפות נוצרת ממפגש עם אחרים. פיתוח שכזה מביא יותר יעילות וחדשנות".

"בשבע השנים האחרונות", אמרה קנת, "אנחנו מריצים פרויקט משותף לרד-האט ולעיריות רעננה וטירה, ROSE שמו. במסגרתו אנחנו לוקחים 12-15 נערים ונערות ל-14 מפגשים, אחד בכל שבוע, שבהם אנחנו מלמדים אותם לינוקס, פיית'ון וקוד פתוח. כך אנחנו פועלים לשילוב בין יהודים, ערבים וטכנולוגיה. הצלחנו לחבר פעילות חברתית, גיבוש ותרומה לקהילה יחד עם הטכנולוגיה, שאותה אנחנו 'מרביצים' להם על הדרך".

משתתפי הפאנל: מימין – לימור אפיק, שי רביבו, מיקי קנת, משה אלדר ומני צרפתי. צילום: שרון אלדר

שי רביבו, סמנכ"ל הנדסת איכות ברד-האט ישראל, אמר כי "החברה מאופיינת בגלובליות אמיתית. זה קסם עבורי, שגיליתי בתחילת עבודתי בה. ברד-האט אין מחסומים ותקרות זכוכית: בגלל התרבות הארגונית, לכל אדם בחברה יש יכולת להשפיע בצורה שוויונית ולהפוך לשותף למימוש האסטרטגיה של החברה".

הוא ציין ש-"מצב זה בא עם שני אתגרים: כשנדרש לערוך פגישה של כלל אנשי הצוות, לא ניתן לקיים אותה בשל הפרשי השעות. בנוסף, אחד ממנועי העבודה באג'ייל הוא קבוצה קטנה, סגורה, שנעה במהירות ומקבלת החלטות באופן עצמאי. אנחנו נלחמים לספק ערך לעבודה בצוותים קטנים, אוטונומיים, תוך קבלת החלטות קדימה ותמיכה במיקום הגלובלי של העובדים".

לדברי רביבו, "לקחתי על עצמי לייצג את דרישות כמה מהלקוחות מול המו"פ, וכך אני מביא אותם לחזית השוק, עם חוויית שירות משופרת".

דובר נוסף בפאנל היה משה אלדר, מנהל ערוצים והסינרגיה עם יבמ ברד-האט. אלדר אמר כי "אף שרד-האט נרכשה על ידי יבמ, היא ממשיכה להתנהל כחטיבה עצמאית, עם ההון האנושי, האקו-סיסטם. יש לנו מערך שותפים חזק, שותפי ענן, אינטגרטורים ו-ISV. התרבות שלנו מייצגת פתיחות ואנחנו עובדים במודל עסקי הוגן ושקוף. יש לנו מחויבות ארוכת טווח ללקוחות ואנחנו רוצים שהשותפים ישקיעו בהם".

שוני בין השווקים בישראל ובמדינות אחרות בעולם

מני צרפתי, מנהל ארכיטקטי תוכנה ברד-האט ישראל, יוון וקפריסין, סיפר על ההבדלים בין השוק בישראל לזה במדינות אחרות בעולם. "יש שוני ביניהם", אמר. "מחד, ארגונים רוצים חדשנות בהגדרה, כל לקוח רוצה להוסיף דברים מותאמים אישית. זה יוצר חוויה אמיתית, כי הוא יכול לומר למו"פ את דרישותיו הייחודיות. מאידך, השוק ישראלי מאופיין בתובענות גבוהה ליציבות, כאן רוצים שהטכנולוגיה תעבוד בצורה מושלמת".

לדברי צרפתי, "הלקוחות הישראלים לוקחים את אבטחת המידע לקצה העליון. בעוד שבחו"ל, 15% מהארגונים עובדים בסביבה מנותקת מהרשת, הרי שבארץ הנתון עומד על 85%. זה עושה בעיות רבות, ובעיקר איך להתנהל ואיך לתמוך ברמה גבוהה".
צרפתי סיכם באומרו כי "בשנה האחרונה קרתה בשוק הישראלי הפתעה טובה: מנהלי הביניים הבינו שהם לא עובדים בכלוב מזהב ושעליהם לפתוח את עצמם, 'לטבול את ידיהם בביצה' ולהבין את הביזנס. הם כבר לא חושבים רק על חיסכון במשאבים, אלא איך לייצר ערך עסקי לארגון".