"מערכות המיחשוב של רמב"ם הן הגורם המבדל אותו מיתר בתי החולים"

בית החולים רמב"ם בחיפה הוא המרכז הרפואי הגדול ביותר בצפון הארץ והחמישי בגודלו בישראל, עם כ-1,000 מיטות, והוא משרת את כל אזור הצפון.

אחד העוגנים המרכזיים המאפיינים את פעילות בית החולים הוא השימוש והיישום הרחב ביותר במערכות מידע והמחשוב, המאפשרים לנהל את בית החולים על פלטפורמות דיגיטליות, שמכסות את כל מחזור החיים של בית החולים.

מנכ"ל בית החולים, ד"ר מיקי הלברטל, מקדם את החדשנות בבית החולים על כל תחומי פעילותו, יחד עם אגף המיחשוב שמובילה שרה צפריר.

בראיון לאנשים ומחשבים הוא מפרט את תפיסת הניהול שלו בבית החולים, שמבוססת על פלטפורמות דיגיטליות, שבראשן עומדת מערכת התיק הרפואי הייחודי שבית החולים פיתח, פרומיתיאוס, ועליה נבנות אפליקציות, מערכות מידע ומערכות שו"ב, שביחד מתכנסות לפורטל נגיש, המאפשר למנכ"ל ולכל צוות הניהול לדעת בכל רגע נתון כל מידע רלוונטי שדרוש כדי לקבל החלטות הן רפואיות והן לוגיסטיות, בתוך פרק זמן של דקות.

ההשקעה ארוכת השנים במיחשוב ובדיגיטציה סייעה מאוד לבית החולים להתמודד טוב יותר עם מגיפת הקורונה, כאשר השיא הוא הקמת בית חולים תת קרקעי בחניון המרכזי של בית החולים בשטח של 20 אלף מ"ר.

ד"ר הלברטל סיים את לימודי הרפואה בפקולטה לרפואה של הטכניון והתמחה בבית החולים רמב"ם ברפואת ילדים ובטיפול נמרץ ילדים. הוא הקים ברמב"ם את תחום טיפול נמרץ לב לילדים ועמד בראשו משנת 2001. ב-2019 מונה למנכ"ל בית החולים במקומו של המנכ"ל היוצא, פרופ' רפי ביאר.

ד"ר הלברטל, כיצד מערכות המידע והמחשוב מסייעות לך לממש את חזון ניהול בית החולים?
"כאשר אני מתאר את בית החולים ומבדל אותו מבתי חולים אחרים, נושא המחשוב הוא אחד הדברים המרכזיים מעבר לנושא הקליני. מערכות המחשוב מאפשרות לנו לקבל החלטות במצב אמיתי, מכל רכיב ומכל מקום, במיוחד מהטלפון הנייד, באופן מיידי, ברור ושקוף, המכסה את כל התחומים. זה לדעתי מה שמייחד אותנו משאר בתי החולים בארץ, ובמידה רבה גם מבתי חולים מקבילים לנו בארצות הברית ואירופה".

כיצד זה נעשה בפועל?
"היכולת לקבל את המידע בצורה שקופה ומהירה היא כתוצאה מכך, שמרבית פעילות המחשוב ופיתוח היישומים שלנו נעשים כאן בתוך בית החולים. למדנו עם השנים, שעם תוכנות ופתרונות שפותחו לעולם הרפואי זמן השינוי, הפיתוח והיישום הוא ארוך יחסית. זה מגיע מלמעלה, לא תמיד משתפים את המשתמשים, ואז מתחילות בעיות של הטמעה, חוסר רצון לשינוי שקיים בכל ארגון ובוודאי במערכות כמו בית חולים.
יתרון נוסף הוא, שהמעגלים כאן קצרים מאוד. אם אתה עובד עם חברת מחשוב שמפתחת לך מערכות, כל שינוי אורך זמן רב, ולפעמים זה מאוד קריטי. אצלנו, כל מה שצריך זה לדון בבקשת השינוי בשיתוף מערכות המידע, יושבים עד שיוצא עשן לבן, וברגע שיש אישור – קצב הפיתוח והיישום מהיר מאוד – שבועות בודדים ולפעמים ימים".

הבעיות האלו אופייניות לכל ארגון שרוצה להטמיע שינוי. איך התגברתם על זה אצלכם?
"אצלנו זה ההיפך. יש לנו 5,300 מפתחים, שהם למעשה כל עובדי בית החולים – מאחרון העובדים, כולל אנשי ביטחון, אחיות וכמובן הרופאים. זה לא עבודה רק של אנשי אגף המחשוב והפיתוח. אני לא יודע להביא את הפתרון ברמה הטכנולוגית וכמובן גם לא יתר העובדים, אבל הם יודעים להציף את הצורך, והפתרונות נבנים בהתאם לצרכים שלהם, כך שהשלב של ההטמעה הוא הרבה יותר קל וברור".

זה לא דבר מובן מאליו, שעובדים מתחומים שונים יודעים לחשוב על רעיונות ופתרונות חדשניים.
"נכון, ופה בא לידי ביטוי הייחוד שלנו. המערכות נבנו כך שהן נגישות וברורות לכל אחד מהעובדים. עובד חדש שמתקבל לעבודה עובר אצל שרה צפריר, מקבל סיסמה ומתחיל מיד לעבוד. עד עדי כך המערכות גמישות וקלות לתפעול, וזה יתרון עצום.

כיצד נערכתם עם פרוץ הקורונה? קח אותי ליום שבו היה ברור שהמגיפה כבר פה.
"היו כמה שלבים. התוצר העיקרי הוא הדשבורד שפותח פה, על בסיס מערכת התיק הרפואי הייחודית שלנו, פרומיתיאוס, ומערכות רבות אחרות. ביקשתי ממערכת המיחשוב בראשות שרה צפריר לבנות לנו כלי, שייתן לי תמונת מצב דיגיטלית על מצב החולים, המיטות, כוח האדם וכל פרט שדרוש לי כדי שאוכל לקבל החלטות. הדשבורד הזה נבנה בשלבים, וכיום, אני יכול מהטלפון הנייד שלי, בכל שעה ומכל מקום בעולם, לדעת כמה חולים בכל מחלקה, גם ברמה השמית, היכן יש מיטות פנויות, והאם אני יכול לנייד אותם, וכמובן כל פריטי מידע שקשורים להחלטות רפואיות".

מי מזין את כל המידע ודואג שיהיה עדכני?
"כל הדרג הניהולי בכל מחלקה ואגף. המערכות שעומדות לרשותם הן בעלות ממשק ידידותי, הן מחוברות לכל המערכות האחרות, הכל שקוף. יש כאן מימד לא רק של עדכניות, אלא יעילות ומניעת תקלות. לדוגמה, לפני שלוש שנים מחשבנו את כל תהליכי העבודה של האלונקאים, שאנו קוראים להם משנעים. כל בקשה לשינוע חולה, בכל מצב, מגיעה אליהם באופן דיגיטלי מנוהל ומבוקר, והם יודעים בדיוק מי החולה, היכן הוא נמצא ומה מידת הדחיפות. זה מונע לא מעט טעויות בזיהוי, מאפשר תגובה מהירה יותר וחיסכון בתפעול משאבי אנוש. וזו רק דוגמה. למעשה, כולנו מחוברים למערכות הממוחשבות, המוצר הסופי הוא הוליסטי. אני וחבריי הם משתמשי קצה. לא מעניין אותי הטכנולוגיה והמערכות שמאחורי זה, אני מקבל את כל המידע הנגיש שאני צריך".

איך זה מתורגם לדעתך לשיפור הטיפול בחולה ואולי מציל חיים?
"למשל במיון. אנחנו יכולים לדעת בכל רגע נתון כמה אנשים ממתינים שם, מי צריך אשפוז וכמה זמן הוא ממתין, מה הסיבה שהוא נשלח לאשפוז והיכן יש מחלקה פנויה. בזמן הקורונה זה הרבה יותר קריטי, ואין ספק שזה משפר את השירות והטיפול בחולים, כי בסופו של דבר אנחנו פה בשבילם".

מה החזון שלך לעתיד בהקשר של הדיגיטל הרפואי?
"אני חושב שבכלל, מחשוב בתי חולים הוא אחד הדברים המהותיים ביותר בבתי חולים בישראל. לשמחתי אנחנו מאוד ייחודיים בנושא, וזה משפיע על רמת ניהול טובה יותר ויעילה, כי כידוע לך, מערכת הבריאות בישראל מתוחה עד הקצה. החזון הגדול שלי: מסחור המערכות. לייצא את הידע והמערכות שפותחו פה לבתי חולים ברחבי העולם. תשתית מחשובית כמו שיש לנו אין אפילו בארצות הברית. עשינו חישוב, שעלות הקמת מערכת כזו בבית חולים כמו שלנו היא כמיליארד דולר. אז אין סיבה שלא נמכור את המערכות האלו. לצערנו, בישראל משרד הבריאות לא מיישם את כל המערכות, למרות שהצענו. אנחנו מתפעלים מערכות דומות בבתי חולים גריאטריים".

הקמת בית החולים בחניון היא אחד השיאים בפעילות שלכם בקורונה. כיצד אתה רואה את זה?
בקורונה בכלל תפיסת ההפעלה התבססה על מקסום הרפואה מרחוק כדי להרחיק את הרופאים מהחולים המבודדים. כל הנושא של ניטור מרחוק, ניהול הדטה, מוזן אוטומטית לכל מערכות המחשוב, ויש פיתוחים שפותחו בזמן אמת. השלב השני הוא שלב הקמת בית החולים התת קרקעי, וכאן התפיסה היא אחרת. למעשה, זו תפיסת שו"ב אחד גדול. אנחנו יודעים היום במדויק היכן נמצא כל איש צוות, בין אם זה רופא או עובד אחר, ליד איזו מיטה. התגברנו על אתגר התקשורת באמצעות מערכות של אלביט, שגיירו את מערכות הציד הצבאיות שלהן".

ד"ר הלברטל יהיה אחד הדוברים המרכזיים בכנס השנתי לתקשוב במגזר הבריאות DIGITAL HEALTH.