כך ה-IT סייע לתת שירותי גז ודלק תקינים גם בימי הסגר של הקורונה

רגע לפני ה(אולי) סגר שלישי, ניר צנטנר ממשרד האנרגיה מספר על הטרנספורמציה הדיגיטלית שנערכה בו, שאפשרה את המשך אספקת שירותי הגז והדלק בסגרים הקודמים ובכלל - בימי הקורונה

ניר צנטנר, ראש אגף בכיר לטכנולוגיות דיגיטליות ומידע במשרד האנרגיה. צילום: יח"צ

"גם בזמן הקורונה נדרשנו ועודנו נדרשים לספק שירותים למשקי הגז והדלק, וה-IT סייע לנו בכך. עולם טכנולוגיות המידע הוא שחקן מרכזי בשוק האנרגיה, שחובה שימשיך לעבוד ברציפות", כך אמר ניר צנטנר, ראש אגף בכיר לטכנולוגיות דיגיטליות ומידע במשרד האנרגיה.

צנטנר, בעברו סא"ל באגף התקשוב, דיבר בכנס ITforIDF3 של אנשים ומחשבים, שנערך בשיתוף העמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב. האירוע התקיים אתמול (ב') בהנחיית סא"ל (מיל') אודי קאוף, שותף ב-ProvisionC4I.

הטרנספורמציה הדיגיטלית במשרד האנרגיה

בדבריו סיפר צנטנר על תהליכי הטרנספורמציה הדיגיטלית במשרד האנרגיה, שהוא "הרגולטור האחראי על תחומי הגז, הדלק והמחצבים בישראל, ועליו להבטיח רציפות תפקודית של משקי המים, הגז, החשמל והדלק. כך, אנחנו פוגשים את כולם – בבית, במכונית ובתעשייה. קבלת השירותים הללו נדמית כמובנת מאליה, כשהאזרחים קמים בבוקר והמים יוצאים מהברז, או כשמדליקים את מתג החשמל. איש לא חושב על המערך העומד מאחורי קבלת השירותים הללו. ה-IT הוא חלק מרכזי במערך הזה".

הוא ציין כי "את הטרנספורמציה הדיגיטלית במשרד התחלנו ב-2016, כשגילינו שישראל היא לא רק ארץ זבת חלב ודבש, אלא גם זבת גז, והתחלנו לאפשר לגורמים הפרטיים להוציא אותו מהאדמה. היעילות שלה הוכחה ביתר שאת לאחר פרוץ משבר הקורונה, שבו השירותים שאנחנו מפקחים עליהם הפכו לעוד יותר חשובים ולשחקן מרכזי, שפועל בצורה רציפה".

"המידע שבו אנחנו מטפלים הוא לא מסווג, אבל הוא רגיש עסקית, מאחר שמדובר בשוק שפועלים בו שחקנים רבים, ולנו חשובה ההפרדה ביניהם", אמר צנטנר. "נדרשנו ליכולת ניטור של התהליכים המרכזיים שמשפיעים על המשק: הוא צרך יותר גז ודלק עם פרוץ הקורונה והיה עלינו לאפשר רציפות אנרגטית. לכן, הקמנו מערך שליטה מרחוק לניטור המערכות: השחקנים מולנו היו חייבים להמשיך לעבוד, והיכולת לעשות זאת מרחוק הייתה דבר מהותי".

האזינו לדבריו המלאים של ניר צנטנר מהכנס.

צנטנר דיבר גם על הטרנספורמציה הדיגיטלית שבוצעה ברשות הדלק והגז. "הרשות אחראית, בין השאר, על 2.5 מיליון 'מוקשים', 'פצצות מתקתקות', בבתי אב בישראל – בלוני הגז. הקמנו אתר אינטרנט שבו ניתן לראות מי השחקנים בשוק, לבדוק מה המחירים ולייעל תהליכים. עוד אנחנו אחראים על 87 אלף צוברים ביתיים (שבאים במקום בלוני גז), שישה שדות תעופה, שני בתי זיקוק, 24 מתקני מילוי ו-200 מחסני גז. כל אלה דורשים רישוי ופיקוח. אנחנו גם נותנים מענה לחברות הגז, מנפקים אישורים ועורכים פיקוח וחקירות: ישנם עבריינים רבים, 'חאפרים', שמוכרים בלוני גז בלא אישור ותקן. גילינו שיש הרבה פערים, חוסר בקרה, פיקוח מוגבל, ושירות לקוי, מסורבל, איטי ומסכן קהל. לכן, הבנו שעלינו לחשוב ולפעול אחרת: הבנו שנדרשת טרנספורמציה דיגיטלית שתתמוך בכלל התהליכים הגדולים האלה, תוך הפרדה עסקית ורגולציה מסדרת", הוסיף.

עוד הוא אמר ש-"פעלנו לפישוט התהליכים המורכבים והמסורבלים: בין היתר, בנינו תהליכים נטולי נייר, שניתן לבצע ו-'לשדר' בזמן אמת. כך, פקח בשטח יכול לדווח על מתקן לא תקין או כזה שלא עומד בהנחיות – ולעשות זאת אונליין, עם טאבלט, נווטן ומשלוח תמונות. בעבר, יחידת רישוי עבודה במשרד פעלה באופן ידני, וההליכים היו כרוכים במשלוח בקשות בדואר, סבבי חתימה ועוד. בתקופה זו של הקורונה בנינו אזורים אישיים לכל ספק, תוך שמירה על התחרות ועבודה אונליין – מקבלת דו"חות ועד להנפקת היתרים. בנוסף, בנינו מערכת בקרת שגיאות. כך כולם מטפלים באופן קל ומהיר בריכוז המידע ועושים זאת בצורה מובנית. החוקרים המטפלים בעבריינים עברו גם הם לפעול באופן יותר מקוון. עברנו לדיווחים אונליין, הצלחנו לפשט תהליכים רבים ולבנות מערך אחד וסדור".

לסיכום ציין צנטנר כי "ה-IT מסייע למשרד האנרגיה לשמור על האינטרסים של הציבור והשחקניות בתחום, ולעבוד על פי חוק ובצורה טובה ויציבה".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים