איך הופכים סרט וידיאו לילי לתמונה תלת ממדית באור יום?

"עולמות הראייה הממוחשבת כוללים אתגרים רבים: יש לקחת סרט וידיאו ולהבין ממנו איך ועל מה מביטים, איפה נמצאים וכל השאלות שבעולם האזרחי מובילאיי ואחרות מתמודדות עימן. התחום רוקד על כמה חתונות – חלקן בבינה מלאכותית ואלגוריתמים וחלקן שאלות גיאומטריות. מעל זה, אנחנו עוסקים בהפיכת סרטים לתלת ממד. בקיצור, לא חסרה לנו עבודה", כך אמר עמרי, מנהל מרכז המחקר והפיתוח של רפאל בירושלים.

השלוחה של רפאל בבירה תחגוג בשנה הבאה 20 שנים: היא הוקמה ב-2001, כשהחברה רצתה לגייס לשורותיה אנשים שלא גרים בצפון הארץ. בחלוף השנים המרכז גדל ומונה כיום 60 עובדים, שפועלים בשני תחומים – ראייה ממוחשבת והגנת סייבר. "אנחנו מפתחים מערכות מבוססות בינה מלאכותית", הסביר עמרי, שמנהל את המרכז מ-2017. "אין פה קהילה גדולה, אז האתגרים מעניינים. יש להכיר היטב טכנולוגיות המפותחת בחוץ. המרכז מונה לא מעט דוקטורים, חלקם הגיעו מחו"ל. יש כאן מגוון מעניין של תמהיל אנושי – חילונים לצד חרדים, נשים, צעירים שבאים עם חשיבה חדשה לצד מהנדסים בעלי 50 שנות ניסיון, ועוד. זאת קהילה מעניינת ומרגשת, שבאה עם הרבה ציונות לייצר טכנולוגיות חדשניות".

"בראייה ממוחשבת, ציין, "אנחנו מחברים טכנולוגיות של מערכות ניווט שפיתחנו, כדי לענות לשלל האתגרים בתחום. תנועה בלילה זו אחת הבעיות, אבל גם ביום אני רוצה מערכת אוטונומית, שתנוע בעצמה. בנוסף לכך שאנחנו מסייעים למפעיל המערכת, אנחנו רוצים לנתח את הווידיאו, כדי להבין את העולם טוב יותר. אתגר נוסף הוא תרגום הנתון החזותי מהווידיאו למידע תלת ממדי של מה שצולם. כך, אנחנו מחברים את עולם הראייה הממוחשבת לעולמות הניווט, לטובת העשרת המידע וטיוב קבלת ההחלטות של הלקוח".

"קהילת הקוד הפתוח בעולם הראייה הממוחשבת תפסה תאוצה בשנים האחרונות", אמר עמרי, "ואנחנו מסתייעים בה כדי להבין מה קורה בחוץ ולתרום את חלקנו. בסוף, צריך להכיר את הטכנולוגיה, להטמיע אותה במערכות שלנו ולהתאים אותה למערכות עבודה שונות".

מי אג'ילית יותר – קבוצת הסייבר או הראייה הממוחשבת?

"בניגוד לאנשי הראייה הממוחשבת, המפתחים ב-'מפל מים', קבוצת הסייבר יותר אג'ילית", אמר עמרי. "זאת, כי בראייה ממוחשבת יש לשלב בין תחומים רבים, כגון בקרה תוכנה, חומרה ולעתים אווירודינמיקה. קשה לפתח באג'ייל בפרויקטים מורכבים, המשלבים לעתים 7-8 תחומים ודורשים תהליכי בקרה סדורים. המשמעויות של כשל במערכות כאלה הינן קריטיות, מעבר לעלויות הניסוי הגבוהות. איננו רוצים שכלי טיס בלתי מאויש ייפול להר או יפגע בצוק, למשל. לכן, התוצרים הסופיים שלנו מאוד אמינים".

עובדים במרכז המו"פ של רפאל בירושלים, בהם ד"ר צחי גליקמן, סמנכ"ל בכיר וראש חטיבת מחקר, פיתוח והנדסה בחברה (מימין), חנכו באחרונה קומה נוספת במרכז. צילום: יח"צ

"קבוצת הסייבר שפועלת בשלוחה הירושלמית", ציין עמרי, "נבנתה על בסיס פעילות שסיסקו עזבה ב-2017, של NDS. אנשיה נקלטו אורגנית אצלנו ועובדים בהגנת סייבר לאמצעי לחימה במוצרי רפאל. יש היבטי אבטחת תקשורת, יש אבטחת תוכנה ואבטחת חומרה, שהוא תחום קשה. הם עוסקים בפיתוח אלגוריתמי הצפנה, ניתוח סיכונים וזיהוי האיומים, ומתן מענה להם. מדובר בקבוצת מקצוענים בעלי עשרות שנות ניסיון בסייבר, שעסקו בהצפנת ממירים שנים רבות".

"הגענו למצב שבו אנחנו משפיעים על כל הארגון: כיום, כל מפתח ברפאל עושה זאת אחרת, בשל תובנות שהקבוצה סיפקה. 20 חברי קבוצת הסייבר פועלים בשיתופי פעולה עם האקדמיה – בעיקר מול האוניברסיטה העברית, וגם עם חברות סטארט-אפ להגנת הסייבר", הוסיף.

איך אתם עונים לאתגרי השכר?
"המענה שלנו לאתגר השכר הוא ציונות ועבודה בעלת ערך ומשמעות. מה גם שאנחנו מתאימים את השכר למשק וכך הופכים אותו לתחרותי".

עוד ציין עמרי כי "בסקרי שביעות רצון של עובדים רפאל נמצאת במקום גבוה, כי אנשים רוצים להיות בחזית הידע והמחקר. רפאל בונה בימים אלה מבנה בן שמונה קומות בהר חוצבים. עד 2023 נגייס עוד עובדים והמבנה יאגד מרכז פיתוח שמונה יותר מ-200 איש. נצרף לפה חברות בת של רפאל ונגדיל את תרומת המרכז בירושלים לרפאל – ובחזרה".