כך נערך בית החולים איכילוב טכנולוגית למבצע החיסונים

איכילוב היה אחד מבתי החולים ש-"כיכבו" השנה במהדורות החדשות – לא רק בשל היותו בית חולים גדול בעיר השנייה בגודלה במדינה, תל אביב, אלא מאחר ששתיים מהדמויות הבולטות בכל הקשור למגפה היו מנכ"לים שלו. יותר נכון, אחד – פרופ' גבי ברבש, שפירשן את המגפה עבור חדשות 12 – היה מנכ"ל איכילוב, והשני – פרופ' רוני גמזו – עזב את התפקיד לכמה חודשים והיה לפרויקטור הקורונה. בחודש שעבר הוא שב להיות מנכ"ל בית החולים.

לקראת הגעת החיסונים לישראל החליטה הממשלה שראשונים יחוסנו צוותי הבריאות, אחריהם בני ה-60 ומעלה ובהמשך – יתר אזרחי המדינה (למעט כמה קבוצות כגון ילדים ונוער עד גיל 16). מדובר באתגר לוגיסטי וטכנולוגי של ממש – חיסונם של אלפי עובדים במהירות שיא, כדי שיוכלו לשוב ללא חשש להצלת חיים, בין אם במחלקת הקורונה ובין אם במחלקות האחרות של בית החולים, ולאחר מכן החיסון של מאות אלפי הקשישים אזרחי המדינה.

עם הפרסום על הצפי לנחיתת החיסונים בארץ הוטלה משימת ההיערכות הטכנולוגית למבצע על אגף מערכות מידע ויחידת הדיגיטל באיכילוב. מוחמד גרה, מנהל תחום הדיגיטל בבית החולים, נרתם מיידית והוביל את תהליך בניית המערך הטכנולוגי של החיסונים.

גרה, בן 40, מתגורר בכפר ג'ת שבמשולש, נשוי ואב לשניים. הוא מהנדס תוכנה בהשכלתו והגיע לאיכילוב לפני כשנה, לאחר שעבד כ-13 שנים במגזר הפרטי, בתפקידים בכירים בפעילות הדיגיטל ומערכות המידע בארגונים פיננסיים גדולים כישראכרט (שבה הייתי סמנכ"ל הטכנולוגיות) ובנק לאומי. ג'ת עשה את המעבר מהמגזר הפרטי לזה הציבורי בשאיפה לקדם את הדיגיטל בעולם הבריאות.

מוחמד גרה, מנהל תחום הדיגיטל בבית החולים איכילוב. צילום: דוברות בית החולים

איך מתגברים על תנאי האחסון הנוקשים?

אתגר החיסון גדול שבעתיים בהתחשב בתנאי האחסון המיוחדים שהוא דורש – ב-80- מעלות, כאשר מרגע הוצאתו מהמקפיא, הוא תקף לחמישה ימים בלבד. החיסון נשמר במקפיא בטמפרטורה האמורה ולאחר הוצאתו עובר למקרר בטמפרטורה של בין 2 ל-6 מעלות. מרגע שהחיסון נפתח, ניתן לעשות בו שימוש בתוך שש שעות בלבד.

כמו תמיד, כשקיימת חשיבה שטכנולוגיה חכמה היא הדרך למימוש נכון של האתגר ויש הירתמות של אנשי הטכנולוגיה – אפשר להתגבר עליו היטב. וכך אמנם קורה בימים אלה באיכילוב. אנשי הטכנולוגיה של המרכז הרפואי לא רק מסייעים לאחסון החיסון, אלא גם לביצוע הבקרה הרצופה על המלאי, על כמות החיסונים המוזמנים ועל מספר המתחסנים. זאת, על מנת לדאוג ליעילות מרבית בניצול החיסונים, בהתחשב במגבלות שצוינו. על מנת להצליח במשימה, גרה וצוותו פיתחו תהליך לסריקת הברקוד של החיסונים, המלווה את החיסון מרגע קליטתו ועד שהמטופל מקבל את המנה השנייה שלו.

חיסון לקורונה. צילום אילוסטרציה: BigStock צילום: BigStock

דגש מיוחד הושם על המערכת לניהול מלאי החיסונים, ועל בניית הכלים והתהליכים הנדרשים להפעלתה. בין היתר, מדובר במערכת לזימון תורים עצמי לעובדי בית החולים, באמצעות שימוש בפלטפורמה אינטרנטית והקמת מוקד טלפוני מיוחד, שירות תזכורות אישיות שנשלחות לכל העובדים לגבי מועד החיסון, תוך מימוש מהיר במערכות ה-CRM והאומני צ'אנל של בית החולים לביצוע המשימה.

2020 – שנה של אתגרים טכנולוגיים, גם באיכילוב

ההיערכות למתן החיסונים לצוותים הרפואיים בצורה מהירה ויעילה באה בסיומה של שנה מאתגרת לבית החולים. פריצת מגפת הקורונה גרמה לאנשי איכילוב, כולל האגף שבראשות גרה, לחישוב מסלול מחדש וביצוע ההתאמות הנדרשות, על מנת לאפשר לבית החולים לתפקד ולתת מענה למטופלים ולמטפלים. המטרה הייתה לאפשר את פעילות מחלקות הקורונה, שמספרן הלך וגדל או קטן חליפות – אתגר טכנולוגי גדול, ולצד זה לשמר את שגרת העבודה באיכילוב בזמן המגיפה, כאשר מטופלים חששו להגיע לקבלת טיפול, מטפלים וצוות רפואי נמצאו בבידוד. באיכילוב פיתחו השנה תשתיות לרפואה מרחוק בעולמות הטלה רפואה, במטרה לתת טיפול וייעוץ באמצעים דיגיטליים, יכולות רב ערוציות לתקשורת עם הצוות הרפואי, המטופלים ובני משפחותיהם, לרבות לחולי הקורונה שאושפזו, ועוד – ועשו את הכול בהצלחה, שלא לומר הצלחה יתרה.

2020 הייתה, גם בבית החולים התל אביבי, שנה קשה של עשייה טכנולוגית בתנאים לא קלים ועם דרישות חדשות רבות, שנבעו מהקורונה. גרה וצוותו הוכיחו השנה את יכולותיהם, הן בהטמעת כלים וטכנולוגיות שלא היו בתכנון והן בסיוע ובתמיכה הנדרשים לצוותים הרפואיים בטיפול במגפה.

בימים אלה נמצאים באיכילוב, כמו בבתי החולים האחרים בישראל, בעיצומו של תהליך מתן החיסונים. עם השלמת המשימה בימים הקרובים יוכלו גרה וצוות הדיגיטל שבראשותו לחזור למשימות השגרה שלהם, ובהן פיתוח אפליקציות ואתרים, פלטפורמות ווב, CRM, מערכת ניהול תורים QFLOW, חוויית וממשק משתמש, RPA, מסעות מטפל-מטופל ואוטומציה בתהליכים.