צוות בין משרדי יבחן את תהליך תכנון פריסת רשתות הסלולר

תשתיות סלולר הן קריטיות לאזרחי ישראל ולכלכלה המקומית, ולמרות זאת ישנם חסמים משמעותיים בפריסת רשתות חדשות, וכן באחזקת הרשתות הקיימות. המצב גורם להמשך הידרדרות איכות הרשת הסלולרית בארץ, וזו אינה נותנת מענה לצרכים הקיימים. הפער בנושא רק הולך וגדל ככל שמגמת העלייה בביקושים נמשכת. בשנים האחרונות לא הוקמו מתקני סלולר באופן שייתן מענה לביקוש ברמה מספקת, אולם כעת משרד התקשורת פועל לשינוי המצב ומקים צוות בין-משרדי להסרת חסמים, על מנת להקל ולפשט את הליך התכנון והרישוי לפריסת הרשתות הסלולריות.

לפי הודעת המשרד, הצוות ימפה את האתגרים הקיימים בתחום הליכי התכנון והרישוי של פריסת תשתיות הסלולר בישראל, ויציע מתווה עדכני שיאפשר לתכנן ולפרוס רשתות סלולריות איכותיות ומתקדמות בלוחות זמנים סבירים.

לירן אבישר בן-חורין, מנכ"לית משרד התקשורת. צילום: לע"מ צילום: לע"מ

מנכ"לית משרד התקשורת, לירן אבישר בן חורין, שתעמוד בראש הצוות, אמרה ש-"במהלך משבר הקורונה הומחש באופן ברור כי תשתיות התקשורת בישראל הינן תשתיות לאומיות קריטיות, בדיוק כמו תשתיות המים והחשמל. צריכת שירותי הסלולר והדטה במדינת ישראל עולה מדי שנה באופן אקספוננציאלי. מדיניות הרישוי ותהליכי התכנון הקיימים כיום הינם ארכאיים ואינם מאפשרים פריסת רשתות בקצב הנותן מענה לצרכי אזרחי ישראל וכלכלתה. נדרשת עבודת מטה מקיפה ומהירה, תוך שילוב זרועות של משרדי הממשלה הרלוונטיים, על מנת לייצר מתווה תכנון ורישוי המאפשר פריסת תשתיות סלולר מתקדמות, לצד הבטחת עמידה בסטנדרטים תכנוניים בכלל ההיבטים".

הצוות הבין משרדי יכלול נציגי מנהל התכנון, משרד האוצר, משרד המשפטים והמשרד להגנת הסביבה ובראשו תעמוד מנכ"לית משרד התקשורת. במסגרת עבודתו הצוות יבחן עדכון האסדרה הקיימת, ויגבש תפישה לאומית לרגולציה מעודכנת לפריסה יעילה ומהירה של תשתיות תקשורת סלולרית. בתוך כך ייבחנו תמ"א 36 א' והחקיקה הרלוונטית.

הצוות יתמקד בנושאים הבאים: מיפוי האתגרים הקיימים בתחום תשתיות תקשורת סלולרית; סקירת צרכים עתידיים ובכלל זה: סקירה טכנולוגית קיימת, פיתוחים טכנולוגיים ותרחישים אפשריים להתפתחות הרשתות; מחקר משווה לאסדרה הקיימת בתחום תשתיות הסלולר בעולם ולאסדרה הקיימת בתחומים מקבילים בארץ; הצגת פתרונות אפשריים והמלצות מעשיות.

את עבודת הצוות ירכז טל אלימלך, מנהל תחום בכיר (רגולציה) באגף כלכלה במשרד התקשורת.

לשם מה אנחנו נזקקים לעוד רשתות סלולר?

תקשורת סלולרית מאפשרת חיבוריות וזמינות גבוהה של אנשים ומכשירים בפריסה נרחבת, מרחיבה אפשרויות תעסוקה ולימודים, ומהווה מנוע צמיחה מרכזי למשק.

בשל מגיפת הקורונה רבים נאלצו לעבור לעבוד וללמוד מרחוק, וגודל הפער התשתיתי בתחום הסלולר, ועד כמה תשתיות אלו נחוצות, הוגדש שבעתיים.

רשת דור חמישי. אילוסטרציה: BigStock

על מנת לספק שירות סלולרי, נדרשת יכולת לספק שירות לכלל השטח בו מסופק השירות – כיסוי; לצד היכולת לספק שירות למספר רב של משתמשים בו-זמנית – קיבולת. איכות השירות בטכנולוגיה מסוימת בסלולר מושפעת משלושה גורמים עיקריים: כמות התדרים שבשימוש, כמות המשתמשים, וכמות מוקדי השידור. 

בשנים האחרונות, ועם התפתחות הטכנולוגיה, קיימת מגמה של גידול בביקוש לשימוש בנתונים בתקשורת הסלולרית, עם קצב גידול מעריכי של כ-50% בשנה. מגמה זו הולכת וגוברת עם ההתפתחות הטכנולוגית, וביתר שאת – עם התבססותן של רשתות פס-רחב ושל יישומים מתקדמים הפועלים על גבי רשתות אלו. מרחב היישומים הגדל מספק פתרונות ושימושים רבים מבעבר, ומהווה זרז להצטרפות משתמשי קצה נוספים לרשת – אנשים ומכונות העושות שימוש ביישומים סלולריים (M2M) – כך שעל מנת לתת מענה לצרכי התקשורת הגדלים, נדרש להגדיל את יכולת הכיסוי והקיבולת. הפיתוח המואץ של תשתיות תחבורה חדשות, ובפרט סלילת כבישים, מנהרות ומסילות ברזל; בניית שכונות מגורים חדשות והרחבת הקיימות; וכן פיתוח ענפי תעשייה חדשים העושים שימוש נרחב בשירות M2M – מחייבים אף הם את הגדלת היקפי הכיסוי והקיבולת ברשת הסלולר.

רשת הסלולר היא רשת התקשורת המתחדשת ביותר, ומאופיינת בשדרוגים טכנולוגיים תכופים. הדור הרביעי והדור החמישי בסלולר מאפשרים שימוש בתחומי תדרים גבוהים יותר מאשר בעבר, ובשל כך דורשים הקמת אתרים נוספים בהספקי שידור נמוכים.

מדינת ישראל נכנסה לאחרונה, עם סיום הליכי המכרז והקצאת הרישיונות, לעידן ה-5G. משרד התקשורת פועל להקצאת תדרים נוספים לשימוש חברות הסלולר, אולם לאור הגידול הרב בביקוש, ללא התאמת כמות מוקדי השידור לצרכים – רשתות הסלולר בישראל ידרדרו באיכותן ולא יתאפשר לספק מענה נדרש לביקושים הגדלים. בנוסף, הגדלת מספר מוקדי השידור עולה בקנה אחד עם המלצת המשרד להגנת הסביבה, לפיה ההגדלה באזורים עירוניים תביא להפחתת רמות החשיפה לקרינה, וזאת מכיוון שרמת הקרינה יורדת ככל שמוקדי השידור משרתים מספר משתמשים ברדיוס קטן יותר, וכיוון שעיקר החשיפה לקרינה היא ממכשיר הקצה ולא ממוקדי השידור והאנטנות. על מנת להפחית את רמות החשיפה לקרינה יש לפזר אנטנות ומוקדי שידור בצפיפות גבוהה ובהספק שידור נמוך. לצורך כך, נדרש להוסיף מתקני שידור בכל שנה. על פי הערכות משרד התקשורת, משך הזמן להקמת אתר סלולרי חדש הוא מספר שנים. לפיכך נוצר קושי רב בהקמת אתרים חדשים של מוקדי שידור, בהרחבת הקיימים, ואף בהמשך פעולתם של אתרים קיימים, ונדרשת התאמה של הליכי האסדרה והרישוי לעידן הנוכחי.