10 הפאדיחות של 2020 ב-IT

במונולוג הפתיחה שנשא באירוע הענקת פרסי גלובוס הזהב שהתקיים בינואר המנחה, ריקי ג'רוויס, מתח ביקורת על אפל, מול מנכ"ל החברה, טים קוק, שישב בקהל: "אפל התגלגלה למגרש הטלוויזיוני עם The Morning Show, תוכנית מעולה", אמר ג'רוויס על הסדרה המקורית של שירות אפל TV פלוס, "דרמה מעולה על חשיבות הכבוד ועשיית הדבר הנכון, שנעשתה על ידי חברה שמנהלת סדנאות יזע בסין". הוא התייחס לעובדה שבעבר, ושוב ושוב, פוקסקון הסינית ,המייצרת את מכשירי אפל, מעסיקה קטינים ועובדים בתנאי עבדות מודרנית. המנחה גם מתח ביקורת על אמזון ודיסני.

בינואר, מייסד ומנכ"ל אמזון, ג'ף בזוס, ערך ביקור לא פשוט בכלל, בן שלושה ימים בהודו. ביקור הפתע כלל "סינון" דרמטי ומביך למדי של האיש העשיר בתבל על ידי ראש הממשלה ההודי, נרנדרה מודי. לפני כן, רבבות סוחרים קטנים הפגינו נגד אמזון ובזוס. אמזון ו-וולמארט, בעלת פליפקארט ההודית, הואשמו שזרקו חברות קטנות מחוץ לשוק, כי מכרו סחורה במחירי הפסד.

לכתוב על דונלד טראמפ "מביך", זה כמו לציין שהשמש זורחת במזרח. במאי, בראשונה, החליטה טוויטר (Twitter) לתייג ציוץ של נשיא ארה"ב כ"דורש בדיקת עובדות". ציוצו מעורר הסערה של טראמפ היה: "אין מצב (אפס!) שהצבעה במייל תהיה משהו שהוא פחות מרמאות ממשית". טוויטר הוסיפה מתחת לציוץ תגית אזהרה: "קבלו את העובדות בקשר להצבעות במיילים", שלחיצה עליה מפנה לדף שבו נטען, כי טראמפ מציג טענות לא מאומתות על כך שהצבעות במיילים יובילו לרמאויות. לאחר מכן הופיע סעיף שטוויטר תיקנה את הטענות השקריות של הנשיא. שטות נוספת של טראמפ צויצה החודש, ולפיה את מתקפת הענק בסייבר, שסוכנויות הביון האמריקניות קבעו שערכו האקרים רוסים – ביצעה סין.

ביל גייטס מתח ביקורת על משאיות חשמליות בבלוג שלו. הסוללות הכבדות, הסביר, לא תוכלנה להתמודד עם הובלה למרחקים ארוכים, ולכן לא ניתן יהיה ליישם טכנולוגיה זו ביעילות על מטוסים, ספינות ומטוסי מטען. להתבטאות הגיב אילון מאסק בציוץ לקוני: "אין לו (לגייטס) שמץ של מושג". בפברואר, לאחר שמייסד מיקרוסופט אמר שקנה מכונית חשמלית מסוג טייקן (Taycan) מתוצרת פורשה (Porsche) ולא טסלה, מאסק צייץ "השיחות שלי עם גייטס הפליאו בכמה שלא-היו-מדהימות, דרך אגב".

לא מאוהבים. אילון מאסק, מנכ"ל טסלה, וביל גייטס, מייסד מיקרוסופט. צילום: וויקיפדיה

שימוע וירטואלי שנערך באוקטובר בסנאט האמריקני  אירח את ראשי ענקיות הטכנולוגיה טוויטר, פייסבוק (Facebook) וגוגל (Google). ג'ק דורסי, מארק צוקרברג וסונדר פיצ'אי הופיעו בדיון בהתנדבות, כדי לדון בחוק המגן על חברות אינטרנט. הדיון עסק בעיקר בצנזורה של עמדות ימין שמרניות שמתנהלת ברשתות החברתיות, כך לטענת המחוקקים הרפובליקנים, ולא במה שלשמו כונס. רפובליקנים רבים בוועדה ניצלו את ההזדמנות "לצלות על הגריל" את המנכ"לים, בגלל החשד כי חברותיהם ועובדיהם מוטים נגד השמרנים.

מימין: סונדר פיצ'אי, ג'ק דורסי ומארק צוקרברג, מנכ"לי גוגל, טוויטר ופייסבוק. צילום מעובד מוויקיפדיה ומ-BigStock

חצי שנה בלבד לאחר השקתו, ולאחר שהושקעו בו כמעט שני מיליארד דולר, ירד באוקטובר המסך על שירות הסטרימינג קוויבי (Quibi). בראש החברה עמדה מג וויטמן. היא שימשה מנכ"לית אי-ביי (eBay) במשך כעשור והביאה לשגשוגה. האנליסטים חלוקים לגבי מורשתה העסקית כמנכ"לית HP ו-HPE. וויטמן הרפובליקנית הייתה מעורבת בפוליטיקה, בלא הצלחה. ב-2009 הודיעה שתתמודד על משרת מושלת קליפורניה. כאישה הרביעית בעושרה בקליפורניה, עם נכסים שנאמדו בכ-1.3 מיליארד דולר, היא הוציאה על המירוץ מכספה הפרטי יותר מכל מועמד אחר בהיסטוריה: 144 מיליון דולר, לצד 34.5 מיליון מתרומות. ב-2010 הובסה על ידי ג'רי בראון.

מי ישמור על השומרים? בתחילת דצמבר,ענקית הגנת הסיייבר פייראיי (FireEye) חשפה שחוותה פריצה בסייבר. התוקפים השיגו גישה לכלים שפייראיי משתמשת בהם לדמות מתקפות. קווין מנדיה, מנכ"ל החברה, כתב, "כי זו הייתה עבודה של תוקף מתוחכם מאוד, שמשתמש בטכניקות תקיפה חדשניות". החשיפה הביאה לפרסום מתקפת הענק של קבוצת ההאקרים הרוסית APT29, שפגעה במאות חברות ובעשרות ארגונים פדראליים. חברות אבטחה רבות נפגעו בהצלחה לאורך השנים, כולל סימנטק, טרנד מיקרו, פאלו אלטו, קספרסקי, RSA ו-Bit9 1.

עוד חברת סייבר שנפגעה השנה הייתה פורטנוקס. קמפיין מתקפת Pay2key הביא לפרסום מסמכים רבים, שאותם הצליחו ההאקרים האיראנים לגנוב מהרשת הארגונית של חברת אבטחת הסייבר הישראלית. קבוצת ההאקרים האיראנית פרצה גם למחשבי התעשייה האווירית ולמחשבי הבאנה לאבס הישראלית מבית  אינטל. לפי חוקרי קלירסקיי הישראלית, את הכופרה מפעילה קבוצת התקיפה האיראנית FoxKitten, חתלתול-שועל, והיא ביצעה תקיפות סחיטה וכופרה מול עשרות חברות בישראל.

ועוד איראן: ביוני פורסמו פרטים חדשים על מתקפת הסייבר האיראנית על ישראל ממאי: "גורם מודיעין מערבי", שצוטט בפייננשל טיימס, אמר, שהמתקפה האיראנית על מתקני מים בישראל נועדה להעלות את רמת הכלור במי השתייה של אזרחי המדינה. השינוי ברמת הכלור היה עלול לסכן מאות ואלפי אזרחים בארץ. ישראל לא נשארה חייבת, ונקמה במתקפת סייבר, שהביאה לשיתוק פעולת נמל איראני.

החודש פורסם, כי בכל יום שעובר הולך וגדל החשש בקרב גורמי חקירה ואכיפה פדראליים בארה"ב, כי ההיקף האמיתי של מתקפת הסייבר שבוצעה כנגד מאות ארגונים בארה"ב, ובהם עשרות גופים פדארליים – גדול יותר מהמשוער. בין כלל הלקוחות של תוכנת ניהול הרשת Orion, של סולאר-ווינדס (SolarWinds) – שנפגעו מהנוזקה שהודבקה עליה – היה נתון מביך, ואף מדאיג: ההאקרים תקפו גם את הרשתות של מינהל ביטחון הגרעין הלאומי, NNSA, המטפל במאגר אמצעי הלחימה הגרעיניים של ארה"ב.

ולסיום, איך שגלגל מסתובב: עליבאבא (Alibaba) – אחד התאגידים היקרים ביותר בעולם והחברה הקמעונאית אונליין הגדולה בסין – הפכה כנראה לחזקה מדי עבור ההנהגה הקומוניסטית במדינה. לפני ימים אחדים רשויות ההגבלים העסקיים החלו לחקור אותה בחשד להתנהלות מונופוליסטית, על אף שהדומיננטיות שלה בתחומי עיסוקיה ניכרה מזה זמן רב. ברור שקונגלומרט עליבאבא הפך באופן מובהק לחזק ומאיים מדי בעיני הממשל הסיני, וכי זו נקמתו במייסד המיתולוגי של עליבאבא, ג'ק מא.

תיחקר בחשד להתנהלות מונופוליסטית בסין. קבוצת עליבאבא. צילום: BigStock