"ישראל היא מעצמת גיימינג – השיאים שנשברים כאן הם מטורפים"

"ישראל היא מעצמת גיימינג ואני צריך לעדכן את המצגת שלי בנושא בכל שבוע כמעט כי השיאים שנשברים כאן הם מטורפים. זו ההרגשה הכללית. שלא יהיה ספק, גם בתחום הזה אנחנו משתלבים כ-Startup Nation, וזו תעשייה שרק הולכת וצומחת באופן מקומי וגלובלי. כבר כיום היא מגלגלת כ-150 מיליארד דולר בשנה, וזו תעשייה שמעורבת גם בתחומים אחרים, כמו קולנוע", כך אמר ניר מירצקי, מפיק סרטים ומשחקי מחשב ומרצה בתחום, ממקימי GameIS – ארגון הגג של תעשיית המשחקים הישראלית – ויועץ למספר חברות משחקים.

כנס Gaming של אנשים ומחשבים

מירצקי אמר את הדברים בכנס Gaming של אנשים ומחשבים שנערך לאחרונה באופן מקוון. הוא סיפר כי התעשייה המקומית מתרכזת בעיקר בייצור משחקים למובייל, ושרוב המפתחים יושבים בסביבות תל-אביב, למרות שאין לזה סיבה. "רוב מפתחי המשחקים בארץ מפתחים באמצעות Unity, והתוצאה היא שבכל רגע נתון בעשירייה הראשונה של משחקי המובייל יש שלושה משחקים בהיבט של המרוויחים ביותר או המורדים ביותר, וזה נתון מטורף שאומר שבסופו של דבר תעשיית הגיימינג בישראל שווה 3 מיליארד דולרים כיום, אם כי לא לגמרי ברור מה נשאר כאן", הוא אמר.

אליפות העולם שהייתה אמורה להתקיים בישראל – עברה לאונליין

עידו ברוש, יו"ר העמותה לגיימינג תחרותי וחבר ועדת ההנהגה של הפדרציה העולמית לספורט אלקטרוני. צילום: ניב קנטור

עידו ברוש, יו"ר העמותה לגיימינג תחרותי בישראל, סיפר על ההתפתחות הכללית של ה-eSports בעולם ובישראל, והזכיר שאליפות העולם האחרונה הייתה צריכה להתרחש לראשונה בארץ, באילת בנובמבר, ובגלל הקורונה הפכה לווירטואלית.

"הקורונה הביאה עמה הרבה אתגרים, והמוטו היה פשוט לבטל את האירוע בגלל הקורונה. אבל החלטנו לבחון כיצד אפשר בכל זאת לקיים אותו בצורה אחרת, תוך שאנו יודעים שלקיים משחקים בין יבשתיים זה בלתי אפשרי. וגם נאלצנו להתמודד עם בעיות כספיות, וכמובן השחקנים שאי אפשר היה להביא לכאן", הוא סיפר. הפתרון היה לחלק את העולם ל-12 אזורים, ביניהם כן ניתן לנהל תחרויות מקוונות, וכך לקבוע את 12 הנבחרות האזוריות שיתמודדו על האליפות, עם מפקדה בארץ וכמה אחרות ברחבי העולם.

נועה שרף מילר, אסטרטגית קריאטיב ושיווק, ילוהד. צילום: יח"צ

נועה שרף מילר, אסטרטגית קריאטיב ושיווק בחברת ילוהד, סיפרה על השינוי שעבר התחום בשנים האחרונות, שעיקרו הוא הכנסת השימוש בנתונים גם לתחום שפעם היה שמרני ודי קפא על שמריו. "המטרה שלנו היא לקחת את המוצר ואת המשחק וכל העבודה הקשה שעבדתם, ולתרגם אותם לערוצי קריאטיב שונים, כדי להביא את המשתמשים הבאים למשחקים שלכם. כיום זה עולם שעבר שינוי משמעותי. הוא הפך מעולם שהתבסס לא מעט על הרגשות בטן ועל מה שלמדנו בבית ספר לעיצוב, לעולם בו ההחלטות מתקבלות על סמך נתונים".

"בהרבה מקרים", סיפרה, "הקמפיין נשען על הצד הקריאטיבי יותר, שאחראי לפחות ל-50% מהצלחת הקמפיין, והוא לא ממש השתנה. אז החלטנו ב-ילוהד שהגיע הזמן לקבל גישה לכל המידע שיש לנו, ולהתחיל לנהל שיח מבוסס נתונים. כך הגענו ל-Alison, שהיא הפלטפורמה שמאפשרת לנו למדוד את האלמנטים שעובדים בקריאטיב, ואנחנו עושים זאת על ידי כך שאנו מזינים אותה עם כל הפרטים שיש לנו בקריאטיב, כל פרט קטן, אלף נקודות נתונים אפילו אם צריך, כדי לקבל החלטה מושכלת יותר, והשיפור ניכר".

פרסומות – צורכי המשחק מול צורכי השחקנים

קורין שלמה גולדברג, מנהלת מוצר בכירה, סייולו. צילום: יח"צ

קורין שלמה גולדברג, מנהלת מוצר בכירה בחברת סייולו, התייחסה בהרצאה שלה לאחד הדברים החשובים כיום, וזה ההבדל בין צורכי המשחק לבין צורכי השחקנים, וזה אומר בעיקר כיום – למצוא את הקו הדק בין ביצועי הפרסום במשחקים לבין חוויית המשתמש, ובמיוחד במשחקי המובייל שזכו לעלייה של 45% בהורדות בשנה שהסתיימה, שמלווה בעלייה של הפרסום הדיגיטלי על פני ירידה בפרסום המסורתי.

"כשמפתחים משחקים חינמיים למובייל, צריכים לקבוע מה יהיה המודל העסקי וברמה הגבוהה יש מכירות תוך כדי משחק, או פרסומות תוך כדי משחק. השימוש בפרסומות זו דרך יחסית קלה, שאינה קשורה למשחק עצמו, אבל הבעיה היא שצריך לעשות את זה בצורה מאוד נכונה, כי משתמשים לא ממש אוהבים את זה", היא סיפרה.

גולדברג הסבירה שיש כמה סוגי מודעות, כולל מודעות שהן בעצמן מיני-משחק שמוביל להורדה בחנות, אבל נתקלים לעיתים קרובות בבעיה שיש נטייה להשתמש הזה יותר מדי, ומשתמשים עוזבים בגלל זה. "אנחנו מציעים שילוב של מודעות תוך כדי המשחק, והוא מושלם לשחקנים וגם למפתחי המשחקי כי הוא לא מפריע למשחק בשום צורה. אבל בצד של המפרסמים, זה לא תמיד מתקבל, כי הם רוצים יותר נתונים, וכל הזמן יש את המשחק הזהיר הזה של רווח מול חוויית משתמש. מה הדרך לעשות את זה? להבין מה האפשרויות, לבחון, לשלב אולי פרסומות, ואז למדוד כדי לקבל תשובה מדויקת. המדידה היא דבר קריטי כדי להבין מה עובד יותר טוב ומה פחות, ושהפרסום מכניס מספיק כסף", היא סיכמה.

אסף סלנט, מנהל עסקי לסייבר ומשחקים בענן בגוגל קלאוד ישראל. צילום: שרית קוזין סלנט

משחקים הרבה יותר מאז פרוץ הקורונה

אסף סלנט, מנהל עסקי לסייבר ומשחקים בענן של גוגל, סיפר שיש עליה חזקה בכמות המשחקים. "32% אומרים שהם משחקים יותר מאז פריצת הקורונה, ויש גם עלייה מדהימה של יותר מ-57% בין אלה שמחפשים משחקים כשירות, בהזרמה, או לפחות מתעניינים בכך, ולא כהתקנה אלא פשוט לשחק בהם בענן.

"אז איך גוגל משתלבת בעניין הזה?" תהה סלנט שהסביר כי "הרשת שלנו היא הרשת הפרטית הכי גדולה בעולם, בין אם אתם צופים ביוטיוב או משחקים בענן שלנו, ואנחנו מציעים עד כפול משאבים מספקי ענן אחרים. זה מאפשר זמן שיהוי איכותי במיוחד, וזה מאפשר למפתחים לפתח ישירות על הפלטפורמה עם גמישות מלאה עד ייצור, ועם הרבה לימוד מכונה היישר מהקופסה", הוא סיפר.

גיא שפיר, סמנכ"ל הטכנולוגיות של WideOps. צילום: יח"צ

גיא שפיר, סמנכ"ל הטכנולוגיות של וויידאופס, שהיא שותף פריימר של גוגל קלאוד, הצטרף לשיחה והציג כמה כלים שעוזרים להשיג את המטרות. "אחת הדרכים להוציא תובנות היא להשתמש ב-BigQuery, שהוא מנוע דטה וורהאוס שכל מה שאתם צריכים לעשות זה לקחת את הדטה שלכם ולהזרים דרכו והוא מאוד מאוד מהיר – עד 10 טרה-בייט של מידע בארבע שניות".

"גוגל עושה את זה באופן מדהים. הדבר היפה כאן הוא שגוגל לוקחת את המידע שאתה רוצים למצוא ומנתחת אתו, ולפי זה היא יודעת כמה כוח מחשוב אתם צריכים כדי לעשות את זה, ולכן משלמים אך ורק בזמן שעושים שאילתא ולפי הכמות, והכי חשוב שאפשר להתחיל לעבוד איתו מייד, ללא בעיות מיוחדות", הוא סיפר.