רכבת ישראל: עלה לאוויר פרויקט ה-ERP הענק

עלה לאוויר אחד מפרויקט ה-ERP הגדולים במדינה: חטיבת סאפ (SAP) במלם מערכות מקבוצת מלם-תים סיימה בימים אלה את העלאתו לאוויר של שלב א', העיקרי, בפרויקט ה-ERP ברכבת ישראל. היקפו הכספי של הפרויקט נאמדת בכ-20 מיליון שקלים.

פרויקט ה-ERP הוא חלק מפרויקט-על למיחשוב כולל ברכבת, שהיקפו 100 מיליון שקלים. 20 מיליון שקלים מתקציב הפרויקט הוקצו כאמור להטמעת המערכת – שבוצעה על ידי מלם-תים, ואילו 80 המיליון הנוספים הוקצו לבניית תשתיות מיחשוב ותשתיות פיסיות לפרויקט, וכן תשלום עבור הרישיונות, ההדרכה והייעוץ.

במסגרת הפרויקט, שהחל בספטמבר 2008, הקימה מלם-תים ברכבת ישראל מערכת ERP, שמהווה פלטפורמה ליישום נושאים נוספים, ביניהם: ניהול מסמכים, פורטל, שילוב מערכות מידע גיאוגרפי (GIS), בינה עסקית (BI) ועוד. מדובר בפרויקט באחריות כוללת, במסגרתו ביצעו אנשי מלם מערכות את תהליכי ההתאמה, הפיתוח, ההתקנה, הטמעה וחלק מהדרכת המשתמשים. את התהליך ליווה צוות מקצועי רחב בהיקף עשרות אנשים, ושירות ייעוץ מומחים לרכבת ישראל.

בשלב הראשון בפרויקט עלו המודולים הבאים: פיננסי, תקציב, משאבי אנוש, פרויקטים, רכש ומלאי, ומודול בקרה וניהול פרויקטים, PM. בשלב השני, שהחל בימים אלה וצפוי להסתיים בסוף 2010, יעלו לאוויר הרחבות של מודולים PM ומשאבי אנוש וכן מודול תכנון תקציב.

פרויקט ה-ERP הגדול נותן מענה ליותר מ-700 המשתמשים – עובדי רכבת ישראל, בתחומי הכספים, הלוגיסטיקה, משאבי האנוש, התחזוקה, ניהול הנכסים, ניהול הפרויקטים, המכירות, אבטחת האיכות והבטיחות. את רכישת הרישוי ביצעו אנשי ה-IT ברכבת מול נס טכנולוגיות, עת זו שימשה נציגתה הבלעדית של סאפ בארץ, באמצעות החשב הכללי במשרד האוצר. לאחר מכן החלו אנשי ה-IT של הרכבת לעבוד ישירות מול סאפ ישראל.

בשלב הראשון עובדים מול המערכת כ-300 משתמשים, ובשני יתווספו 400 נוספים. 700 המשתמשים במערכת מייצגים את כל שכבות עובדי הרכבת – מרמת העובדים הזוטרים ועד רמת ההנהלה הבכירה. מערכת ה-ERP תשרת את כלל החטיבות ברכבת – חטיבת המטענים, הנוסעים, האחזקה, מטה הרכבת, חטיבות הכספים ומשאבי האנוש, הפיתוח וההפעלה – וכן משתמשים רבים, שחלק ניכר מהם עובד כיום על מערכות IT אחרות.

מהנהלת רכבת ישראל נמסר, כי "שני מרכיבים עיקריים הביאו להצלחת הפרויקט: התגייסות כללית בארגון ושותפות אמיתית עם מלם מערכות". ברכבת צופים, כי בשל יישום הפרויקט, יתקבל חסכון תקציבי, בשל שליטה מהודקת ומעמיקה יותר על כל ניהול התקציבים וניהול המשאבים. מדובר בחיסכון תקציבי עקיף, בניהול מערכת המטפלת בעשרות מיליארדי שקלים.

אורית קניגסברג, מנהלת חטיבת סאפ במלם מערכות, אמרה, כי "סיימנו את שלב א' של פרויקט ה-ERP ברכבת ישראל, הגדול ביותר שנעשה בישראל בשלוש שנים האחרונות. מורכבותו הגדולה של הפרויקט היוותה אתגר גדול עבורנו, ואנו שמחים על כך שהפרויקט נחל הצלחה כה רבה".

מערכות ישנות

מה שאפיין את מערכות ה-IT ברכבת ישראל הוא היותן ישנות, חלקן בנות עשור, וחלקן – אף יותר מכך. המערכות נרכשו והוטמעו במערך ה-IT הארגוני של רכבת ישראל באופן מדורג – כל פעם לפי דרישה נקודתית. כך, במקום מערכת ה-ERP, שמשו עד לאחרונה את הרכבת מערכות מקומיות, חלקן מערכות מדף וחלקן פרי פיתוח עצמי, ביניהן מערכות "עידן פיננסי", "עידן לוגיסטי", מערכת המטפלת במשאבי אנוש שמבוססת יישום ישן של אורקל (Oracle) בשילוב מג'יק (Magic) ועוד.

עוד התאפיין ה-IT של הרכבת, בריבוי של טכנולוגיות ופיתוחים, חלק ניכר מהם פנימי. כך, בשלב הראשון של הפרויקט הנוכחי, החליפה מערכת ה-ERP של סאפ שמונה מערכות ישנות קיימות. בסופו של השלב השני בפרויקט, המערכת החדשה צפויה להחליף 29 מערכות ומודולים קיימים.

יהושע (איגור) פורמן, מנמ"ר הרכבת, אמר בעבר לאנשים ומחשבים, כי המניע בבחירת מערכת מסוג סאפ, לא היה העובדה שסאפ מוטמעת בקרב מערכי ה-IT של משרדי הממשלה, אלא דווקא הניסיון שנצבר בקרב הטמעת מערכות ERP בחברות רכבות לאומיות ברחבי העולם.

"בבדיקה שעשינו מול עמיתנו ברחבי העולם, גילינו שנצבר ניסיון רב של הטמעת מערכות ERP של סאפ בקרב רוב חברות הרכבת בעולם. המדובר בניסיון שהוא מהותי בהיבט של הפקת לקחים מהטמעתם של מודולים שונים", אמר פורמן, "הוטמעו ממשקים ייחודיים בחברות רכבות בעולם, ו-'נעתיק' מהם את היישומים הללו, ונתבסס על הפקת הלקחים שלהם בתחומים אלו".

מניע מרכזי נוסף להטמעת המערכת, לדברי פורמן, היה הצורך בהרחבת השליטה והבקרה על מערכות מבצעיות המחזיקות תקציבים של מיליארדים בשנה, בעזרת מימוש פרויקט ה-ERP. פורמן ציין, כי היה צורך להרחיב את היכולות התפעוליות של הארגון, מה שצפוי לקרות בשל ממשקים שיוטמעו בין המערכות התפעוליות ובין מערכת ה-ERP. שיקול מרכזי נוסף, ציין, היה הקיום של מודול בקרה וניהול פרויקטים, PM – שיישומו עולה בקנה אחד עם הצורך בבקרה ובשקיפות אותה מדגישים אנשי החשכ"ל בעת מימוש פרויקטים.