אושר בכנסת: רשויות מקומיות יקבלו רשימות של תושבים שלא התחסנו
יו"ר ועדת העבודה והרווחה: "אילו זה היה תלוי בי היה חוק שאוסר על אלו שלא מתחסנים לבוא לעבודה" ראובן אידלמן,הרשות להגנת :הפרטיות: החוק מהווה מהלך תקדימי של עירוב הרשויות המקומיות בהיבטי בריאות הציבור"
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת בראשות ח"כ חיים כץ אישרה הבוקר לקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק ממשלתית, שתאפשר מעתה למשרד הבריאות להעביר מידע על מי שלא התחסן לרשויות מקומיות, למשרד החינוך ולגורמים במשרד הרווחה, המפעילים מוסדות טיפוליים.
על פי ההסדר, המוצע כהוראת שעה לשלושה חודשים, המידע יועבר במטרה לאפשר לגופים אלה לעודד אנשים להתחסן, בין היתר באמצעות פנייה אישית, בירור הסיבות לאי התחסנות וסיוע בהנגשת המידע והחיסון עצמו.
עו"ד ענת מימון, יועמ"ש הוועדה, הסבירה, כי המידע יכלול פרטים בסיסיים, ומלבד עידוד התושבים להתחסן אסור לרשות לעשות בו שום שימוש. כמו כן הוחלט, כי אלו שכבר התחסנו בפעם השנייה לא יופיעו ברשימות, כמו גם כאלו שאינם יכולים להתחסן. תושב שקיבל הודעה מהעירייה שתעודד אותו להתחסן בעקבות המידע ממשרד הבריאות יהיה רשאי לבקש להסיר את שמו מהרשימות.
ד"ד עמית עמיר הבהיר, כי "המידע צריך להיות נגיש ברשות למספר מוגבל של אנשים, והם יוחתמו על סודיות המידע בתום השימוש, כדי לאזן את הפגיעה בפרטיות". הצעת החוק שוללת כל שימוש במידע על אדם שלא חוסן להפעלת סמכות על אותו אדם.
ראובן אידלמן, יועמ"ש הרשות להגנת הפרטיות הזהיר, כי "החוק מהווה מהלך תקדימי של עירוב הרשויות המקומיות בהיבטי בריאות הציבור. הוועדה צריכה לבחון האם היתרון שיש לרשויות המקומיות בעידוד התחסנות הוא כזה שמצדיק מידע אישי על כל תושב ותושב, להבדיל ממידע סטטיסטי".
יו"ר הוועדה, חיים כץ, תקף בחריפות את כל אלו שמתנגדים לחוק ושאל: "אם הפרטיות יותר חשובה מחופש החיים?" כץ המשיך ואמר, כי הוא מקווה שיחוקקו חוק נוסף, שיאסור על אדם לא מחוסן לבוא לעבודה, "ואילו זה היה תלוי בי זה מה שהיה קורה…"
ח"כ קארין אלהרר אמרה, כי "הצעת החוק מותירה הרבה סימני שאלה. הרי העברת המידע כשלעצמה אינה מעודדת התחסנות. מה בדיוק מתכוונים לעשות עם המידע? האם מתכוונים לעשות שיימינג לאנשים? למנוע מאנשים לעבוד?"
פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, אמר, כי לרשות המקומית יש תפקיד חשוב בעידוד החיסונים, אבל החלטה על חיסון ברמת הפרט, שחושש, למשל, היא החלטה של הרשות הרפואית ולא הרשות.
בדיון השתתפו גם ד"ר שלי קמין פרידמן, ממכון זולת, שאמרה, כי לדעתה לא מוצו חלופות אחרות פחות פוגעניות, ועו"ד רחל אבידור הרשקוביץ מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, שטענה, כי הגדרת מורשי הגישה למידע הזה רחבה מדי, ויש להגביל אותה, וכן כי לדעתה יש לערב את מערך הסייבר, שיבדוק את נושא אבטחת המידע כדי לוודא שהמידע לא ידלוף.
למרות שמחוסנת, אסור למסור פרטים רפואים לכל גוף אחר אחר. זאת פגיעה בדמוקרטיה וזכות לבחירה חופשית.
לדעתי זה חוצפה. אני התחסנתי אבל עדיין לא מסכים להעביר את הפרטים לגוף כזה או אחר... במדינתנו אי אפשר לסמוך על אף אחד. כבר ראינו מקרים (בחירות האחרונות לדוגמה) שרשימות כאלו "דולפות" לאן שלא צריך, אם במכוון ואם בטעות.
הגיע הזמן!
זה "לעודד" או לכפות ? בדקתי אחרי קריאת הידיעה את תעודת הזהות שלי. לא רשומה שם אזרחות צפון קוריאנית.