"אתה האדם העשיר בעולם – למה אתה מחבל בהתאגדות עובדיך?"

כך סנט הדמוקרט ברני סנדרס בג'ף בזוס בדיון שנערך בסנאט, אליו הוזמן מייסד אמזון אך לא הגיע ● סנדרס התגייס באחרונה למען עובדי מחסני הענקית באלבמה ומאמצם להתאגד, ולדבריו זו דוגמה לכך שעשירים פוגעים במי שנמצאים תחתם בסולם המעמדות

נכנס בבזוס והציע מס מוגבר על שכר לא שיוויוני. ברני סנדרס, הסנאטור של ורמונט. צילום: BigStock

ברני סנדרס, יו"ר ועדת התקציב של הסנאט, עוסק באחרונה במאבקם של עובדי מחסני אמזון (Amazon) באלבמה, המעוניינים להתאגד, מול ענקית הקמעונאות אונליין שלא ששה לרעיון ועושה מאמצים לחבל בהוצאתו לפועל. הנושא הגיע באחרונה לוועדה של בית הנבחרים, ולסנאטור סנדרס היו כמה דברים נוקשים ממש לומר למייסד אמזון, ג'ף בזוס, על אף או למרות שהוא לא נוכח בדיון.

ביום ד' האחרון נער בסנאט דיון בפערי שכר במשק האמריקני, שלדברי יו"ר הוועדה סנדרס – הסנאטור של ורמונט – אליו הוזמן גם מנכ"ל אמזון. לפי דיווחו של סנדרס, בזוס סירב להגיע.

"נראה שהם חושבים שאתה עוד מכונה"

מי שכן התייצבה (וירטואלית) לדיון הייתה ג'ניפר בייטס, עובדת במחסן אמזון בבסמר, שם מנסים העובדים להתאגד כבר מזה כשנה.

על אף הכינוי הציורי שהעניקה אמזון למחסניה, "מרכזי הגשמה" – בהם מגשימים לפי תפישת ענקית הטכנולוגיה משאלות של צרכנים – בעדותה בסנאט סיפרה העובדת כי השכר שלה (בשווי 15 דולר לשעה שהוא שכר מינימום הגבוה מהנהוג בארה"ב, ושעל הנהגתו מתגאה במיוחד אמזון) כמעט לא מפצה על התנאים הקשים שחוותה בעבודתה. "התורנויות ארוכות, הקצב מהיר במיוחד", סיפרה בייטס לוועדה, "כל הזמן עוקבים אחריך ומפקחים עליך – נראה שהם חושבים שאתה עוד מכונה".

מחסן, או מה שמכונה "מרכז הגשמה", של אמזון באינדיאנה. צילום: BigStock

מחסן, או מה שמכונה "מרכז הגשמה", של אמזון באינדיאנה. צילום: BigStock

בייטס החלה לעבוד במפעל באלבמה במאי 2020. לדבריה, היא גילתה שהעבודה הייתה לא רק מפרכת, אלא "כל כך לא אישית ולעתים פשוט מוזרה". בעדותה בפני ועדת התקציב של הסנאט באמצעות ועידת וידיאו, פירטה בייטס גם את התנאים במפעל, שהובילו את עובדיו לנסות ולהתאגד: שתי הפסקות בנות חצי שעה כל אחת, במהלך משמרות של 10 שעות; ניטור מתמיד; המעליות במחסן בן ארבע הקומות משמשות רק לסחורה; החברה מתקשרת עם העובדים אך ורק באמצעות הודעות בנייד, או דרך אפליקציה.

"אחרי שלושה ימים כבר הייתי כאובה", הרחיבה בייטס את טענותיה. "הסתכלתי סביב וראיתי שזה לא רק אני. דיברתי על כך עם אחותי, שעבדה שם גם אז, והיא פשוט אמרה לי 'זה רק מחמיר'".

לפי בייטס, יום אחד בהפסקה החלו כמה מ-5,800 העובדים במרכז ההגשמה לדבר על התארגנות. 

המאמץ של עובדי אלבמה להתאגד – שהלך והפך לקשה עקב תגובתה של אמזון למהלך, אבל שבכל זאת יצא לפועל בדמות הצבעה בדואר של כל העובדים, ושההחלטה בעניינו אמורה להתגלות בקרוב – נחשב כרגע מרכזי בתנועת העבודה המודרנית, מכיוון שאם יצליח זו תהיה הפעם הראשונה שמפעל השייך לאמזון – אחת מחברות הטכנולוגיה הגדולות באמריקה – יתאגד.

אפילו נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, בעצמו פרסם בתחילת מרץ הצהרה מצולמת, בה הביע למעשה תמיכה בהתאגדות העובדים באלבמה בפרט, ובהתאגדות עובדים בכלל, וזאת בלי לציין מפורשות את שמה של אמזון.

מס העושר המתוכנן מהעבר הפך לחוק מס שכר המנכ"ל המוגזם 

סנדרס הפך זה מכבר את נושא אי השוויון בהכנסות במשק האמריקני למוקד עיסוקיו. הוא הציע בזמנו להחיל במדינה מס עושר, שבמסגרתו יתבקשו בעלי ההון הכבדים של ארה"ב לשלם הרבה יותר מיסים. ההצעה, מיותר לציין, לא הלהיבה את הצמרת הכלכלית במדינה, בטח שלא בתקופת הנשיא הקודם, דונלד טראמפ.

גם בקרב המפלגה הדמוקרטית נחשב סנדרס עקב דברים אלו, ואחרים, כפרוגרסיבי במיוחד, וזו אולי חלק מהסיבה שהפסיד לבסוף לביידן במהלך הקמפיין לבחירת הנציג הדמוקרטי לנשיאות.

כעת, בתקופה שבה השלטון עבר לידי הדמוקרטים, כבר מזה מספר שבועות שסנדרס מכהן כיו"ר ועדת התקציב, וניווט אותה להתמקד בנושא החשוב ביותר בעיניו – במיוחד לנוכח עידן הקורנה. לטענת סנדרס, בתקופה זו עושרם של המיליארדרים רק גדל והפערים הלכו והתעצמו.

במהלך הדיון הכריז סנדרס על הצעת חוק המכוונת לשכרם הגבוה כל כך של מנכ"לים ביחס לשכר עובדיהם. החקיקה, המכונה 'חוק מס שכר המנכ"ל המוגזם' (Tax Excessive CEO Pay Act), מציעה לגבות מיסים גבוהים יותר מתאגידים "המשלמים למנהלים הבכירים שלהם לפחות פי 50 משכרו החציוני של עובד". משמעות החוק, אם יעבור, היא שבמקרה של חברות המשלמות למנהלים הבכירים שלהן פי 50 עד 100 יותר מאשר לעובד הטיפוסי, שיעור מס החברות יעלה ב-0.5%. עוד לפי הצעת החוק, מס חברות נוסף בשיעור 5% יוטל על חברות שמשלמות למנהליהן הבכירים מעל פי 500 משכרם החציוני של העובדים.

העושר ההולך וגדל של מייסד אמזון, בזוס, ומנגד ניסיונות ההתאגדות הכמעט נואשים של העובדים באלבמה, הפכו בעצם למקרה לדוגמה בעבור סנדרס לפערים הכלכליים החמורים, והוא כמובן הרחיב על כך בפני הוועדה.

ג'ף בזוס, מייסד אמזון. צילום: מתוך ויקיפדיה

ג'ף בזוס, מייסד אמזון. צילום: מתוך ויקיפדיה

סנדרס העלה במסגרת הדיון את עושרו של בזוס – שמתהדר בתואר האיש העשיר בעולם לסירוגין עם עמיתו הטכנולוגי, היזם אילון מאסק. הסנאטור אמר שהמגיפה הותירה את מייסד אמזון עשיר ב-77 מיליארד דולר יותר, בזמן שהחברה של בזוס בישרה לעובדיה שלא תספק להם דמי סיכון עקב עבודתם במרחב הפיזי בתקופת הפנדמיה, או תשלום חופשת מחלה אם יתבקשו להתבודד עקב הקורונה.

סנדרס אמר לוועדה כי אם בזוס היה מתייצב בדיון הוא היה שואל אותו: "אדון בזוס, אתה שווה 182 מיליארד דולר… אתה האדם העשיר ביותר בעולם, מדוע אתה עושה כל שביכולתך כדי למנוע מהעובדים שלך בבסמר, אלבמה, להצטרף לאיגוד, כדי שיוכלו לנהל משא ומתן לשכר טוב יותר, הטבות מוצלחות יותר ותנאי עבודה טובים בהרבה?"

דובר אמזון הצהיר במייל לתקשורת כי בזוס לא הצליח להתפנות כדי להעיד בוועדה. "אנו תומכים לחלוטין במאמציו של הסנאטור סנדרס להפחית את אי-השוויון בהכנסות בחקיקה להגדלת שכר המינימום הפדרלי ל-15 דולר לשעה עבור כל העובדים, כמו שעשינו עבור עובדינו בשנת 2018", הרחיב הדובר.

תגובות

(2)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. רון ענבר

    שכר מינימום לדעתי צריך להיות גבוהה ככל האפשא. לדוגמא: בישראל - 50 שח לשעה. מדוע? הסבר: שכר עובד צריך להספיק לבצע את המשימה הבאה: "לסגור את החודש" . זה אומר: תשלום שכר דירה , אוכל בסופר..לימודים לילדים, רכב...בקיצור: הוצאות מחייה. ללא זה: זה יותר גרוע מהרעיון של עבדות. לכן יש הקוראים לעבודות רבות: modern slavary.

  2. רון ענבר

    אכן, הנהלת אמזון מתייחסת לתפוקת השעת עבודה של העובד כאל נתון בתוכנת מחשב. זאת תפיסה לא ריאלית. הספק נדרש - הזוי. הצלחת אמזון היא בזכות העובדים שסופגים את מה שהעובדת ציינה בכתבה. ללא העובדים החרוצים אין זכות קייום לחברה. "בגדול" - מה שכן טוב באמזון זה לדוגמא הנקיון והיעילות. זה כמו להשוות מקדונלדס לבורגר ראנץ או ל" אבי שווארמה" בקיצור: סדר , נקיון, יעילות.

אירועים קרובים