יממה לפני הבחירות: מה עשתה הממשלה בשביל ההיי-טק?

תעשיית ההיי-טק עמדה במרכז סדר היום של הכלכלה והמשק בשנה האחרונה. שרי ממשלה וחברי כנסת הירבו לדבר בפורומים שונים על חשיבותו של הענף ועל כך שהוא זה שיוביל את המשק ביציאה מהמשבר. אבל, האם אותם נבחרי ציבור, ובפרט שרי הממשלה, פעלו לשם כך? נתונים שאסף הקבינט האזרחי עבור אנשים ומחשבים מעלים תמונת מצב עגומה ביותר: מאז כינון הממשלה האחרונה ועד היום, מתוך 207 החלטות שהתקבלו במסגרת 30 ישיבות, רק שתיים עסקו בתעשיית ההיי-טק.

יצוין כי אנשי הקבינט האזרחי, בראשותו של עידו פילץ, שאחראי על ניתוח הנתונים בו, חיפשו בפרסומים הגלויים של החלטות הממשלה. הסיבה למיקוד שלהם בחיפוש זה היא כי החלטות הממשלה כוללות הצעות חוק ממשלתיות, שמועלות בהמשך בכנסת, החלטות על הנעת תקציבים ומשאבים נוספים, ועוד פעולות.

לדברי פילץ, "עברנו על ההחלטות כדי לנסות לראות מה המצב מבחינת ההיי-טק. מה שעלה זה שמעבר להחלטות שקשורות לעסקים באופן כללי – למשל תוכנית הסיוע לעסקים בזמן המשבר – עלו על שולחן הממשלה רק שתי הצעות שקשורות להיי-טק מתוך 207 הצעות שניתחנו".

עידו פילץ, האחראי על ניתוח הנתונים בקבינט האזרחי. צילום: נור חביב

אחת ההצעות, שהועלתה ב-18 באוקטובר, עסקה בהקצאת תקציב והצבת יעדים בנוגע למספר הבוגרים בתארים טכנולוגיים, עקב הביקוש הגובר לבוגרי לימודים אקדמיים אלה בתעשיית ההיי-טק. הצעה נוספת הועלתה ב-22 בנובמבר ועסקה בהקמת מנהלת הכשרות מקצועיות במשרד האוצר, מתוך מטרה לבצע הכשרות מקצועיות למובטלי הקורונה ובין השאר להביא אותם לעבודה בהיי-טק.

לא כל החלטות הממשלה פורסמו

פילץ ציין כי הבדיקה מבוססת על החלטות שפורסמו, אולם לדבריו, יש לא מעט ישיבות ממשלה שמסיבות לא ברורות, ההחלטות שהתקבלו בהן לא פורסמו. כלומר, הממשלה הנוכחית לא הייתה שקופה לחלוטין, על אף שהיו בידיה את הכלים האפשריים כדי להנגיש לציבור את החלטותיה. כך, למשל, לא נמצאו בסריקות החלטת ממשלה שעסקה בהקמת משרד הדיגיטל הלאומי, בראשות השר דוד אמסלם, ולא ההחלטה על התקציבים שאושרו לו. זאת, על אף שהמשרד עשה לכך יחסי ציבור לא מעטים והשר אמסלם הזכיר זאת בישיבות שונות של ועדות הכנסת. כלומר, צריך לקחת בחשבון שתוצאות החיפוש אינן מלאות, אם כי הן משקפות בהחלט את מרבית הדיונים בממשלה.

"מעניין לראות את התוצאות שהשגנו בהשוואה לדו"חות שמשרד האוצר כתב, בין היתר מסמך של המנכ"ל הקודם, שי באב"ד, שעסק בחשיבות של תעשיית ההיי-טק במיתון המשבר לעומת העבודה הכמעט מינימלית בישיבות הממשלה לסיוע לה", העיר פילץ. "מעבר לכך, עולה שאלה על מה שעד לא מזמן היה יעד בסיסי של משרד האוצר: גישור פערי הפריון בין התעשייה המסורתית להיי-טק, על ידי שילוב יותר נכון של טכנולוגיה בתעשייה זו. התחום הזה לא נדון בפגישות שבחנו כלל".

הקמת המיזם – מתוך דאגה עמוקה מהתנהלות הממשלה בקורונה

פילץ הוא בוגר תואר ראשון במדעי המדינה ויחסים בין לאומיים באוניברסיטה הפתוחה בהצטיינות – תואר שאותו התחיל בגיל 15, וכיום הוא סטודנט לתואר שני בממשל בהתמקדות במדיניות ציבורית ושיווק פוליטי. הוא משתתף בכמה פרויקטים חברתיים ומחקריים, וכן בפעילות להקמה של ארגון חברתי לפעילות סטודנטיאלית בטווח הארוך.

הקבינט האזרחי הוקם ומנוהל על ד"ר גל אלון, שהקים ופיתח את מיזם תובנות, שכולל טכנולוגיה שמאפשרת לארגונים לשתף את הציבור בקבלת החלטות. על פי דף הפייסבוק של המיזם, הוא סייע עד כה ל-150 ארגונים בעולם לשתף סך כולל של מיליון אנשים בהחלטות. ד"ר אלון הקים את המיזם בשנה שעברה, בשלהי הגל הראשון של הקורונה, "מתוך דאגה עמוקה מהתנהלות הממשלה, שהייתה מנותקת מהשטח", כפי שכתוב באתר המיזם