תמונת מצב: ההיי-טק הישראלי במספרים

שיעור השכירים המועסקים בענף ההיי-טק עומד על 9% מסך כל כוח העבודה הישראלי. מדובר במקום הראשון ב-OCED, כאשר במדינות אחרות החברות בארגון, כגון אירלנד, שווייץ וסלובניה, הנתון נע בין 5% ל-8%.

מספרים אלה עולים מנתונים שפרסמה באחרונה רשות החדשנות לרגל השקה של אתר חדש – חדשנות ישראלית במספרים. האתר כולל מידע עדכני מהבורסה בתל אביב, נתונים על מצב הענף בעקבות הקורונה, וכן נתונים על סטארט-אפים, תעסוקה ופעילות הרשות.

ההיי-טק לא נפגע מהקורונה? מסתבר שזה לא ממש נכון

על אף שמקובל לחשוב שענף ההיי-טק לא נפגע כלל ממשבר הקורונה, מנתוני האתר החדש עולה כי בסוף השנה שעברה, 11% מכלל העובדים בו קיבלו דמי אבטלה. אולם, צלילה לעומק הנתונים מעלה שמרביתם לא נמנים על כוח האדם שעוסק בפיתוח, והם ברובם חסרי ניסיון מקצועי.

יצוין כי עדיין יש פערים בין המינים בהיי-טק, כאשר שיעור הנשים המועסקים בו הוא כשליש בלבד. נתונים של אול ג'ובס, שפרסמנו היום, מראים כי גם פערי השכר בין הגברים לנשים בהיי-טק נמשכים.

ואם כבר שכר – הנתונים של רשות החדשנות מראים ש-61% מהמועסקים בהיי-טק משתכרים בממוצע כ-15 אלף שקלים. מדובר ב-39% יותר מהשכר הממוצע במשק.

נתונים נוספים מראים כי שיעור עובדי ההיי-טק שעברו לעבוד מהבית בתקופת הקורונה היה גבוה בהרבה מאשר בענפים אחרים – 40% לעומת 10% בכלל המשק.

עוד עולה מהממצאים של הרשות כי ההשקעה בישראל בחדשנות היא הגבוהה ביותר ביחס לכלכלה ועומדת על 4.94% מהתל"ג לעומת 2.8% בממוצע במדינות ה-OCED. אולם, הממשלה משקיעה רק 1.5% מכלל ההשקעות בחדשנות, בעיקר דרך רשות החדשנות. רוב מכריע של ההשקעות – 85% – מגיע מהמגזר העסקי והיתר מהאקדמיה.

כמה מרכזי מו"פ יש בישראל?

מאז קום המדינה קמו בארץ 370 מרכזי מו"פ של חברות רב לאומיות, בהן חברות מובילות – מיקרוסופט, יבמ, אמזון, סמסונג, פייסבוק, גוגל ורבות אחרות. מרבית מרכזי הפיתוח נפתחו על בסיס רכישות של חברות ישראליות – החל מסטארט-אפ אחד, כאשר יש תאגידים שרכשו יותר מ- 10 חברות טכנולוגיה בישראל. המספרים מראים כי 164 מרכזי מו"פ של חברות רב לאומיות נפתחו על בסיס רכישת סטארט-אפ ישראלי אחד, 71 מרכזים – על בסיס בין שתיים לחמש רכישות, והיתר – בין שש ל-11 רכישות.

נתון מדאיג מראה שבשנים האחרונות יש ירידה יחד במספר הסטארט-אפים שנפתחים בישראל: בעוד שב-2014 הנתון עמד על 1,400 חברות חדשות, בשנה שעברה הוא הגיע רק ל-440. לעומת זאת, יש גידול מתמיד בהיקפי סבבי ההשקעות המתקדמים, אל מול ירידה בולטת בהשקעות בסבבי סיד. התחומים המובילים בהשקעות הם סייבר, פינטק ובריאות דיגיטלית, ובשנים האחרונות נעשים מאמצים להגדיל את החלק של הבינה המלאכותית.

יותר הנפקות, פחות מיזוגים ורכישות

שתי מגמות נוספות שמלמדות על שינוי בענף הן גידול חד במספר ההנפקות של חברות היי-טק ישראליות אל מול פחות מיזוגים ורכישות. ההסבר הוא שיותר חברות ישראליות עברו להיות בינלאומיות והן כבר גדולות ועצמאיות. רק היום פורסם כי איירון סורס נמצאת בדרך להנפקה בנסדא"ק בשווי של 11.1 מיליארד דולר, לאחר שתתמזג עם חברת ה-SPAC של תומא בראבו.

לסיכום ניתן לומר שבשנת הקורונה הוכח ביתר שאת שההיי-טק הוא משאב חיוני ביותר למשק הישראלי. הנתונים הללו של רשות החדשנות הם לא המספרים היחידים המעידים על כך: נתון בולט הוא ההיקף הניכר של יצוא היי-טק, שגדל אשתקד ב-20%, למרות הציפיות שהוא ירד, בגלל הקורונה, והחלק שלו בכלל היצוא מישראל. כמו כן, רשות החדשנות דיווחה שבעשור האחרון שולש מספר הבקשות לסיוע ממנה – אלא שכפי שראינו, התקציב שניתן לה לצורך כך לא מספיק. לתשומת לב הממשלה הבאה.