נא להכיר: איש היי-טק שמסייע לחיילים בודדים להיקלט בענף

כ-4,000 חיילים בודדים משתחררים מדי שנה מצה"ל. חלקם הם חיילים שנולדו בחו"ל ומטעמים ציוניים טהורים הגיעו לישראל כדי לשרת בצה"ל, וחלקם האחר – ילידי ישראל שאין להם משפחות או שהקשר בינם לבין משפחותיהם נותק, ושאין להם בית לחזור אליו אחרי השחרור.

צה"ל מפעיל מסגרות שונות כדי לסייע לצעירים אלה במהלך שירותם הצבאי, אבל כאשר מגיע יום השחרור, הם צריכים לדאוג לגורלם, ובעיקר לפרנסתם ולצרכיהם הבסיסיים ביותר – לבד. לרבים מהם יש את הכישורים והפוטנציאל להשתלב בהיי-טק.

את התופעה הזו זיהה לירן גבאי, בן 28, איש היי-טק שעובד כיום בקוגנייט, עוד כשהיה בטיול אחרי צבא בדרום אמריקה. לפני פחות משנה הרעיון הבשיל ויחד עם קבוצה איכותית של אנשי היי-טק – בוגרי 8200, ממר"ם ויחידות אחרות – הוא הקים את המיזם עמית לחיים (Amit4Life), שנועד לסייע לחיילים בודדים להיכנס לענף הטכנולוגיה לאחר שחרורם מצה"ל.

הם החליטו לקרוא למיזם על שמו של עמית בן יגאל ז"ל, חייל סיירת גולני, שנהרג בפעילות מבצעית במאי אשתקד. גבאי הסביר כי פעילות המיזם לא קשורה ישירות בבן יגאל ז"ל, אולם הסיפור שלו ושל הוריו, שנחושים להנציח את זכרו, הרשים אותו מאוד. הם נפגשו וההורים מלווים את המיזם.

"הרעיון שלי היה לאתר חיילים בודדים – וגם חיילות, כמובן – בעלי יכולות למידה גבוהות ובסיס אישיותי חזק, שלא זוכים לעורף משפחתי והכוונה אישית – ובכך מתקשים להגשים את הפוטנציאל הגלום בהם", ציין. "אנחנו רוצים לספק להם מעטפת כוללת, שתאפשר להם להשתלב בתעשיית ההיי-טק".

היי-טק – לא רק באנגלית

גבאי סיפר כי המיזם עונה לצורך שקיים בתעשייה, ושאותו הוא זיהה בטרם הקמתו: "חברות ישראליות שפועלות בשוק העולמי מחפשות עובדים דוברי שפות זרות מעבר לאנגלית, למגוון תפקידים, טכניים ועסקיים כאחד – לא בהכרח לתפקידי פיתוח שדורשים ידע מעמיק. יש בחברות האלה משרות שפתוחות זמן רב והן לא מצליחות לאייש אותן. הסיכוי למצוא בישראל עובד בעל כישורים טכניים שדובר שפות זרות שאינן אנגלית שואף לאפס".

הוא ציין כי המיזם מסייע לשבץ חיילים משוחררים גם לתפקידים נוספים, שלא דורשים ידיעת שפות.

יש מי שמסייעים לחיילים הבודדים גם אחרי שהם פושטים את המדים. צילום אילוסטרציה: BigStock. למצולם אין כל קשר לכתבה צילום: אילוסטרציה - BigStock. למצולם אין כל קשר לכתבה

כיצד המיזם עובד?
"אנחנו מקבלים מהחברות שמשתפות פעולה איתנו רשימת משרות פתוחות, עם דרישות לכל אחת מהן. הערך המוסף שלנו הוא שהצוות שלנו מוצמד למועמד, מלמד אותו ומכין אותו למבחני הקבלה לארגונים. החברה אמנם לא מתחייבות לקבל את המועמד, אבל ההכשרה הנקודתית שהוא מקבל אצלנו בהתאם לדרישות שלה מגדילות מאוד את הסיכויים שלו לקבל את המשרה".

"נוצר כאן מצב של Win-Win ושני הצדדים – הן המועמד והן החברה שבוחנת את קבלתו לשורותיה – זוכים לוודאות", אמר גבאי. "החברה לא נדרשת להתחרות על תשומת הלב של מועמדים ויכולה לתכנן איוש תקנים לטווח ארוך, והמועמד יכול להשקיע את מירב זמנו בלמידה, כיוון שהבחינה לתפקיד ממתינה לו".

ואכן, פחות משנה מאז שהמיזם החל לפעול – כולו בהתנדבות – נראה שהוא מצליח. גבאי עדכן כי עד היום, 24 חניכים נקלטו ב-15 חברות היי-טק, ויש לעמית לחיים חמש תוכניות הכשרה מקצועיות שונות. תחומי ההכשרה הבולטים הם סייבר, פינטק וביג דטה.

מה מניע אותך להוביל מיזם כל כך מורכב (וחשוב), שבוודאי דורש משאבי זמן, ארגון ואנרגיות?
"הרבה שנים רציתי לסייע לחיילים בודדים. מעבר לזה, יש כאן עניין של ציונות, בלי כל מירכאות. חלק מאותם חיילים בודדים – אלה שנולדו בחו"ל – הגיעו לכאן מתוך בחירה. הם עזבו את אזורי הנוחות שלהם כדי לשרת פה בצבא, כי הם אוהבים את המדינה. לא יכול להיות שאחרי שהם נתנו מעצמם תקופה ארוכה למען המדינה, אנחנו לא נסייע להם, ובאופן עקיף גם נגרום להם להישאר פה, בארץ. אותו הדבר נכון גם לגבי ילידי הארץ, שבגלל מצבם יכולים היו לא לשרת, אבל למרות זאת לא ויתרו ושירתו שירות משמעותי, אלא שאחרי השחרור אין להם לאן לחזור באזרחות".

לא מכבר הצטרפה לגבאי אור אמיר, סטודנטית להנדסה בשנקר ועובדת בחברת היי-טק. השניים נפגשו בטיול המדובר בדרום אמריקה וכאשר הוא הקים את המיזם הוא פנה אליה, אבל אז היא הייתה עסוקה בהובלת מיזמים אחרים למען הקהילה. "מגיל צעיר אני מחפשת דרכים לתרום ולסייע לאנשים. כאשר התפניתי מהמיזם הקודם הצטרפתי לגבאי, ונסחפתי לאנרגיות שלו ולרצון לסייע לאוכלוסיות אלה", אמרה. מלבד גבאי ואור לוקחים חלק בצוות המיזם עופרי גיל, שמרכז את תכני הקוד בהכשרות, ורן לוי, שאחראי על תחום הסייבר. את ההכשרות מעבירים יותר מ-20 חונכים מקצועיים, שמלווים את החניכים לכל אורך תהליך הלמידה.

מה היעד הבא?
גבאי: "אנחנו שואפים להגדיל את מספר חברות ההיי-טק שישתפו פעולה עם המיזם. ככל שיהיו יותר תקנים כך נוכל לשבץ יותר חניכים לחברות אלה, שמשוועות לכוח אדם".