מבקר המדינה: ישראל לא ערוכה לאיומים ביטחוניים ופליליים משימוש ברחפנים

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן. צילום: ניב קנטור צילום: ניב קנטור

גופי הביטחון בישראל, רשות התעופה האזרחית (רת"א), משטרת ישראל והגופים הכפופים להם, אינם ערוכים מבצעית להתמודדות עם איום הרחפנים, שיש לו היבטים ביטחוניים ופליליים, כך קבע מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בדו"ח על מערכת הביטחון המתפרסם היום (ב'). עוד קבע המבקר כי חוסר ההיערכות של מדינת ישראל להגנה מפני תקיפות אפשרויות באמצעות רחפנים נובע בין היתר בגלל בעיות מימון. "בביקורת נמצא כי פיתוח המענה הטכנולוגי להתמודדות עם האיום התעכב בשל קשיים תקציביים ולא ענה על כל צורכי כלל הגורמים הביטחוניים, ותהליכי האסדרה", כתב המבקר.

הדו"ח שפורסם היום הוא למעשה מעקב אחר דו"ח קודם שפורסם בנובמבר 2017 שעסק בנושאים אלו, אולם מרבית מסקנותיו לא פורסמו מטעמי צנזורה. המבקר סרק את הממצאים העיקריים אז ובדק האם יושמו. מרבית ההמלצות לא יושמו, ובמיוחד לא ההחלטה של הקבינט המדיני-ביטחוני שנועדה להסדיר את האחריות ושיתוף הפעולה בין הגופים שאמורים לתת מענה טכנולוגי.

"בשנים האחרונות גובר השימוש ברחפנים נוכח עלותם הנמוכה ושיפור מתמיד בטכנולוגיות, המאפשר זמן הפעלה רב יותר, הגדלת טווח הפעולה, שיפור היכולת לשאת מטענים, ושיפור יכולת הניווט", כתב המבקר בהקדמה לדו"ח. המבקר ציין כי לצד היתרונות הרבים שיש בשימוש ברחפנים, כולל בטיפול באירועי חירום, הולכת וגוברת הסכנה של שימוש ברחפנים לפעולות איבה אלימות, הן בהיבט הביטחוני, פנימי, והן בהיבט הפלילי, שעלולים לפגוע בחיי אדם.

"התקנות אינן מספקות מענה מיטבי לצורך אכיפה יעילה לדיני הטייס"

אחד החסמים שמונע טיפול רוחבי באיום הרחפנים, הוא תקנות וחוקים שיאפשרו ל-רת"א לאכוף אסדרה בנושא, מכוח חוק הטייס שנחקק ב-2011. "התקנות אינן מספקות מענה מיטבי לצורך אכיפה יעילה לדיני הטייס, על מפעילי הרחפנים", צוין. בביקורת המעקב עלה כי על אף הנדרש בהחלטת הקבינט המדיני שדן בנושא לפני ארבע שנים, "רשות שדות התעופה והמשטרה לא הסדירו את התנאים לאכיפה פלילית אפקטיבית", כך קבע אנגלמן.

ישנה גם מחלוקת בין חיל האוויר לרת"א, ומכאן יוצא שמרבית הרחפנים בארץ כלל אינם רשומים, ומרבית המטיסים אינם זקוקים אישורי הטסה. עובדה זו רק מעצימה את האיומים הביטחוניים הנשקפים משימוש ברחפנים. עם זאת המבקר ציין כי לאחר סיום הביקורת בספטמבר של שנה שעברה חלה התקדמות מסוימת בפיתרון המחלוקת, אבל זה מעט מדי ומאוחר מדי.

עיקר הלקויים עליהם מצביע המבקר נוגעים בחילוקי דעות על סמכויות בין המשטרה וצה"ל. כל אחד מהגופים אלו לא רואה עצמו אחראי להתמודדות עם איום הרחפנים, למרות החלטת הממשלה, "ומשום מכך אין להם את היכולות הנדרשות להתמודדות עם האיום", כתב המבקר. עוד הוא ציין כי מלבד המשטרה והצבא, אשר רבים ביניהם, גם השב"ס, רשות שדות התעופה וחברת החשמל "לא השלימו את קביעת גבולות הגזרה, ואת הכללים להעברת האחריות ביניהם", כתב המבקר.

לנקוט בזהירות ולהיערך לאיום בעזרתם, רחפנים. צילום אילוסטרציה: BigStock

להתכונן לאיום רחפנים שיופעל באירוע לא מתוכנן

היבט אחר הוא ההיבט התקציבי. החלטת הקבינט מנובמבר 2017 קבעה שהמימון לפעולות אלו של כל אחד מהגופים יהיה משותף, ובעיקר כדי לפתח מענה טכנולוגי. "עד למועד סיום הביקורת, יוני 2020, במשך למעלה משנתיים לא הושגה הסכמה לגבי מודל המימון, ודבר זה גרם לעיכוב הפיתוח של המענה הטכנולוגי", הדגיש המבקר. "עד היום, מתוך תקציב של 150 מיליון שקל, רק 87 מיליון נוצלו, וגם חלק מתקציב זה הוסת לצורכי הגנת גבולות, ולא תאם את המטרות של המשטרה והשב"ס", נכתב בדו"ח.

הפיתוחים הטכנולוגים הם חלק מתכנית לאומית, אבל מתברר כי התכנית אינה מתאימה לכל הגופים, ומכאן מצא המבקר שכל אחד מהגופים, המשטרה והשב"כ, הצטיידו באופן עצמאי באמצעי הגנה שלא היו כלולים בתכנית הלאומית.

בחלק האחרון של הדו"ח מסכם המבקר עם מספר המלצות לגופים שונים. בין היתר הוא ממליץ למשטרה לנקוט מיד בפעולות הנדרשות כדי להתמודד עם איום שיופעל באירוע לא מתוכנן, לקבוע תקנות ולאכוף אותן. על אגף המבצעים בצה"ל להשלים את עדכון מסמכי היסוד המסדירים את הגנת מחנות צה"ל, בכל הקשור להתמודדות עם איום הרחפנים, ולהעריך את הסיכונים למחנות השונים בשל איום זה, ובהתאם לכך לקבוע תכנית סדורה לבניין הכוח, שתביא בחשבון את המשאבים הנדרשים לכך.

אנגלמן ממליץ גם לכל אחד מהגופים – משרד הביטחון, רת"א, משטרה, חיל האוויר – להגביר את שיתוף הפעולה ביניהם, ולהסדיר חוקית את רישיונות ההפעלה. כמו כן קורא המבקר למל"ל להמשיך לעקוב אחר מימוש החלטת הממשלה מנובמבר 2017.