"הקורונה – מאיץ העל הכי יעיל לדיגיטל בעולם הבריאות"

"משבר הקורונה היה מחולל, מאיץ על, הכי יעיל שבעולם לטובת הדיגיטל בעולמות הרפואה והבריאות. דברים שלא חשבנו שהם ישימים הפכו למציאות בתוך פרקי זמן קצרים: החל מרפואה מרחוק, עבור ברפואה מבוססת חיישנים וכלה בהטמעת מערכות אוטומטיות, שהפכו לדבר שבשגרה", כך אמר פרופ' רן בליצר, מייסד ומנהל מכון המחקר של שירותי בריאות כללית ומהרופאים הבולטים בתקופת הקורונה.

פרופ' בליצר, חבר הצוות לטיפול במגפות של משרד הבריאות וראש קבינט המומחים הלאומי להתמודדות עם הקורונה, המייעץ לתוכנית מגן ישראל ולממשלה, דיבר בפתח כנס MEDinISRAEL 2021, שערך היום (ג') מכון היצוא, בשיתוף משרדי החוץ, הבריאות והכלכלה.

לדברי פרופ' בליצר, "הקורונה הייתה 'מתנה' שניתנה תוך כדי שמשהו רע קרה. דמיינו לעצמכם איך עולם הרפואה היה נראה ופועל לו היה אפשר להימנע מלהגיע באופן פיזי אל הרופא המטפל. כמה טוב היה לו ארגון בריאות היה מודיע למטופל שעליו לנקוט בכמה פעולות מניעתיות, ולא – הוא עלול לקבל התקף לב. זה נשמע כמו מדע בדיוני, אבל זה לא – זה כבר קורה, עכשיו ובישראל".

"כל הפעילויות הללו הן פעילויות מוטות, מבוססות ומוכוונות נתונים", ציין פרופ' בליצר. הוא הדגיש כי "אנחנו פועלים רבות למציאת תובנות חבויות, שמסתתרות בתוך הררי הנתונים. אנחנו מספקים יכולות ניבוי וחיזוי מבוססות טיפול בנתונים. יחד עם הקהילה הרפואית בישראל אנחנו מספקים יכולות מבוססות בינה מלאכותית, המשפרות את הטיפול ברפואי במטופלים, מייעלות אותו ומספקות תחזיות – ישירות למטופל. כך, למשל, אם אנחנו יודעים שיש משהו שניתן לשנות בהתנהגות המטופל, כדי לצמצם סיכונים רפואיים, למשל להפסיק לעשן – נעשה זאת".

"העתיד: רפואה מוכוונת נתונים, עם גישה פרו-אקטיבית"

פרופ' בליצר ציין ש-"יש שוני רב בין אופן הפעולה של ארגוני הבריאות בעבר למה שקורה ברבים מהארגונים הללו כיום. בעבר עבדנו בתצורת 'עמודים', 'איים בודדים' – והטיפול שלנו היה אותו טיפול לכולם: שוויוני, תגובתי, מתנשא, מוטה מערכות – ועיוור. ההווה, ובעיקר העתיד של הרפואה הדיגיטלית, הוא רפואה מוכוונת נתונים, עם גישה פרו-אקטיבית, שמביאה לשיפור תוצאות הבדיקות".

"במהלך המשבר", הוסיף, "בנינו מודל לחיזוי היקף התמותה מהקורונה. נעזרנו בנתונים לאורך כל הדרך, פיתחנו 'מדד קורונה'. קמפיין החיסון הכלל ארצי היה אף הוא מוכוון ומוטה נתונים, וסייע לכך שבתוך 12 שבועות הבאנו לחיסון של יותר ממחצית (55%) מהאוכלוסייה. ארבע קופות החולים ומרפאות החיסונים שלהן הזרימו נתונים בזמן אמת או בכמעט זמן אמת, וכך היו לנו נתונים בתוך דקות. זה הביא לתפעול אג'ילי של מערך החיסונים, עם שיפור ותחזוק שרשרת ההפצה ועם מיקוד על שקיפות. בנינו מודלים מנבאים, מבוססי בינה מלאכותית ורפואה מונעת".

לפחות דבר אחד טוב יצא מהקורונה… צילום אילוסטרציה: BigStock

הוא סיפר על מודל ניהול שפיתחו הוא ואנשי צוותו, ש-"הביא לכך שבזמן אמת, כבר במרץ 2020, לאחר ההתפרצות הראשונית של הקורונה בישראל, יכולנו לנבא מי המטופלים בעלי ההסתברות הגדולה ביותר להידרדרות במצבם הרפואי. פיתחנו מודל מבוסס בינה מלאכותית, שצופה מי עלול להידבק. בכל פעם שמטופל שכזה הגיע למרפאה, מיד קפצה התראה על מסכי המחשבים של הצוותים הרפואיים. המערכת הזאת אף סייעה למחקר החיסונים הגדול הראשון שעשינו, שממצאיו התפרסמו בכל העולם".

פרופ' בליצר סיכם באומרו כי "שימוש חכם בהררי מאגרי הנתונים סייע לצמצום במקרי הנגיף. כל הפעולות שלנו התבססו על שימוש חכם בריבוי נתונים. אף שהיו כה הרבה טרגדיות, אנחנו מקווים שנצא מהמשבר מחוזקים. הקורונה פעלה כמחולל האצה יעיל ואף שמדובר במשבר נוראי, יצאו ממנו, באופן חלקי, גם דברים טובים – בעולם הדיגיטל".