כיצד התוכנית הכלכלית החדשה של ביידן תשפיע על ההיי-טק הישראלי?

מגיפת הקורונה פגעה קשות בכלכלת ארה"ב, כמו גם בכלכלות של מדינות אחרות. לפני כמה שבועות חתם הנשיא ג'ו ביידן על חבילת סיוע בסך כולל של 1.9 טריליון דולר, כדי לסייע לאנשים ועסקים שנפגעו מהקורונה. חבילת סיוע זו מיועדת לסייע לבודדים ולעסקים שנפגעו, אך עכשיו הנשיא מאשר תוכנית מקיפה, שתעלה כשלושה טריליון דולר, שמיועדת להמריץ את הפעילות הכלכלית וגם להקטין את הפערים במשק האמריקני. לתוכנית זו אמורות להיות השלכות חשובות על המשק האמריקני, והיא תשפיע גם על שותפות הסחר של ארה"ב, בהן גם ישראל.

לישראל יחסים כלכלים מסחריים חזקים עם ארה"ב, עם סחר בילטרלי של כ-30 מיליארד דולר בשנת 2019 ועודף לטובת ישראל של כשבעה מיליארד דולר. המספרים אמנם מרשימים, אבל יש גם יחסים חשובים נוספים שלא באים לידי ביטוי במספרים, כמו, למשל, הקשרים הטכנולוגיים. ארה"ב היא מקור ההון ההשקעתי העיקרי של ההיי-טק הישראלי, רוב הידע הישראלי שנמכר לחו"ל מגיע לארה"ב, והנוכחות הפיזית של חבורת היי-טק ישראליות בארה"ב גבוהה במיוחד.

לפיכך, מה שקורה בארצות הברית בתחום הכלכלי משפיע ישירות על ישראל, וכדי להבין מה יכולות להיות ההשפעות על ישראל קיימנו שיחה עם ינון אלרועי, הציר הכלכלי של ישראל בניו יורק.

"הנשיא ביידן הכריז בשבועות האחרונים על תוכנית רחבת היקף להשקעה בתשתיות של כמה טריליוני דולר", מסביר אלרועי. "הממשל מתכנן לממן את התוכנית באמצעות העלאת מס החברות מהרמה הנוכחית של 21% ל-28%. במקביל, הממשל פועל ליצירת מעטפת מיסוי גלובלי מינימלית ולשנות את הרכב ההוצאות המוכרות כדי להפחית את יכולתן של החברות הרב לאומיות לצמצם את חבות המס שלהן למינימלית, על ידי רישום הפעילות במדינות המציעות מיסוי נמוך משמעותית. מאחר שהממשל חייב את תמיכתם של כל הסנאטורים הדמוקרטים, התוכנית עשויה להשתנות, מאחר שגם בקרב מחוקקים אלו נראה שיש כאלה המתנגדים להעלאת שיעור המס לרמה של 28%".

האם לתוכנית יש היבטים של הטבות מס או אחרות לחברות זרות הפועלות בארה"ב, ובייחוד לחברות היי-טק ישראליות שפועלות בארה"ב?

"התוכנית אכן כוללת הטבות פיסקליות ואמורה להקיף רבדים שונים בכלכלה האמריקנית, כולל הקצאת משאבים לשיפור התחרותיות של החברות האמריקניות (לרבות מו"פ וייצור מתקדם), והשקעת משאבים נוספים להחלפה, שדרוג והקמה תשתיות רבות. בין השאר, מדובר בהשקעה של 300 מיליארד דולר בייצור מתקדם, 174 מיליארד דולר ברכבים חשמליים, 180 מיליארד דולר במו"פ (מתוכם 50 מיליארד בקרן הלאומית למדעים), 35 מיליארד דולר בהשגת הישגים פורצי דרך למאבק במשברי אקלים, 50 מיליארד דולר בתחום המוליכים למחצה, 30 מיליארד דולר במוכנות למגיפות ו-52 מיליארד דולר בחיזוק יכולות של יצרנים מקומיים.

"בתוך כך, הממשל מתכוון להמיר הטבות מס שניתנו להשקעות של חברות הממוקדות בדלקים פוסיליים בתמריצים לחברות לייצור אנרגיה נקייה. בין הטבות המס הצפויות להתבטל יש כאלו המיועדות להשקעות בקידוחי נפט. על פי בדיקת סוכנות  הידיעות רויטרס וגורמים מקצועיים בענף, החיסכון הצפוי מביטול תקנה כזו נאמד בכ-13 מיליארד דולר בתקופה של 10 שנים".

כיצד זה יכול לבוא לידי ביטוי בחברות ההיי-טק הישראליות שפועלות בארה"ב?

"בארה"ב פועלות כ-1,200 חברות ישראליות, חלקן הגדול חברות היי-טק. חלק מהחברות הללו הקימו חברות בנות, הרשומות כחברות אמריקניות, ולצורך העניין, העלאת שיעורי המס תשפיע גם עליהן. חשוב לזכור, שחלק מהחברות נרשמות כחברות אמריקניות בשל דרישות משקיעים, או מטעמים שיווקיים, ומשכך – לאור חשיבות השוק האמריקני עבורן, הצפי הוא, שהעלאת המיסוי לא תגרום אצלן לשינוי התנהלות. כפי שכבר ציינתי, אם אכן תאושר, התוכנית כוללת, בין השאר, השקעות של מיליארדים רבים לקידום ענפים שבהם יש לכלכלה הישראלית יתרונות רבים, העשויים לסייע לה להגדיל את המכירות של מוצרים וידע לארה"ב. אני מתכוון לתחום הייצור המתקדם, שכולל, בין השאר, שדרוג תעשיות קונוונציונליות על ידי שילוב טכנולוגיות מתקדמות לייעול והוזלת תהליך הייצור, פיתוחים בתחום המוליכים למחצה, השקעות הקשורות במאבק במשבר האקלים, והשקעות הממוקדות בצורך האמריקני לחדש ולהחליף תשתיות, כמו, לדוגמה, טכנולוגיות לזיהוי ולטיפול בתחומי המים והאוויר. בנוסף, אני מעריך כי הכוונה האמריקנית להשקיע משאבים גדולים בפעילות מחקר ופיתוח מהווה גם היא פוטנציאל גדול לשיתופי פעולה נוספים בין המדינות, לרבות גורמים אקדמיים וכמובן עסקיים".

בעבר היו מגבלות על נסיעות לארה"ב, בכלל זה של אנשי עסקים. מה קורה בתחום זה עכשיו?   

"כחלק מהיערכות ממשל טראמפ להתמודדות עם המגיפה, הטיל הנשיא הקודם בחודש יוני 2020 מגבלות על הנפקת ויזות וכניסת עובדים מיומנים לארה"ב. הצו הוארך לפני תום השנה עד ל-31 במרץ שנה זו. הצו לא הוארך, ובפועל פקע. עם זאת, למבקרים העסקיים – ראוי לקחת בחשבון, שמרבית עובדי המשרדים, במנהטן לפחות, עובדים מרחוק (רק כ 14% חזרו למשרדים על פי סקר עדכני), ובכלל, אין התלהבות לקיום מפגשים פיזיים. סקר שנערך על ידי אחד מארגוני המעסיקים הגדולים בעיר ניו יורק מצא, כי ההערכה של רובםהיא שרק לקראת תחילת ספטמבר יחזרו כ-50% מהעובדים למשרד. ראש העיר הנחה את עובדי העירייה (80 אלף איש) לשוב לעבודה משרדית בתחילת מאי. לא כולם מקבלים זאת בהבנה, ויהיה מעניין לראות תוך כמה זמן ובאיזה מתווה החזרה למשרד אכן תתבצע".