פרטאצ'יה, אהובתי: למה לא השתמשו ב-IT בהר מירון?

ההגירה ההמונית לישראל הביאה ארצה מילים משפות רבות שהוטמעו בעברית. מהלדינו קיבלנו את הפלאברה – שטויות, דיבורים ריקים, ואת הקומבינה – תחבולה. מהפרסית זכינו לחנטריש – נפוח, לא רציני וחסר משקל. בלגן הגיעה לרוסית מהפרסית, ובתיווך היידיש עברה לסלנג במשמעות אנדרלמוסיה. מהערבית זכינו לג'יפה – נבלת חיה, סירחון בלתי נסבל. המרוקאית ילדה מהספרדית את פאלטה – טעות, תקלה, מילה שמזכירה את Fault האנגלית. הרוסית היא אם החלטורה – עבודה רשלנית.

מעל כולם ניצבת לה המילה פרטאץ'. אפרים קישון הגאון חד העין הקדיש לה ספר – פרטאצ'יה, אהובתי. זו מילה יידישאית שמקורה סלבי, פולני ורוסי, ומשמעה עבודה גרועה ולא איכותית. לפי הלשונאי רוביק רוזנטל, "על חשיבות המילה בתרבות ובפוליטיקה המקומית יעיד ריבוי המילים והביטויים הנרדפים: חאפ-לאפ, חפיף, חלטורה ו-סמוך!, הכול בסדר. יהיה בסדר".

האסון שאירע בלילה שבין חמישי לשישי בהר מירון, שהביא להריגתם של 45 אנשים ולפציעתם של יותר מ-100, מחייב שימוש במילים שכאלה. לא רק האסון, אלא גם אחד הדברים שיכולים היו למנוע חלק מההרג: ה-IT.

עוד מילה שנכונה כאן היא איוולת. האיוולת, כתבה ברברה טוכמן, "היא בתה של העוצמה המשחיתה… המביאה להימנעות ממחשבה… חובה לקבל מידע נאות, לשים לב למידע, להקפיד על ראש פתוח ושיפוט זהיר ולהתנגד לקסם החשאי והמזיק של אטימות מוחין… (איוולת היא) דבקות עיוורת במדיניות, שגלוי לעין שאיננה בת ביצוע, או שהיא גורמת לתוצאות שליליות" (מצעד האיוולת, הוצאת מעריב, 1986, עמ' 39-41).

חרדים מתפללים בקבר רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון, בימים יפים יותר. צילום אילוסטרציה: BigStock

יש מערכות IT; למה לא השתמשו בהן?

אני לא טוען שהפעלת IT הייתה מונעת את האסון, אבל בהחלט ניתן להעריך שמחשוב ושימוש מושכל בו, ובעיקר מתוכלל, היו יכולים למנוע חלק ממקרי המוות והפציעות. לא אדון על מי מוטלת האחריות לאירוע – אני "סומך" על הפוליטיקאים שיביאו לאי מציאת אשמים, או להטלת האשמה על ה-ש"ג. לגורמים שהיו שותפים לאירוע יש IT, ולרוב גם מערכות שליטה ובקרה: משטרת ישראל, הרשות המקומית, מגן דוד אדום, רשות הכבאות וההצלה, מכבי האש וממשלת ישראל, ובתוכה המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים במשרד לשירותי דת. תחקיר אנשים ומחשבים מעלה כי לא היה חיבור בין מערכות ה-IT השונות, כי גורמי ההצלה והחירום השונים, שנציגיהם נמצאו בחמ"ל האירוע, תקשרו ביניהם מילולית וכי המערכות לא דיברו זו עם זו.

להלן סקירה קצרה של מערכות השו"ב בכמה מהגופים הרלוונטיים: בשנת הקורונה נעשתה עבודה רבה במגן דוד אדום, בין השאר במתן מענה טכנולוגי מעבר לגבולות הגזרה הטבעיים שלו, ובבניית כלים שישרתו גם בשגרה – כולל מערכת שליטה ובקרה.

כחלק מלקחי אסון הכרמל ב-2010 הוקמה ב-2012 הרשות הארצית לכבאות ולהצלה, ובתוכה המערך הטכנולוגי שלה. שלהבת היא מערכת שליטה ובקרה של כל האירועים המבצעיים והמנהליים שבאחריות הרשות, והיא מרכזת את ניהול האירוע על כל פרטיו.

גם למשטרת ישראל לא חסרות מערכות שו"ב. כך, למשל, אנשי בינת הקימו לפני יותר משנה את מוקד 100: מערכת מבצעית המנהלת את כלל אירועי החירום – משלב קבלת הדיווח על אירוע, דרך הפעלת הכוחות בשטח ועד לסיומו, והפלטפורמה המורכבת מטפלת ביותר משני מיליון שיחות בשנה.

לא מדובר בדוקטורט במחשוב קוואנטי: כל רשות מקומית יודעת שעליה לבחון את היערכות החירום שלה. עיריות עורכות תרגילים רחבי היקף, שבמהלכם נבחנים תרחישים מבצעיים בעזרת מערכת שליטה ובקרה המקשרת בין הגוף העירוני המתורגל, ובין לפיקוד העורף ומשטרת ישראל, לטובת מענה משותף לצרכי התושבים ואבטחת רצף תפקודי ותפעולי של העיר בחירום, ושיפור הבנת תמונת האירועים.

"שם המשחק הוא שליטה ובקרה"

בראיון לאנשים ומחשבים העלה קצין מילואים בכיר מאגף התקשוב בצה"ל כמה תובנות שהחתום מטה מציין שלו היו נוהגים לפיהן, ייתכן שחלק מההרג היה נמנע. "קבלת החלטות בזמן אמת היא א"ב בכל מערכת מבצעית", אמר הקצין. "כיום זו כבר כמעט נורמה, שבה מבוצע היתוך מידע מכלל מקורות הנתונים – מצלמות, סרטוני וידיאו, רחפנים, מידע טקסטואלי ועוד. האנליטיקה היא מרכיב מפתח, כי היא זו שמטפלת במידע, בוררת את המוץ מהתבן ומגישה למפקדים בשטח את המידע הרלוונטי להם. כיום, חלק ניכר מהניתוח נעשה בעזרת מודולים מבוססי בינה מלאכותית".

הוא ציין כי "שם המשחק הוא שליטה ובקרה, יחד עם טיפול במידע שעובד על ידי מערכות ה-IT , מתועדף ומוזרם בזמן אמת. הצבא האמריקני הבין זאת היטב: במלחמת המפרץ הראשונה, ב-1991, לא היו כל מערכות IT שסייעו לניהול המלחמה. במלחמת המפרץ השנייה, בתחילת המילניום, מערכות ה-IT היו אחודות, מערכי המבצעים והמודיעין דיברו ביניהם, והמידע נוהל והוזרם לשטח בזמן אמת. כך היה צריך להיות גם בהילולה בהר מירון".

הקצין הסביר ש-"מזה שני עשורים רווח המושג C4I – קיצור של Command, Control, Communications and Computers ו-Intelligence, ובעברית: שליטה, בקרה, תקשורת, מחשבים ומודיעין. המידע נאסף מהחיישנים, עובר תעדוף וניפוי, מעובד, יוצר תמונת מצב ומועבר לכוחות בשטח, בדגש על בזמן אמת, כי התמונה משתנה כל הזמן. אם היו בערב ל"ג בעומר בהר מירון מערכות שאוספות את המידע הזה והגורמים בשטח היו רואים אותו ומקבלים תמונת מצב מתוכללת, הם היו יכולים לקבל החלטות שהיו מסייעות לניהול טוב יותר של האירוע. לו הייתה מוטמעת מערכת שו"ב אחודה, מתכללת, שלוקחת בחשבון נתונים שמגיעים מכלל מקורות המידע, עושה ביניהם היתוך ומפיצה אותם לכלל 'לקוחות' גופי החירום וההצלה – ועושה זאת בזמן אמת – הדבר היה יכול להביא לצמצום בהיקף ההרוגים והפצועים".

אין קליטה. מקור: BigStock

מ-IT ל-C

לקראת סיום, עוד הערה: בכל אירוע אסוני שכזה נעשה שימוש באמצעי קשר אלחוטי חדשים, שנועדו לתת מענה בעת קריסת הרשתות הסלולריות. והנה, הפתעה הפתעה, דקות ספורות לאחר תחילת האירוע, מערכת הסלולר קרסה ולא הייתה קליטה בהר מירון ובסביבתו – דווקא בשעות הקריטיות של האסון. הדבר הקשה על פעולת גופי החירום ולא אפשר לאנשים להתקשר למשפחותיהם ולהגיד שהכול בסדר.

גם לפני 110 שנים, במאי 1911, התרחש אירוע רב נפגעים בחגיגות ל"ג בעומר במירון: מעקה על גג שעליו התקיימה ה-"הדלקה" המסורתית התמוטט, וכתוצאה מכך תשעה בני אדם נהרגו ו-26 נפצעו. כולנו תקווה שהאסון הבא יימנע, ולשם כך ייעשה שימוש במחשוב ובמילים הבאות: ראייה רב מערכתית, שיתופיות, חיבוריות וקישוריות, מערכת שו"ב אחודה ומתכללת, נראות, שקיפות והעברת נתונים בזמן אמת. אמן כן יהי רצון.