האם השקל הדיגיטלי בדרך?

בנק ישראל בוחן בחיוב הנפקה של שקל דיגיטלי, ו-ועדת ההיגוי של הבנק פרסמה היום (ג') מסמך שנקרא "שקל דיגיטלי של בנק ישראל – תועלות אפשריות, טיוטת מודל וסוגיות לבחינה". את המסמך היא ליוותה בקול קורא למשלוח התייחסויות לגבי היבטים רלוונטיים של הנפקה אפשרית של מטבע דיגיטלי על ידי בנק ישראל בעתיד.

הבנק המרכזי בוחן מזה זמן רב את נושא המטבעות הדיגיטליים והשלכותיהם האפשריות על הפעילות הכלכלית בישראל, כמו גם הנפקות של מטבעות וירטואליים שבוצעו על ידי בנקים מרכזיים במדינות שונות מאז 2017. הבנק טרם קיבל החלטה סופית האם להנפיק שקל דיגיטלי, אך לאור ההתפתחויות המהירות בכלכלה הדיגיטלית ובעולמות התשלומים, והעיסוק של בנקים מרכזיים מובילים בנושא, הוא החליט להאיץ את המחקר וההכנה לקראת הנפקה אפשרית שכזו.

במסמך שפורסם נכתב ששקל דיגיטלי יכול להניב תועלות שונות למשק הישראלי, אך הנפקתו כרוכה גם בסיכונים. בבנק אומרים כי הם מכינים תוכנית פעולה, כדי להוציא את הנפקת השקל הדיגיטלי לפועל במקרה שהוא יגיע למסקנה שהתועלות מהמהלך עולות על העלויות והסיכונים הפוטנציאליים. התועלות מהנפקת מטבע שכזה, שאותן מציינים בבנק, הן: יצירת אלטרנטיבה נוספת, יעילה, מתקדמת ובטוחה לאמצעי התשלום הקיימים והחדשים בעידן הדיגיטלי; יצירת תשתית חדשנית, שתבטיח את התאמת מערך התשלומים לצרכים של הכלכלה הדיגיטלית העתידית; הבטחת היתירות של מערך התשלומים ותפקודו התקין בעת חירום או תקלה; יצירת תשתית יעילה וזולה לתשלומים חוצי גבולות; שמירת האפשרות של הציבור לעשות שימוש באמצעי תשלום דיגיטלי, תוך שמירה על רמה מסוימת של פרטיות;; ותמיכה במדיניות הממשלה לצמצום השימוש במזומן ולמאבק בכלכלה השחורה.

המסמך – בעקבות השינויים המשמעותיים בעולם התשלומים

המסמך מתווה, בקווים כלליים, טיוטת מודל למטבע דיגיטלי של בנק ישראל. בבנק מבקשים להדגיש כי המסמך לא מייצג החלטה בדבר המאפיינים של השקל הדיגיטלי, אם יונפק. הטיוטה מהווה בסיס לדיון ובחינת חלופות על ידי צוותי העבודה העוסקים בנושא בבנק ישראל, ותשמש גם בסיס לדיון בקהילה המקצועית בישראל אודות המאפיינים הנדרשים לשקל הדיגיטלי.

בשנים האחרונות מתחוללים שינויים משמעותיים בקצב מהיר בשוק התשלומים בישראל ובחו"ל. אמנם, אין בנק מרכזי של מדינה מפותחת שהודיע על החלטה להוציא לדרך פרויקט שבסופו הוא ינפיק מטבע דיגיטלי, ובמדינות רבות הבנקים המרכזיים נאבקים בביטקוין ובמטבעות הדיגיטליים האחרים. אולם, בנקים מרכזיים רבים הגבירו באופן משמעותי את המחקר התיאורטי ואת הבחינה המעשית של האפשרות להנפקת מטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי כאמצעי תשלום שישמש את הציבור הרחב, לצד אמצעי התשלום הקיימים. בין הבנקים האלה ניתן למצוא את הפדרל ריזרב האמריקני, שכבר מדבר על דולר דיגיטלי, ויוזמה של בנקים מרכזיים מרחבי העולם שמבצעת מחקר בנושא – בהם אלה של בריטניה, סין ושבדיה.

מני רוזנפלד, יו"ר איגוד הביטקוין הישראלי, הגדיר את המסמך של בנק ישראל "התקדמות משמעותית בעולם הפיננסי הישראלי. אנחנו מקווים שעם המסמך הזה תמה מדיניות הדחייה של מטבעות דיגיטליים מבוזרים, שננקטה על ידי הנהלות קודמות של המוסד. אמצעי תשלום דיגיטליים הם גשר לעולם הפיננסי החדש של מטבעות דיגיטליים ואפליקציות פיננסיות מבוזרות, ועשוייים להביא חדשנות 'משבשת' אל שווקי הפיננסים הישראלי והעולמי, המשוועים לתחרות ולניעור".