סקר של בנק ישראל: הסייבר – הסיכון המטריד ביותר את מנהלי הבנקים

ממה מוטרדים מנהלי הבנקים בישראל? על פי סקר שנתי שעורך בנק ישראל בקרב נושאי משרה בכירים במערכת הבנקאית, ושהתפרסם היום (ד'), התשובה היא שמדובר במתקפות סייבר. נתון זה עולה מהסקירה השנתית של הפיקוח על הבנקים, שהבנק פרסם היום.

הדו"ח של בנק ישראל מקדיש חלק נרחב לנושא הסייבר, השפעתו על המערכת הבנקאית במדינה ורמת האיומים עליה. כותבי הסקירה ציינו כי בשנה שעברה חל גידול חד כלל עולמי באירועי הסייבר, במאפיינים הייחודיים של סוגי הסייבר השונים, וברמות התחכום והמורכבות של האירועים. הסיבות המרכזיות לכך הן הסגרים והמעבר לעבודה מהבית, שהיו כורח של תקופת הקורונה. בתקופה זו חלה עלייה בשימוש בערוצים ובכלים הדיגיטליים, וכתוצאה מכך גם בהיקף האיום על המערכת הבנקאית הישראלית. עם זאת, המחברים מציינים כי בזכות היערכות נכונה, התאפשרה המשכיות עסקית של ארגונים, כולל של הבנקים.

בסקירה נכתב דבר שרלוונטי לארגונים לא רק מהמערכת הבנקאית, אלא מכל מגזר: לצד מאמצי המניעה של איומי סייבר, יש חשיבות גם למאמצים לזיהוי מוקדם ויכולות תגובה והתאוששות מהירות. יכולות אלה מאפשרות לארגונים, ובכלל זה לבנקים, להתאושש במהירות ותוך פגיעה מזערית ככל שניתן במקרים שבהם הם חווים אירועי סייבר. הדו"ח מדגיש כי הפיקוח על הבנקים מייחד מאמץ רב לפעולות הפיקוח בנושאים אלה, על מנת לסייע לבנקים להתמודד עם האתגר.

בדו"ח מוזכרים כמה אירועי סייבר שהיו במגזר הפיננסי, כמו דליפת המידע מאפליקציית התשלומים פייבוקס ואירוע שירביט – חברה שאמנם לא נמצאת תחת אחריות הפיקוח על הבנקים, אבל היו לאירוע השפעות לא מעטות גם על עולם זה, שאותן שיתף הרגולטור עם הגורמים השונים במערכת הבנקאית.

בנק ישראל צופה כי איומי הסייבר יתגברו השנה ואחריה, בין היתר מאחר שהיקף הדיגיטציה וקידום החדשנות במערכת הבנקאית יגדלו, העבודה מהבית תמשיך להיות רווחת והפעילות של לקוחות בערוצים הדיגיטליים תעלה עוד.

איך הטכנולוגיה משפיעה על מימוש היעדים של המערכת הבנקאית?

בחלק אחר של הדו"ח מתייחס הפיקוח על הבנקים להשפעת הטכנולוגיה על מימוש יעדי מערכת הבנקאות, בהם התאמת הבנקים לסביבה העסקית-טכנולוגית והמהלכים שהם ביצעו כחלק מזה, בהם צמצום שטחי נדל"ן. כך, לצד העלייה בהיקף ובשימוש בשירותים הדיגיטליים, נמשכה מגמת סגירת הסניפים. על פי הדו"ח, ב-2020 נסגרו 30 סניפי בנקים, ובעוד שב-2019 עמד מספרם הכולל ברחבי הארץ על 1,036, אשתקד הוא הגיע ל-1,006.

פרק נוסף בדו"ח עוסק בפעולות שעושה הפיקוח על הבנקים לקידום התחרות במערכת הבנקאית, בהן ליווי הקמת הבנק הדיגיטלי של פרופ' אמנון שעשוע, הקלות והתאמות ברגולציה, מעקב אחרי התפתחות אמצעי התשלום וקידום מדיניות של בנקאות פתוחה.

הדו"ח מתייחס גם למטבעות הקריפטוגרפיים ומציין כי בנק ישראל בוחן את ההתפתחויות בעולם בנושא זה, בדגש על נושא הרגולציה. במסמך צוין כי "הפעילות שמקורה בנכסים וירטואליים (כגון מטבעות קריפטו – י"ק) מגלמת בתוכה סיכונים שונים", כגון סיכון לפגיעה בתפקודם של הבנקים.