האם מדינת ישראל ומערכת הבריאות יהיו מוכנות באופן מושלם למשבר הבא?

"החזון שלי בסופו של דבר, כשאני חושב עשור קדימה, הוא שהרפואה תהיה אחרת לגמרי. בממוצע נהיה יותר קשישים, עם תוחלת חיים ארוכה יותר ועם יותר מחלות בממוצע, גם בגלל הגיל, וזה אומר שנצטרך הרבה יכולות ואולי יכולות אחרות לגמרי. בית החולים לא יראה כמו היום. הקהילה כוחה יעלה, היא תטפל בהרבה יותר מקרים וכדי שזה יקרה צריך רפואה מתקדמת חכמה מרחוק. נצטרך רפואה מונעת יותר טובה. אם לא חולמים לא קורה כלום, אז אני חולם – ואני יודע שהקורונה גרמה לכל הדברים האלה להתקרב יותר מתמיד, והיא הקפיצה אותנו דורות רבים קדימה, כשהטכנולוגיה היא שחקן מרכזי ברמת המיקרו והמאקרו", כך אמר מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' חזי לוי שדיבר מול מאות המשתתפים בכנס הבריאות הדיגיטלית 2021 של קבוצת אנשים ומחשבים. לוי היה דובר המפתח בכנס, בהנחיית יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה,

לוי סיפר על התהליכים שעבר המשרד מאז ימי הקורונה הראשונים, שבהם כמעט ולא היו פרטים, עד עצם הימים האחרונים, כשהנתונים שאוסף המשרד באופן קבוע עזרו לו לפתוח את המדינה מחדש, באופן כמעט מוחלט.

"היינו צריכים להקים מחלקות קורונה בלי לדעת עליה כלום", סיפר לוי. "שערו בנפשכם, שאתם צריכים לנהל חולה בצורה מורכבת ואתם פתאום לא יכולים לגשת אליו, כי אם אתם ניגשים אליו אתם יכולים לסכן את הצוות. הרגשנו שזה יותר גרוע מדבר, לא ידענו מה לעשות. וכאן נכנסה הטכנולוגיה: ברמת המיקרו, היא עזרה לנו להיות ליד החולה ובכל זאת לבודד אותו, כי אתם זוכרים, שהתחלנו לאבד אנשי צוות לבידוד בגלל הידבקויות רבות. שמנו חיישנים שמודדים, למשל, דופק ולחץ דם, שמנו טלפון לניהול שיחת וידיאו, העברנו נתונים בזמן אמת לצוות מקצועי שישב ממוגן בחדר מבצעים, עם זכוכית המפרידה בין הצוות בסביבה הנקייה לבין החולים בסביבה המזוהמת, ועם אפשרות גם בהיבט הנפשי להביא עובדת סוציאלית אם צריך שתדבר עם החולה. בלי הטכנולוגיה לא היינו מצלחים להשיג את זה", אמר.

בהיבט המאקרו, שאליו נחשף לאחר שהפך למנכ"ל משרד הבריאות, הוא מספר, שהטיפול בקורונה ברמה הגבוהה לא היה אפשרי, ובטכנולוגיה הוא מתכוון קודם כל לקביעת המדינית באמצעות החיבור לבסיס הנתונים, למידע הנצבר מכל המקורות.

"עשינו בכל יום הערכות מצב, ואני לומד את כל הדברים הקטנים שקורים עם לוח תפעול שצובר את כל הפרטים, עם מידע על כל חולה. כל הזרמת המידע בינינו לבין הגופים האחרים, כולל פיקוד העורף – אלו דברים מדהימים, שבלעדיהם לא הייתה לנו היכולת לנהל את המערכה. אי אפשר לנהל מלחמה במערכה כזו בלי לדעת את הפרטים הכי מדויקים, בלי היכולת לקטוע את שרשרת ההדבקה במרמת האדם הבודד", אמר.

הוא תיאר את הדרך שבה הקורונה בעצם האיצה את התהליכים של ההמרה הדיגיטלית של המשרד ושל כל מערכת הבריאות, על כל קשריה והיבטיה. הוא גם משייך את הנושא של התו הירוק להיבט הזה – הלימוד של המערכת למי כן לתת למי לא, או איך להתייחס לפונים עם בעיות וטענות.

זינוק ברפואה מרחוק

אבל הדבר הבולט ביותר לדעתו שאירע בתקופת הקורונה הוא הזינוק של השימוש ברפואה מרחוק. "בייחוד בגל הראשון, אנשים פשוט התחילו לפחד להגיע לבית החולים. יצרנו מערכת בריאות אדירה ומתקדמת, ואנשים פחדו…  אנשים מתו בבית כי הם לא רצו להגיע לחדר המיון, כי יש חולים עם קורונה. למה לצאת מהבית, בייחוד אם אני בסיכון? נוצרה בעיה אתית: איך להביא לאותם אנשים את הרפואה אליהם, בלי שיצטרכו לבוא אלי, וזה רק האיץ את כל ההיבטים האחרים שעליהם אנחנו מדברים שנים, ובעיקר איך להקל על הבירוקרטיה ואיך לשמור על הרצף הבריאותי גם לטובת הרופא הבא", אמר.

לדבריו, "ההיבט של הרפואה מרחוק הוא רק אחד מהדברים הללו, אבל מה שקרה הוא, שבנקודה הזאת נסגר פער של שנים בבת אחת, ולכך יש להוסיף גם את הקשר של קופות החולים עם החולים בבית, שקיבל דחיפה רצינית לקראת החזון שהזכרתי לעיל", הוסיף לוי.

אבל על דבר אחד הוא לא מוכן היה להתחייב: שהמדינה ומערכת הבריאות יהיו מוכנות באופן מושלם אם יקרה ואירוע דומה ינחת שוב על ראשנו. "קשה לומר שאפשר להיות ערוך באופן מושלם לרפואת אסון, אבל התקדמנו מאוד, שנות דור, כאמור. השאלה היא לא אם אנחנו מוכנים, אלא אם יש תקציב לכל מה שאנחנו רוצים לעשות, כולל לכוח האדם, ולצערי התשובה היא לא. יש תוכניות ויש הרבה עוד מה לעשות. אנחנו יודעים בדיוק מה אנחנו רוצים להשיג, וגם לשפר גם את מה שכבר השגנו – והכי חשוב הוא שיתוף הפעולה עם כל הגורמים", הוא סיכם.