איך התמודדו בכללית עם הקורונה, ומה עתיד הרפואה ההיברידית?

"בכללית הבנו מייד בתחילת התפרצות הקורונה, ממש מהגילוי הראשון בפירט האדום, שאנחנו מתמודדים עם הדבקה קהילתית ושצריך להיערך למבצע בקנה מידה גדול כשאין בסיס נתונים, אין תורה כתובה ואין כלים שממש מיועדים לכך, וזאת באמצעות חמ"ל ייעודי, שבעצם נבנה כדי לספק תשתית בסיסית מקצועית וניהולית בקהילה. ככל שהתופעה הלכה והתעצמה, הניהול בקהילה התמקד פנימה יותר, תוך ההתייחסות ממש כמו אל מבצע צבאי לכל דבר ועניין", כך סיפרה ספי סובל רויטבלט, מנהלת מחלקת איכות ובטיחות בשירותי בריאות כללית, בכנס בריאות דיגיטלית 2021 השנתי, שנערך אתמול באופן מקוון בהפקת אנשים ומחשבים, ובהנחייתו של העורך הראשי של הקבוצה יהודה קונפורטס.

היא סיפרה שהיה צורך ליצור מאפס מערך שליטה ומעקב אחר בדיקות הקורונה. "היינו צריכים לפתח ממשקים לזיהוי מטופלים תוך כדי שאנחנו נדרשים לעמידה ב-SLA מאוד קפדני. מתחילת התהליך נדרשנו להתקשר לכל חולה חדש וליידע אותו שהוא חולה קורונה, ובתחילת הדרך לקח לנו הרבה יותר זמן ליצור קשר עם המטופלים. אבל בשיא הגל השני, 90% מהמאומתים כבר קיבלו שיחה תוך 24 שעות לכל היותר מרגע שנודע שהם חולים, וזה חלק מהניסיון ומהכלים שרכשנו תוך כדי תנועה", היא סיפרה.

האתגרים הקשורים, כך אמרה, היו יצירת כלי עבודה מתאימים למעקב אחרי המטופלים, פיתוח מערכות BI לכמת את הנתונים ולעקוב אחר המטופלים, וכדומה. "כל הכלים הללו לא היו קיימים בהתחלה והכל היה לא מדויק, ובאמצעות חטיבת הדיגיטל פותחו כלים מתאימים במהירות יחסית", היא הוסיפה.

את מבצע החיסונים היא מתארת כמגה מבצע. "עמדתי בראש החמ"ל בכללית. הקשיים הראשונים כללו את הבעיה שלא היה ידוע איזה חיסונים יגיעו, ולכל דבר היה צריך להגדיר נהלים וסטנדרטים מאוד גבוהים, כולל להגדיר אוכלוסיות חיסון. גם בנושא ההזמנות הייתה התייעלות מאוד גבוהה: התחלנו עם הזמנות באמצעות אקסל, וכיום זה באמצעים דיגיטליים, עם הזמנות מסודרות ותקופתיות. היינו צריכים גם לעבות את כוח האדם, לפתח מערכות ניהוליות ותפעוליות ונדרשנו גם למקורות תקציביים", סיכמה סובל רויטבלט.

דחיפה עצומה ברפואה מרחוק

ליאורה שכטר, מנמ"רית שירותי בריאות כללית, התייחסה בהרצאה שלה לשינוי הגדול של רפואה מרחוק, שקיבלה דחיפה עצומה בתקופת הקורונה וממשיכה להתעצם. "עד הקורונה הכל היה במפגשים פיזיים. נוסעים, מחפשים חניה, מחכים בתור ואז נכנסים לרופא. למרות שכל הטכנולוגיות היו זמינות שנים לפני כן, זה לא קרה. הקורונה פשוט שינתה את הגישה מקצה לקצה. היינו במצב שבו אנשים פשוט לא רצו להגיע למרפאה, הרופאים וגם המטופלים, וזה הבעיר את המנוע של הטרנספורמציה הדיגיטלית, והקורונה פשוט דחפה אותנו להיכנס לעידן הטרנספורמציה", היא סיפרה.

לדעתה, הרפואה ההיברידית לא הייתה אולי מתרחשת בכלל בגלל הקורונה. "המפגשים הווירטואליים הם אחד הדברים החשובים במיוחד. יש לנו כיום מוקד רפואה מקוון שמציע שיחות וידיאו, שבהן המטופל רואה את הרופא, וזה גם עוזר לתת טיפולים בשעות שהמרפאה לא עובדת, כולל בסופי שבוע. זהו שירות שפשוט פועל טוב. ברמה היומית אנחנו רואים סדר גודל של אלף קריאות מדי יום שרופאי משפחה עונים באופן וירטואלי ובדומה לכך גם עבור רופאי ילדים", היא אמרה.

לדבריה, ההתקדמות הובילה לכך שכיום, במקרים רבים לא צריך אפילו מפגש וירטואלי. "יש גם ייעוץ אסינכרוני, ובמיוחד בעולם הטיפול בעור, כשבמקום לחכות לתור זמן ממושך משתמשים באפליקציה כדי להעביר נתונים, שמגיעים לטיפול של מאגר רופאים. בממוצע, מקבלים מענה תוך יום וחצי לכל היותר, ואפשר לראות איך השירות הזה הולך ומושך יותר אנשים שאוהבים את ההיבט הזה", סיפרה שכטר.

ומה לגבי העתיד? "אנחנו רואים את הטיפול מהבית כאחד המרכיבים בחזון שלנו, ואחד המוצרים החדשים שהשקנו לפני פחות מחודש זה אולטרה-סאונד ביתי לנשים בהיריון. הסרטונים נשלחים למוקד שלנו בבלינסון, בו יושבים רופאים מפענחים ונותנים בעצם אבחון מלא. זה רלוונטי מאוד להיריון ראשון, כשנמצאים בחרדה, כשעוד לא מכירים. עושים בדיקה תוך שנייה ומקבלים אבחון שמגיע תוך ארבע שעות", היא סיפרה.