הראשון לזהות: ראש הממשלה שקידם רבות את הסייבר הישראלי

הביטוי "היה הראשון לזהות" נאמר על ראש הממשלה היוצא, בנימין נתניהו – ובנימת ביקורת. למרות זאת, בסייבר, אכן היה נתניהו הראשון לזהות, ועל כך יש רק לשבחו. "ישראל הייתה מהמדינות הראשונות בעולם שהכירו בחשיבות ההגנה על מערכות ממוחשבות חיוניות", נכתב בוויקיפדיה. ראש הממשלה היוצא זכה להרבה ביקורת, מהענף ובכלל, ובשלל תחומים – אך איש לא ימתח עליו ביקורת על פועלו לקידום ענף הסייבר הישראלי. כפי שהוא אמר היום (א') בנאומו במליאת בכנסת, בתקופתו "ישראל הפכה למעצמת סייבר".

כבר בנובמבר 2010 נתניהו מינה ועדה שמטרתה לבחון את היערכות מדינת ישראל למתקפות על רשתות מחשבים ותקשורת. דבר קיומה של הוועדה, בראשות האלוף (מיל') יצחק בן ישראל, פורסם רק באפריל 2011, על ידי ראש הממשלה עצמו. הוועדה הגישה את מסקנותיה והמלצותיה לראש הממשלה, ובהן בעיקר כתיבת וקביעת מדיניות קיברנטית ברמה הלאומית והדרכים להתגוננות מפני מתקפה שכזו.

אין לדעת למה נתניהו החליט על הקמת הוועדה כבר במחצית 2010, אולם היה מי שהניח כי ההחלטה קשורה לפרסומים על הופעת התולעת סטוקסנט (Stuxnt), שפגעה במתקני הייצור של הגרעין האירני.

התולעת התגלתה ביוני 2010. בספטמבר באותה השנה היא זכתה לפרסום עולמי כשדווח שהיא נוצרה והופצה על ידי גוף ממשלתי, כצעד של לוחמה קיברנטית שנועד לחבל במתקני הגרעין של אירן. בין המדינות ששמן נקשר ליצירת התולעת: ישראל, ארצות הברית ומדינות אירופיות. חודשיים לאחר מכן הודה נשיא אירן דאז, מחמוד אחמדינג'אד, שהתולעת פגעה בתוכנית הגרעין של ארצו. הנוזקה הביאה להשמדתן של יותר מ-1,000 צנטריפוגות במפעל האטום שנמצא בסמוך לעיר נתאנז. בסופו של דבר, היא התפשטה ופגעה במאות אלפי מערכות ברחבי העולם, מה שהביא לגילויה.

מומחי אבטחת מידע בעולם הגדירו את סטוקסנט כאחת התוכנות הזדוניות המתוחכמות ביותר שנכתבו אי פעם. היא נועדה לפגוע במערכות בקרה תעשייתיות מסוג SCADA של סימנס ודרכן במתקנים תעשייתיים המבוקרים על ידי מערכות אלה. "פענוח סטוקסנט הוכיח שתוכנות זדוניות המתקיימות בהצלחה בעולם הסייבר יכולות להיות בעלות השפעה משמעותית על תשתיות לאומיות חיוניות", כתבו חוקרי קספרסקי בחלוף כמה שנות חקירה.

"מענה לאומי לבעיית הסייבר"

סיבה נוספת לעיסוקו של נתניהו בתחום, העריכו גורמים בענף, היא הידיעות שעליהן הוא קיבל דיווח, כי מערכות המחשוב במדינה ספגו מתקפות רבות במהלך מבצע עופרת יצוקה והפשיטה על ספינת מרמרה הטורקית.

ב-2011 נתניהו השיב לשאלות של גולשי יוטיוב ואמר כי הוא מודאג משני איומים אסטרטגיים – הטילים והלוחמה הקיברנטית, והוסיף: "אני מקים מענה לאומי לבעיית הסייבר".

קיצור תולדות הסייבר ברמה הלאומית

עוד ב-2011, ממשלת נתניהו החליטה על הקמת המטה הקיברנטי הלאומי במשרד ראש הממשלה. ב-2015 הממשלה החליטה על הקמת הרשות הלאומית להגנת הסייבר. בדצמבר 2017 אוחדו המטה והרשות בהחלטת ממשלה ליחידת סמך אחת – מערך הסייבר הלאומי. תוך כדי התהליכים והמהלכים נוטרלו ההתנגדויות מהשב"כ, שכן הגנת תשתיות מדינה קריטיות הייתה באחריות הרשות הממלכתית לאבטחת מידע בשירות.

נראה כי כלל הפעולות, שעל חלקן היה אמון נתניהו, נשאו פרי: בעוד שהמחצית השנייה של העשור החולף התאפיינה במתקפות ענק, ובהן NotPetya ו-Wannacry, מומחי אבטחה קבעו כי הודות למאמצי מערך הסייבר, ברמה הבינלאומית ובעיקר הפנימית, הפגיעה במשק הישראלי הייתה מזערית, ללא פגיעה בתשתיות הקריטיות ובמגזרים חיוניים.

כתבנו לא פעם, באנשים ומחשבים, דברים כגון אלה: "נתניהו הוא איש השיווק הטוב ביותר של תעשיית הסייבר הישראלית ברחבי העולם. נתניהו נושא את שמה של התעשייה הזו בגאון בפורומים ובנאומים רבים ברחבי העולם, והממשלה תחת הנהגתו מסייעת רבות לפיתוחה. הוא מדגיש גם את המובילות של ההיי-טק הישראלי בתחומי הביטחון: גופי הסייבר של צה"ל ושאר זרועות הביטחון הם כר פורה לחברות האבטחה הגדולות, ויוצאים מהם לא מעט סטארט-אפים. זאת, לצד חברות כמו התעשייה האווירית ואלביט".

לסיכום ניתן לומר כי בניכוי פעילות ישראל בשדה הסייבר ההתקפי – פעילות מבורכת כלכלית ובעייתית מוסרית, כל שנותר לסייבר הוא להתברך ביוזמותיו ובפועלו של נתניהו בתחום.