"הטכנולוגיה והחדשנות חייבות להיות במרכז ההשקעות התקציביות"

שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן, השתתפה הבוקר בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה. בכנס פרסה השרה את אתגרי משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה ואת יעדיו לקראת דיוני התקציב הקרובים. כמו כן, חשפה את תכנית הדגל תפני"ת: תכנית שנועדה לטפל באתגרים מרכזיים של התחום – תעסוקה, פריון, נוער, ידע ותשתיות.

לדברי השרה פרקש הכהן (כחול לבן): "אנחנו נמצאים באתגר של גירעון, תעסוקה ובעיית פריון עמוקה של המשק הישראלי. לכן, המדינה תצטרך סדרי עדיפויות בהשקעות, וחייבת להעדיף השקעות 'משתלמות', שתחזורנה לכלכלה ולאזרחים בצורה המיטבית. בהקשר הזה אין שום תחום שדומה למדע הטכנולוגיה והחדשנות. בכל הפרמטרים התעשייה הזו חייבת להיות במרכז ההשקעות התקציביות, מבחינת המפץ האדיר שיכולה לייצר בתחומים שהם מנועי צמיחה שכבר הוכיחו עצמם".

השרה גם התייחסה בדבריה לסוגיית המחסור בעובדים בתחום ההיי-טק ולעלויות הגבוהות של מחסור זה ואמרה כי "אין קיצורי דרך. ממשלת ישראל זקוקה לתכנית סדורה ארוכת טווח להכשרת עובדים מסקטורים שונים (כמו החברה הערבית), וממקצועות שונים שלא מוצו כחלק מיישום היעד הממשלתי השאפתני להגעה ל-15% תעסוקה בהיי-טק בתוך חמש שנים".

הקטר של המשק. ההיי-טק הישראלי. צילום אילוסטרציה: BigStock

"הנתונים מדברים בעד עצמם"

בנאומה הדגישה פרקש הכהן כי "הנתונים מדברים בעד עצמם: כ-10% מהמועסקים בישראל עובדים בהיי-טק, ואחראים על: 15% מהתמ"ג ו-25% מכלל מס הכנסה המשולם בישראל. ייצוא ההיי-טק גדל בהתמדה והגיע ב-2020 לקרוב ל-50 מיליארד דולר – מעל ל-40% מסך הייצוא הישראלי. ענף ההיי-טק הוא גורם מפתח בדירוג האשראי של ישראל, גורם מפתח בצמיחה שהציגה ישראל ביציאה מקורונה, וחלק מהחוסן האסטרטגי והמדיני של ישראל. יכולות הפיתוח, המחקר והמדע הישראליות מאפשרות לנו להתחרות בשוקי העולם, ולהיות גורם משיכה למשקיעים. אנחנו במספר שיא של יוניקורנים והנפקות של חברות ישראליות בחו"ל".

"אך לצד זאת יש גם מגמות מדאיגות", הבהירה השרה שציינה כי קיימה "ירידה דרסטית במספר הסטארט-אפים הקמים בישראל וקיפאון בהשקעות בסטארט-אפ". עוד הזכירה פרקש הכהן כי קיים "מחסור אדיר בעובדים בהיי-טק – אל מול פערי שכר גוברים – דבר שגם משפיע על התחרותיות עם העולם".

"הידע המדעי הרב כלוא באקדמיות ולא מתורגם לתעשייה – כלומר לצמיחה כלכלית", אמרה השרה.

פרקש הכהן הוסיפה ודיברה על דור העתיד וטענה כי "הילדים שלנו, לא מתעניינים בתחום". היא אמרה ש"הדבר המדאיג ביותר בזווית חברתית-לאומית" הוא ש-"אין מוביליות: ההיי-טק לא מצמיח אוכלוסיות חדשות – אלא מנציח את הפערים הסוציו-אקונומיים".

"מספר קסם מנצח: 7"

במהלך נאומה הוסיפה פרקש הכהן ואמרה כי "אל מול האתגרים יש מספר קסם מנצח: 7. השקעה בהיי-טק מחזירה עצמה פי שבעה. במונחים לאומיים – זה הון שמתורגם לעוד עשרות אלפי עובדים, מיליארדים של ייצוא ופיתוח, שינוי סוציו-אקונומי וצמצום פערים בחברה הישראלית.
אנו הכנו בשבועות האחרונים תכניות בשיתוף עם משרד האוצר, רשות החדשנות ומשרד המדע והטכנולוגיה, שמבטאות ראייה ארוכת טווח. חדשנות אסטרטגית כזו תייצר מפלס לטווח הארוך, ותאפשר את העמידה ביעד הממשלתי של 15% תעסוקה בהיי-טק"

השרה הציגה בדבריה תכניות פעולה עתידיות ואמרה "הבשורה שלי אליכם היום היא תכנית ת פ נ י"ת: תעסוקה, תשתיות, פריון, ידע, נוער – התכנית הזו תהווה יעד לאומי שגם יבוא לידי ביטוי בתקציב אותו אני אבקש מהממשלה להעביר, והנה עיקריה: תעסוקה – הממשלה הנוכחית קבעה יעד שאפתני מאין כמותו של העלאת יעד התעסוקה בהיי-טק בחמש השנים הקרובות ל-15 אחוזים. הדבר הזה דורש תכנית ארוכת טווח, שתביא עוד כ-200 אלף עובדים למעגלים האלה, בהנחה שהגידול הטבעי של התעסוקה בתחום ימשיך להיות מעל למאה אלף. נקדם תכנית לגיוס כוח אדם בטווח קצר. במקביל, נמשיך להוריד חסמים לשוק ההיי-טק המתבגר – כך שיהיה אינטרס לחברות ישראליות מלאות להתבסס בישראל. נייצר סביבות נסיינות ורגולטוריות שיאפשרו לפתח תחומים ולנסות פעילות שלהם, עם רגולציה מאפשרת בישראל עצמה – מה שישאיר פה עובדים והון. כמו למשל פיילוט הרחפנים. נקדם מרכזי תעסוקה – עם דגש על עידוד אוכלוסיות ערבית וחרדית".

בנוגע לתכניות לפריון ציינה השרה כי "הפריון בכלל המשק הישראלי נמוך בכ-20% מהממוצע ב-OECD. הפריון בענפי ההיי-טק גבוה בכ-250% מהפריון בשאר ענפי המשק, ועל כן יש לקיים השקעה בבינה מלאכותית, תחום החלל ועוד, כמאיץ צמיחה והתגוונות, וכן הכשרה מואצת של הון אנושי".

עוד התייחסה פרקש הכהן להטמעת החדשנות של ההיי-טק בישראל תחילה, וציינה כי היעד הוא יישום מלא של התכנית על ידי רשות החדשנות, ש-"יביא לפחות לגידול של 1% בתוצר מ-2026", לדבריה.

בנוגע לנוער אמרה כי "כל המדינות שמתחרות בנו בתחומי המדע והטכנולוגיה משקיעות בחינוך מגיל צעיר במקצועות אלה. מדובר בתשתית עבור התחום בעתיד. זאת כדי לקדם מוביליות חברתית וצמצום פערים יחד עם שמירת היתרון היחסי של ישראל בעולם וקידום הכלכלה, המחקר והפיתוח. אני עובדת על תכנית חינוך משמעותית בנושא ביחד עם שרת החינוך".

בנושא הידע אמרה השרה כי "כיום, 'כלוא' באקדמיה ידע רב ופוטנציאל מסחרי משמעותי שלא ממומש. הדרך לקדם את התעשייה וליצר מנועי צמיחה הוא לפרוץ את המחסום ולהעביר ידע מהאקדמיה לתעשייה. לפתח קפסולות של שילוב ידע והטמעה, ובניית חממות משותפות.

ישראל נמצאת מתחת לממוצע של מדינות ה-OECD בהשקעה במו"פ יישומי והשרה הבטיחה לעשות מאמצים לשימור הסכמי מו"פ בינלאומיים.

הקצה כ-200 מיליארד דולר לטובת פיתוח הטכנולוגיה, תשתיות, מחקר, קיימות ועוד. הנשיא האמריקני, ג'ו ביידן. צילום: BigStock

ללכת בדרכי ארה"ב וביידן

בעניין התשתיות ציינה כי "כדי לצמוח – ההיי-טק זקוק לשיפור תשתיות: תקשורת מהירה יותר, תחבורה נכונה סביב המרכזית, מעבדות ועוד. תחומי ליבה כמו חלל ותקשורת, בינה מלאכותית וביו-קונברג'נס (Bio Convergence) דורשים מרכזי מו"פ ותשתית מתקדמת, כמו מיחשוב חדשני. נקדם את זה לצד גיבוש מדיניות לגבי רכישות זרות והשקעות זרות בתחומים רגישים אלה, גם בעולמות האזרחיים".

לסיום ציינה השרה כי "ברור לי שתכנית כזו דורשת הרבה אומץ. כדי להעביר אותה תקציבית, היא דורשת ריצה למרחקים ארוכים – דבר שהפוליטיקה הישראלית לא טובה בו. אבל בתחום המדע והפיתוח, זה הכרחי. הטווח הארוך של המחקר – הוא המחר שלנו. הוא העתיד שלנו.
הממשלה לא תתחרה בהשקעות שנשפכות בשוק הזה. גם היקפי ההשקעה שאנחנו רואים ברשות החדשנות לא מתקרבים לסכומים שהשוק הפרטי שם. אבל הממשלה יכולה לעזור, על ידי הקלה של חסמים, יצירת תשתיות, השקעה בדור העתיד והכנסת אוכלוסיות נוספות אל העולמות הללו".

היא המשיכה וסיפרה כי "ביידן עם כניסתו לתפקיד, ביקש מהנשיא והמנכ"ל המייסד של מכון ברוד (מכון מחקר מדעי) של הרווארד ו-MIT, והיועץ האחראי על נושא המדע בבית הלבן, לבנות מחדש את האסטרטגיה בנושא המדע והטכנולוגיה בארצות הברית ל-75 השנים הבאות, והקצה כ-200 מיליארד דולר לטובת פיתוח הטכנולוגיה, תשתיות, מחקר, קיימות ועוד. כשאנחנו עומדים לפני תכנית התקציב הקרובה, אנחנו מסתכלים למעצמות לצידינו, שמשקיעות סכומים משמעותיים בתחומי המדע והחדשנות לטובת האצת המשק, וכך גם אנחנו צריכים לעשות".