"לצד הקורונה – חווינו גם מגיפה של נתונים"

"כאשר החלה שפעת החזירים, H1N1, בשנת 2009, ההערכה היא שמיליון וחצי איש ואישה נדבקו ממנה בישראל. רוב החולים חשו בכך – והרגישו את התסמינים שלה. בעולם, ההערכה היא שבין חצי מיליארד לשני מיליארד איש נדבקו ממנה. מספר המתים ממנה נע בין 800-900 עד ל-3,000 איש בישראל. לא ידוע מה מספר המתים בעולם. ההבדל ביחס לשפעת החזירים מול הקורונה  הוא בפחד שנלווה אליה. לצד התפשטות נגיף הקורנה, חווינו גם מגיפה של נתונים. שימוש במגוון טכנולוגיות לטיפול במידע, איסופו, איגומו וניתוחו, סייע לנו להילחם בקורונה", כך אמר רביב רז, שעד לפני ימים אחדים שימש כמנהל מערך מעבדות הבדיקות הלאומי של משרדי הביטחון והבריאות.

רז דיבר בכנס הלקוחות השנתי של הסניף הישראלי של נוטניקס (Nutanix). הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נשא את הכותרת Nutanix Cloudscape 2021 ונערך במרכז אירועים לאגו, ראשון לציון אתמול (ד'). את הכנס הנחה ירון כהן, מנהל הנדסה לאזור אגן הים התיכון בחברה.

לפני כן רז ניהל את מערך המלונות והמלוניות של משרד הביטחון עבור משרד בריאות. לדבריו, "כשהחלה המגיפה, נדרשנו לביצוע כמה פעולות, ובמהירות. היה צורך לבנות תוכנית לאומית למאבק במגיפה. נדרשנו לבנות אסטרטגיה לפעולה, עם ניסיון לסנכרן בין הגופים השונים, בממשלה ומחוצה לה".

"לאחר שבנינו תוכנית לתפעול המלוניות", אמר רז, "הכנסנו לשם אלפי מבודדים, וזה היה אתגר נוסף. הבנו שחשוב לקטוע את שרשראות ההדבקה על ידי בדיקות ובידודים. כשהחלה המגיפה, מספר הבדיקות שניתן היה לערוך ביום אחד עמד על 27, במעבדה אחת בתל השומר. בתוך זמן קצר הגענו ליכולת לאומית של ביצוע 220 אלף בדיקות ביום, ב-49 מעבדות בארץ. הקמנו מערך לוגיסטי שתמך בתפעול של המערך העצום הזה. הבאנו לייעול תהליכים ולשיפור זמני הבדיקות, עם מתן תשובה בתוך שעות, עם ניהול מלאי עדכני. הבאנו לסנכרון בין חברות אזרחיות שערכו את הבדיקות, עירבנו בתהליך את כל ארבע קופות החולים, את המשטרה, שירות בתי הסוהר, משרדי הביטחון והבריאות, את הרשויות המקומיות ועוד".

"פעלנו בציר נוסף", ציין רז, "והוא ציר מגיפת המידע. היו לנו נתונים רבים, כמעט אינסופיים, במגוון היבטים וחיתוכים, עם דו"חות BI ואנליטיקה. זה היה טוב וגם פחות טוב: מצד אחד, היינו במצב שבו אנו יודעים הכל, וכך יש לנו יכולת להצביע על כל מיני מגמות והיבטים. יכולנו לקחת מדדים שונים ולבצע עליהם חיתוכים. מנגד, פעילות זו עוררה לעתים תבהלה. כך, לדוגמה, בישראל מתגלים מדי יום יותר מ-80 חולי סרטן, ומדי יום נפטרים מסרטן 32 גברים ונשים. למרות זאת, זה לא ניוז, וזה נתון שלא מעורר פאניקה. אבל כאשר בבית ספר אחד בבנימינה מתגלים מאומתים לקורונה, רק מאומתים, כאשר איש אינו חולה, נוצר מצב שבו המידע מאיים עלינו ומפחיד. יש מגיפה, אבל השאלה היא האם יש להיבהל ממנה?"

"נושא המידע שירת אותנו רבות במהלך המאבק בקורונה", סיכם רז, "היו לנו כמויות עצומות של נתונים ומידע. מדי בוקר היינו עורכים ישיבה בת שלוש שעות, שבה מנכ"ל משרד הבריאות ופרויקטור הקורונה היו עוברים על המידע, ומדובר בכמויות מטורפות שלו. אנשי אמ"ן עשו סנכרון, אינטגרציה ועיבוד של המידע. מידע זה היה מאד חשוב, ואנשי אמ"ן הגישו והציגו אותו באופן מדויק, עם טיפול בנתונים היסטוריים – לצד יכולות חיזוי נהדרות, לגבי מקומות והיקפי ההתפרצויות הבאות הצפויות. על בסיס הנתונים המנותחים ניהלנו את הסגרים, את הבידודים, את איכוני השב"כ – ועוד. אולם ייתכן כי אחת מהתובנות לקראת ההיערכות למגיפה הבאה היא לבחון האם לא היה עומס יתר של מידע. אין ספק כי מהפכת המידע הביאה למגיפת מידע".