טראמפ תובע את פייסבוק, טוויטר וגוגל

נשיא ארה"ב לשעבר, דונלד טראמפ, הגיב לחרם המדיה החברתית עליו בתביעות ייצוגיות שהגיש נגד פייסבוק (Facebook), טוויטר (Twitter) וגוגל (Google), כמו גם נגד המנכ"לים שלהן, מארק צוקרברג, ג'ק דורסי וסונדר פיצ'אי. טראמפ הודיע על המהלך אתמול (ד'), הצהיר ש"ענקיות הטכנולוגיה יצאו מכלל שליטה", ואף טען כי הן מתפקדות כ"זרוע הצנזורה בפועל של ממשלת ארה"ב", בהתייחסו כמובן לממשל הנוכחי בהנהגת ג'ו ביידן.

בתביעות, שהוגשו בשיתוף עם מכון המדיניות הראשון של אמריקה (America First Policy Institute) ה-AFPI, נאמר כי "בעוד שחברות המדיה החברתית הן גופים פרטיים באופן רשמי, בשנים האחרונות הן חדלו להיות פרטיות עם החקיקה והשימוש ההיסטורי שלהן בסעיף 230, שמגן עליהן עמוקות מפני אחריות".

שלוש התביעות הקשורות, שהוגשו לבית המשפט הפדרלי בפלורידה, טוענות כי ענקיות הטכנולוגיה הפרו את זכויות התיקון הראשון לחוקת ארה"ב, בכל הנוגע בחסימתו של טראמפ. התביעות מבקשות שבית המשפט יורה לחברות להחזיר את טראמפ לפלטפורמות שלהן, וכן שיכריז כי סעיף 230 אינו חוקתי.

לפי דיווח ב-CNBC, באירוע לעיתונאים, שנערך במועדון הגולף של טראמפ בבדמינסטר שבניו ג'רזי, נוכחו גם שני בכירים מה-AFPI – קבוצת העמותות הפרו-טראמפיות – שניצבו לצד הנשיא לשעבר בעת שבישר לעולם על התביעות אתמול. 

זמן קצר לאחר סיום מסיבת העיתונאים, הגופים הפוליטיים של טראמפ החלו להעביר מסרי גיוס תרומות לצורך מימון המהלך המשפטי. הודעת טקסט אחת כזו, שנכתבה כאילו היא מגיעה מטראמפ עצמו, כוללת קישור לוועדת הגיוס המשותפת שלו, "הצילו את אמריקה" (Save America) שמה, המגייסת כסף גם ליוזמות פוליטיות רפובליקניות אחרות.

סולק מטוויטר בגלל הפצת פייק. נשיא ארצות הברית לשעבר, דונלד טראמפ. אילוסטרציה: BigStock

מהם גבולות חופש הביטוי?

המהלך האחרון של טראמפ הגיע לאחר שהחברות הגדולות בתחום הטכנולוגיה והמדיה החברתית החליטו על חסימת טראמפ מפעילות דרך שירותיהן בתחילת השנה, וזאת אחרי המתקפה של חסידיו על גבעת הקפיטול והקונגרס האמריקני, ב-6 בינואר, ואחרי הפסדו בבחירות.

עקב המתקפה, שהנשיא באותם ימים נחשד כמי שליבה אותה, טראמפ סולק מטוויטר, מפייסבוק ומיוטיוב (YouTube) שבבעלות גוגל. להצדקת החלטתן להחרים את הנשיא היוצא אמרו החברות כי טראמפ מפיץ מידע כוזב ומטעה באמצעות הפלטפורמות שלהן באופן מסוכן, שעלול להביא לאלימות עתידית נוספת. מאידך, תומכיו של טראמפ והנשיא לשעבר בעצמו גורסים כי החברות פשוט עוסקות בצנזורה ממניעים פוליטיים.

למהלך המשפטי שביצע טראמפ, גם אם סיכויו להצליח בו לסברת הפרשנים קלושים, יש חשיבות משום שמדובר בהחלטה של חברות פרטיות על הרחקה גורפת של דמות ציבורית ופוליטית. משמע, שענקיות הטק, ברצותן, יכולות להשתיק כל אדם באופן מלא ומוחלט ולהעלים אותו מעין הציבור. 

כך למשל עשתה באחרונה טוויטר שוב, כשהשתיקה ציוצים של נשיא ניגריה, מוחמדו בוהארי, מה שגרר הוראה מצידו להחרמת הרשת המצייצת בארצו. 

המקרים הללו, לפי מבקרים של מהלכי הרשתות החברתיות, מעלים שאלות קשות לגבי גבולות הסמכות של פלטפורמות מדיה חברתית כמו טוויטר, פייסבוק ואינסטגרם (Instagram).

התהליך המשפטי שיזם טראמפ, לפיכך, יעלה לסדר היום שיח מעמיק יותר על האופן שבו חברות מדיה חברתית צריכות להתמודד עם חופש הביטוי בשירותיהן, במקרים בהם אינם מסכימות עם עמדות שבוטאו דרך הפלטפורמות שלהן.

רפורמת סעיף 230 לחוק הגינות התקשורת. אילוסטרציה: BigStock

יחסים מעורערים שהלכו והתדרדרו

יצוין כי לא מדובר בפעם הראשונה שטראמפ קורא תיגר על ענקיות הטכנולוגיה. במהלך כהונתו כנשיא ניסה טראמפ כנראה "להקטין" בדרכו את המנכ"לים הגדולים בתחום ההיי-טק, ואלו זומנו לשימועים שונים, שהפעילו עליהם לחץ ניכר.

בנובמבר 2020 התייצבו מנכ"לי פייסבוק וטוויטר, צוקרברג ודורסי, לדיון וירטואלי מול הסנאט, במסגרת טענות מחוקקים שמרנים שגרסו כי פלטפורמות המדיה החברתית שבראשן הם עומדים ניהלו תוכן תחת הטיה אנטי-רפובליקנית וצינזרו קולות שמרניים.

בדיון זה הייתה אמורה להיות נידונה רפורמת סעיף 230 לחוק הגינות התקשורת, המגוננת על חברות אינטרנט מתוכן שמשתמשים מפרסמים אצלן. במאי 2020 הוציא טראמפ צו ביצועי המורה ל-FCC, נציבות התקשורת הפדרלית, לשקול מחדש את הסעיף וצייץ "לבטל (את) 230!".

ואולם לא מדובר רק במלחמה של טראמפ – בארה"ב קיים הסכם דו-מפלגתי לפיו סעיף 230 צריך להשתנות, אלא שאין הסכמה כלל לגבי הסיבה לכך, ולאופי הסעיף המתוקן. לכן גם הנשיא דאז טראמפ וגם המתמודד הדמוקרטי באותם ימים, ביידן, קראו לביטול הסעיף – עניין שאם יקרה יסב כאבי ראש משפטיים מיידיים לפלטפורמות דוגמת פייסבוק, טוויטר ויוטיוב, שהמודלים העסקיים שלהן תלויים בשאיבת תוכן ממיליארדי משתמשים ובשיתוף שלו בפידים – עם פיקוח מוגבל.

לעת עתה הסעיף עודו קיים, ואולם כיום, כשטראמפ כבר ממש לא בתמונה, אפשר שהמשך הטיפול בו יגיעו דווקא מטעם הנשיא ביידן, שאמר בינואר לניו יורק טיימס כי "יש לבטל את סעיף 230 באופן מיידי".