כיצד משלבים בבנק הפועלים בין הדיגיטל למיינפריים?

בחודש מאי השנה מונה מגן מרגלית לתפקיד מנהל המודרניזציה בבנק הפועלים. מרגלית הוא מהעובדים הוותיקים בבנק: הוא החל את דרכו בו לפני 17 שנים ומאז ביצע שורה של תפקידים בעולמות התשתיות בכלל והמיינפריים בפרט. לצד תפקידו החדש הוא ממשיך בזה הקודם כמנהל תוכניות הדטה סנטר של בנק הפועלים.

בראיון לאנשים ומחשבים מסביר מרגלית על התפקיד החדש, וכיצד הבנק מתמודד עם האתר הכפול: מתן מענה למהפכה הדיגיטלית שעוברת על מערכת הבנקאות וחיבור הפתרונות החדשים עם מערכות הליבה, בעיקר המיינפריים.

מה מהות התפקיד החדש שלך?
"במסגרת התפקיד שלי אני מתמודד עם התיישנות מערכות הליבה, ובמקרה שלנו זה המיינפרים, והצורך לחבר את העולמות הישנים לעולמות הדיגיטליים החדשים.

יש דרכים שונות להתמודד עם זה, למשל הקמת בנק חדש, דיגיטלי, לצד הבנק הקיים, תיקון מערכות ליבה או החלפתן. אנחנו, בבנק הפועלים, סבורים שהדרך הנכונה לעשות זאת היא באמצעות למידה ומעקב מה קורה בעולם ומיהם השחקנים הרלבנטיים בשוק, ופיתוח תשתיות חדשות, שיאפשרו לנו להגיב מהר לשינויים ולשפר על ידי חיבור וקישור למערכות הליבה.

במסגרת זו הוקם מערך חדש של מודרניזציה בבנק הפועלים. הקמת המערך נעשתה לא מזמן, אבל התוכניות לכך קיימות כבר מ-2017. מדובר בחלק מהאסטרטגיה של מערכות הליבה שהבנק גיבש, כאשר המטרה העיקרית היא לאפשר לכל המחלקות העסקיות, ובמיוחד למחלקה הקמעונאית, גמישות עסקית, על בסיס תשתית חדשה שאנחנו בונים. התשתית הזו תאפשר לבנק להגיב ולשפר תהליכים במהירות, כאשר עיבוד הנתונים יימשך דרך המיינפריים".

מגן מרגלית, מנהל המודרניזציה בבנק הפועלים. צילום: יח"צ

מה המבנה הארגוני של התוכנית שאתה מוביל?
"בתוכנית פועלות שתי זרועות: הזרוע הטכנולוגית, שמובילה את תהליכי התשתיות, והזרוע העסקית, שהיא מינהלת שמרכזת את הקשר עם האגפים העסקיים, בעיקר אגף הקמעונאות. אלה מעורבים מההתחלה ועד הסוף בתהליכי הפיתוח שנועדו לענות לצורך מסוים שלהם".

כיצד זה מיושם?
"המתווה שהוחלט עליו הוא היברידי. במסגרתו, ממפים את האזורים שבהם נדרשים שינויים ובהתאם לזה בונים את התשתית החדשה, שתאפשר קיצור זמנים בקצבים מהירים, שעד היום לא היו קיימים. הצורך בכך התעצם בתקופת הקורונה, אז היינו צריכים לתת מענה מהיר לכל הנושא של דחיית התשלומים.

ביצירת מהלך כזה, התשתית קריטית ביותר, ובמקרים דומים לאלה נדרשת תשתית שתדע לעבוד מהר ולאפשר לקווים העסקיים לתת את המענה המיידי, כפי שקרה בקורונה".

איך זה עובד?
"הגופים העסקיים בחטיבה הקמעונאית עושים את התעדוף ומעלים את הדרישות, הגופים הטכנולוגים עושים את התעדוף שלהם, לאחר מכן מבצעים את ההתאמות ואז מייצרים את התשתית החדשה בעזרת גופי הפיתוח, שמפתחים את הטכנולוגיה הנדרשת".

מי מקבל בסופו של דבר את ההחלטות?
"אלה שמובילים את כל התהליכים הם הגופים העסקיים, במקרה שלנו אגף הקמעונאות. אנחנו עובדים ביחד, אבל ההחלטה הסופית מתקבלת בזרוע הטכנולוגית. בסופו של דבר, מדובר בתהליך של איגום משאבים ויכולות, כאשר כל הזמן בוחנים את העלות מול התועלת, את החזר ההשקעה, כמה זה חוסך ואם צריך, משקיעים יותר בפיתוח של הפתרון. מדובר בתוכנית פיתוח גדולה ביותר שהבנק משקיע בה במודע מיליוני שקלים ומשאבי כוח אדם. המטרה היא לאפשר גמישות מקסימלית בתגובה לכל שינוי בשוק".

כמה עובדים במערך הזה?
"המערך מונה 130 עובדים שנמצאים בבנק וכפופים אליי, ועוד 100 מפתחים, שעובדים בצורה מטריציונית ומסייעים להוציא לפועל את התוכניות, נמצאים באגף הפיתוח, בהנהלת רונן יוכפז, שגם אני מדווח אליו".

על איזו תצורה בנויה התשתית החדשה?
"יש בה מרכיבים רבים, ביו היתר טכנולוגיה קיברנטית ושכבה שבעזרתה ניתן לייצר את הגמישות".

יש כבר תוצרים עסקיים ראשונים?
"כן. תחום ההלוואות בבנק הפועלים מבוסס על תשתית חדשה שבנינו. לקוח שמבצע תהליך לקבלת הלוואה באמצעים דיגיטליים עושה זאת דרך התשתית החדשה, שמאיצה את התהליך להערכתנו ב-20%-30% ועושה אותו פשוט יותר. אנחנו כרגע מודדים ובודקים ואם יהיה צורך, נפתח עוד פתרונות, שיאפשרו מהירות רבה יותר".

כיצד אתם מסתכלים על השינויים שמתרחשים כיום בעולם הבנקאות – דיגיטל, מהפכת התשלומים וכדומה?
"הבנייה של תוכנית המודרניזציה נועדה בין היתר כדי לתת מענה לאתגרים אלה. אנחנו חיים בעולם תחרותי ורואים כיצד ענקיות הטק נכנסות לתחומי הפיננסים, רואים את הסטארט-אפים ומתייחסים לשחקנים חדשים. היכולת שלנו לשתף את ה-API במהירות מגדילה את האפשרות לעבוד מול גופים אלה ובכך לתת מענה למתרחש בשוק".