"אנחנו רוצים להביא לקוחות לתוך אינטל לייצר עבורם מוצרים שלהם"

"IDM 2.0 זה משהו יצירתי מאוד, אפילו מדהים. אם עד היום דיברנו רק על ייצור של מוצרים של אינטל בתוך רשת מפעלי הייצור שלנו, וכמובן שאנחנו מוציאים קצת החוצה ליצרנים כמו TSMC, אז עכשיו תחת האסטרטגיה החדשה אנחנו רוצים להביא לקוחות אל תוך אינטל לייצר עבורם את המוצרים שלהם. זה הולך להיות מנוע הצמיחה שלנו. זה החזון של IDM 2.0 (ר"ת Integrated Device Manufacturing). אני אומר את זה ואפילו מתרגש, כי אינטל היא אחת החברות היחידות בשוק, אם לא היחידה, שיש לה את הרוחב ואת האורך לשלב תוכנה וסיליקון לפלטפורמות חדשות של ייצור טכנולוגיות, לעיצוב ופיתוח חדש של מוצרים, וכל זה בעולם ייצור מאוד מאוד מתקדם למען הלקוחות שלנו", כך אמר דניאל בן עטר, מנהל משותף של כל מפעלי הייצור של אינטל, וסגן נשיא אינטל העולמית, בתדרוך עיתונאים.

בתדריך הזה הציגה החברה את מפת הדרכים שלה לשנים הקרובות בהיבט של אסטרטגיה, טכנולוגיות ייצור למעבדים ולאריזות של המעבדים, וגם מהלך שיווקי חזק: היא רוצה להשתמש בעובדה שהיא עדיין החברה המובילה והחזקה ביותר בשוק ייצור המעבדים, כדי להקנות מונחים שונים בהתייחסות לטכנולוגיות ייצור – אל תגידו תמדדו יותר בכמה ננו-מטר, אומרים באינטל, תבדקו את הביצועים ל-וואט.

בן עטר התייחס בדבריו למאבק, לפחות לכאורה, שאינטל מנהלת בגזרת טכנולוגיות הייצור מול המתחרות הגדולות שלה TSMC, וגם סמסונג, שכבר מייצרות בליתוגרפיה של 5 ננו-מטר, בעוד שאינטל עדיין 'תקועה' בדור השני של טכנולוגיית ה-10 ננו-מטר שלה.

שבב של אינטל. צילום: אינטל

אין משמעות למינוחי הננו-מטר – אינטל עוברת ל-PPW

"כשמסתכלים על מה שקורה בתעשייה העולמית אנחנו מזהים כרגע פער שהולך עמנו הרבה שנים, אבל מתוך הרגל המשכנו לקרוא לטכנולוגיות שלנו על בסיס הננו-מטר. אבל מה זה השם הזה של 7 או 10 ננו-מטר? מה זה בעצם אומר? כאחד שחי את זה ביום יום ומתעסק עם זה כמעט 24 שעות ביממה, אני יכול להגיד לכם שאין לזה שום קשר למה שאנחנו מפתחים ומייצרים, לא באינטל ולא ב-TSMC. אם תקחו את המעבד ותחתכו אותו, תנסו למצוא שם 7 או 10 ננו-מטר, אין לזה משמעות כנראה כבר מ-1997. זה כמו מודל של רכב, שנת 2018, 19 והלאה. אין לזה משמעות למה שהלקוח מקבל מהמעבדים של אינטל או מהמתחרות שלה", טען בן-עטר.

אינטל לשם כך, ולטענתה כדי לפשט את המטריצה ולהבין מה באמת אפשר לקבל מהמעבדים, חוזרת למינוח שטבע השוק בהובלתה לפני שנים לא מעטות – בעת שצריכת החשמל הייתה בראש המעיינים של יצרניות המעבדים – והוא ביצועים/לוואט, או PPW. במקביל, וכדי לנסות לשבור את ההתייחסות של המדיה אל גודל תהליך הייצור, הודיעה אינטל שהיא משנה את שמות צמתי הייצור, וגם מספקת מפת דרכים עם תאריכים מדויקים, פחות או יותר.

את תהליך הייצור הנוכחי, שמכונה עדיין SuperFin ב-10 ננו-מטר, מתחיל להחליף תהליך הייצור Intel 7, שכונה עד עתה Enhanced SuperFin, והוא יציע 10-15% שיפור ב-PPW, וכן זה אומר בעצם דור שלישי של מעבדי ה-10 ננו-מטר.

משבר המעבדים: התעשייה תתחיל להתגבר באמצע השנה הבאה

ברבעון השני של 2021 אמורה החברה להציג את Intel 4, שזו תהיה הפעם הראשונה שבה החברה תשלב תהליך EUV בייצור המעבדים, וזה התהליך שכונה עד עתה 7 ננו-מטר. הוא אמור להציע שיפור של 20% מול מעבדי הדור הקודם. שנתיים אחר כך, אולי כדי לשחזר את מטוטלת הטיק טוק המבוססת על חוק מור, יוצג התהליך Intel 3 שיציע שיפור נוסף של 18% במונחי PPW, ועוד כמה שיפורים על בסיס הטכנולוגיה הקיימת.

ברבעון ה-1 של 2024 זה הולך להיות קצת יותר מעניין: בתהליך Intel 20A תיכנס החברה לייצור שבבים בעידן האנגסטרום, או מאית המיליונית של הסנטימטר, עם RibbbonFET, ארכיטקטורת טרנזיסטורים חדשה שמטרתה לשפר את ביצועי מעבדיה באמצעות העברת אלקטרונים מהירה יותר וחיסכון משמעותי בצריכת החשמל. הפעם הקודמת שבה אינטל ביצעה שינוי דרמטי באופן שבו היא מתכננת את הטרנזיסטורים שלה הייתה ב-2011, אז חשפה החברה את הטרנזיסטור התלת ממדי. במקביל תתחיל החברה להשתמש ב-PowerVia, וזו המתכת האחורית בחיבור לתוך המעבדים, שמקטין את הרעש לאות באופן משמעותי, כך שהביצועים של המעבדים יגדלו מאוד.

אינטל חשפה שקוואלקום תהיה הלקוחה הראשונה עבורה אינטל תייצר מעבדים בתהליך הייצור Intel 20A. במקביל היא הודיעה ש-AWS, חטיבת שירותי הענן של אמזון, תהיה הלקוחה הראשונה של אינטל שתשתמש בפתרונות האריזה החדשניים של החברה, עם הדור השני של טכנולוגיית Foveros.

ומה עם מצב השוק הנוכחי? מה עם החוסרים? "לפי מה שהמנכ"ל אומר, ולפי מה שאנחנו רואים, יש עדיין הפרש מול הביקוש בכל העולם, ולא רק למעבדים של אינטל, כל התעשייה הזו תתחיל להתגבר על המצב הנוכחי באמצע השנה הבאה", אמר בן עטר.