הצצה לשדה הקרב המודרני: מהם הכלים הלא מאוישים החדשים?

רחפנים, מל"טים ופלטפורמות אחרות לא מאוישות הם שחקנים מן המניין בשדה הקרב המודרני. הפעלתם מבוססת על שילוב בין היכולות של הכלי עצמו והשליטה, והבקרה עליו מהקרקע. זה דורש משאבים יקרים – בעיקר כוח אדם וציוד שעלותו לא זולה.
הדור הבא של כלים אלה, שרבים מהם פותחו באלביט, הם כלים לא מאוישים כגון רחפנים, שיוכלו לבצע חלק מהמשימות שכיום נשלטות ומבוצעות על ידי אנשים, באופן אוטונומי לחלוטין.

בראיון לאנשים ומחשבים מספר יהושוע (שוקי) יהודה, סגן נשיא בכיר ומנהל הטכנולוגיות באלביט, על מגמות האוטומציה ואוטונומיה בעולם הכלים הלא מאוישים ותשתיות הקרקע, שגם הן יהיו אוטונומיות, ומשרטט את תמונת שדה הקרב העתידי. יהודה מכהן בתפקידו מ-2016. לפני כן, מ-2008, הוא מילא שורה של תפקידים בכירים באלישרא, שאליה הצטרף ב-2000. אלביט רכשה 70% ממניות אלישרא ב-2005.

יהושוע (שוקי) יהודה, סגן נשיא בכיר ומנהל הטכנולוגיות באלביט. צילום: דוברות החברה

מה כוללת מגמת הרחפנים האוטונומיים ובמה היא שונה ממה שהיה קיים עד כה?
"אנחנו בעיצומה של מגמה שבמסגרתה מועברות משימות צבאיות, שמבוצעות כעת בידי אנשים, לכלים אוטונומיים. המגמה הזו מאפשרת למקסם את היכולות של הכלים האלה, לפנות את האנשים שעסקו בכך למשימות אחרות, להוזיל עלויות תפעול ולהגיע לתוצאות טובות יותר.

כדי להגיע ליעד הזה, נדרשים כמה תנאים: שמערכות אלה יהיו יציבות, שלא יהיו קשיי הפעלה, שמחיר התפעול יהיה סביר ושיהיה חיסכון בכוח האדם שמפעיל אותן".

אוטומציה של משימות כבר קיימת. מה ההבדל?
"נכון. מדובר בחלק מתהליכים שקיימים כבר שנים במערכות הביטחוניות. הביטוי הבולט של זה הוא המל"טים – מטוסים ללא טייס, שמצוידים במערכות חיישנים חכמות, שמבצעות משימות שונות. כאן אנחנו רותמים את הטכנולוגיה כדי לפתח פלטפורמות דומות, כגון רחפנים שפועלים ללא כל הכוונה מלמטה, והם פועלים באופן אוטונומי לחלוטין. כלים אלה מצוידים במצלמה ובמערכות שיודעות לבצע עיבוד אוטונומי של המידע, לבצע את סינון הממצאים ולהעביר אותם לאלה שצריכים לקבל ולנתח את המידע".

איך מגיעים לפיתוח יכולות כאלה?
"כדי שזה יקרה, נדרשות יכולות אוטונומיות של הכלי עצמו, בהבדל מהיום. בנוסף, נדרשת אוטונומיה בתהליך עיבוד המידע כדי שלא ייווצר צוואר בקבוק. ברגע שפותרים את האתגר הזה, ונותנים לכלי יכולת עיבוד אוטונומית וללרחפן את היכולת לבצע את תהליכי העיבוד בעזרת אנליטיקה, יכולים לשכפל את הכלים האלה בהרבה מאוד שטחים קטנים יותר ולקבל הרבה יותר מידע רלוונטי בזמן אמת".

מהי רמת הבשלות של הרעיונות והפיתוחים האלה?
"הרעיונות קיימים כבר זמן רב, אבל עד עכשיו המחיר לא היה סביר. כיום אנחנו מצויים בתהליך כולל, שבו מתרבות המשימות שבהן מוחלף הגורם האנושי בכלים אוטונומיים, וזה מתקיים בזירות שונות ובמשימות שונות. הדוגמה הכי קלה להמחשה היא הגנת הגבולות: כבר כיום, לא מעט משימות כגון סיורים אנושיים, תצפיתנים והגנה על גדרות מבוצעים על ידי מערכות אוטומטיות. זה אתגר קל יחסית לביצוע, מכיוון שעדיין נשארים בגבולות המדינה ולא נכנסים לעומק המדינות השכנות, מדובר בזירה מוכרת ואלה הן יכולות שכבר מומשו במערכות האחרונות. האתגר המורכב יותר הוא הפעלתם בסביבה עוינת, וגם משתנה תוך כדי תנועה, ואותו כלי אוטונומי צריך לדעת לבצע את המשימה גם בתנאים משתנים. זו משימה מורכבת שאנחנו, באלביט, מתמודדים איתה.

התרחישים הם שונים: על הכלי להיות מסוגל לבצע את המשימה בתנאים שבהם האובייקטים שהוא נשלח לטפל בהם מוסתרים, והרחפן חייב להיות בעל יכולת הסתרה, כדי שלא יזהו אותו. העולם הצבאי התפתח לשם ואנחנו יודעים לתת מענה לכך".

המל"ט דוהר שמיים של אלביט. צילום: דוברות החברה

איפה כל היכולות האלה באות לידי ביטוי בעולם התשתיות?
"בעולם זה, יש כלים שדואגים לרציפות תפקודית ומערכות שו"ב מבוזרות, והמאפיין אותם זה שמדובר בהרבה כלים שמדברים ביניהם ודואגים לעבד, לשמר ולאגור את הדטה – הן לטובת קבלת החלטות והן לצרכי מודיעין עתידי. כאן אפשר לומר שהאוטונומיה מבוססת על תשתיות טכנולוגיות שונות, עם מערכות מבוזרות עם הרבה תובנות (אנליטיקות, מיצוי והיתוך) בקצה ועם תקשורת בין הכלים".

סביר להניח שגם לאויב יש או יהיו מערכות דומות. האם אנחנו יודעים להגן מפני פעילות אוטונומית של האויב?
"כל דבר חדש, אם רותמים אותו נכון, מאפשר עליונות טכנולוגית. זו תמיד הייתה המטרה שלנו. אם מדינת ישראל תמשיך להשקיע בטכנולוגיה וחדשנות, היא תוכל לשמור על העליונות שלה, ולא רק ברחפנים. אם נוריד את הרגל מהגז לא נוכל לשמור על העליונות הזו לאורך שנים. ברור שבעתיד זה יהיה קרב של רחפנים מול רחפנים, וגם בכך אנחנו משקיעים מאמצים ונערכים לכך".

מערכת צי"ד שימשה גם למלחמה בקורונה

אלביט מתמחה בפיתוח טכנולוגיות לצרכים צבאיים. החברה מעסיקה כ-18 אלף עובדים, מתוכם כ-13 אלף בישראל. אלביט מוכרת את מרבית מוצריה לממשלות והלקוח המרכזי שלה בישראל הוא משרד הביטחון.

תחומי הפעילות והפורטפוליו של אלביט מגוונים. בין המוכרים יותר: מערכת צי"ד, שמשמשת את צה"ל כבר שנים רבות, בתחום האוויוניקה המתקדמת ומערכות הראש (קסדה), ומטוסים לא מאוישים ורחפנים (כטב"מים). אלביט משחקת תפקיד בולט בפיתוח כלים לשדה הקרב המודרני, שכולל כלי טיס בלתי מאוישים ורחפנים מבצעיים. העתיד, שהחל להתממש בשנים האחרונות, הוא פלטפורמות חכמות, שיאפשרו פעילות של רחפנים וכלי טיס לא מאוישים, וכן רובוטיקה קרקעית – וכל אלה אוטונומיים לחלוטין.

באשר למערכת צי"ד, יהודה מציין שהיא "עוברת אזרוח. הגרסה החדשה שלה שימשה את בתי החולים במהלך הקורונה למטרות רפואיות, ובעניין זה אנחנו בקשר עם 15 בתי חולים. אחד מהם הוא המרכז הרפואי רמב"ם, כחלק מפעילות שלנו למען הקהילה, למען כולנו. אלביט מובילה בפיתוחים טכנולוגית, וחלק קטן ממנה מוסחר. המערכת באה לידי שימוש ברמב"ם היכן שלא היה חיבור בין המערכות של בית החולים. מעולם לא היה עד כה קישור בין המחלקות השונות, ורק הנגשת הצי"ד אפשרה שליטה מבוזרת".

פעילות הסייבר של אלביט

זרוע נוספת של פעילות אלביט היא הסייבר. "כדי לייצר עליונות, אתה צריך שלא תהיה חדיר בשום דרך ובשום אמצעי, ולסגור את המערכות הרמטית", אומר יהודה. "זהו סייבר הגנתי. ההיבט השני הוא להיכנס לכל מקום התקפי".

"בסייבר ההגנתי", הוא מציין, "יש לאלביט מגוון רחב של מוצרים, לרבות אמצעי לחימה, כמו צייד מלטים, שיש להם הגנת סייבר. יש לנו מוצרים שמגנים על אמל"ח וגם על מערכות סגורות, למשל ענן ציבורי ופרטי שמגנים עליהם, ברשת סגורה – כמו בכל תעשייה ביטחונית, אין יציאה לענן הציבורי".