זו הייתה השנה שהייתה: מנהלים בכירים מסכמים את תשפ"א

אמנון אבי-גיא, מנכ"ל חטיבת הרובוטיקה ברובוטייז

כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"השנה החולפת הייתה מאופיינת ברמות גבוהות של אי ודאות בכל התחומים המשפיעים על חיינו – אם זה בגלל המצב הפוליטי וההליכה לבחירות חוזרות ואם זה בגלל הקורונה, שעדיין איתנו.

אי הוודאות הזו גרמה למגמות שונות בענף ההיי-טק. חלק מחברות הטכנולוגיה חוו פריחה והאצה בפעילות העסקית, וזו הייתה שנה של הרבה גיוסים והנפקות, שתפסו חלק ניכר מהכותרות בתחום זה. חברות הסטארט-אפ המשיכו להזרים ביקושים משמעותיים לעובדים, והקרבות על גיוסי עובדים איכותיים וטאלנטים המשיכו ועודם ממשיכים להחריף. חברות הטכנולוגיה הוותיקות היו צריכות לשמור על הקיים ולנסות להתקדם ככל שניתן. תופעה משמעותית נוספת שמשפיעה על כל ענף הטכנולוגיה היא החסרים המשמעותיים בחומרות 'סטנדרטיות', שהיו אמורות לאפשר לעולם העסקי להשלים את ההיערכות שלו לעידני הקורונה והפוסט קורונה.

בסך הכול, השנה החולפת אפשרה לארגונים יישום מהיר של טכנולוגיות חדשות שמתאימות למציאות החדשה".

איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה?
"בכל קושי אפשר למצוא את ההזדמנות. בעולם כאוטי, הטכנולוגיה ממלאת תפקיד מאוד חשוב ונדרש מאתנו, יותר מתמיד, להיות מוכנים לכל תרחיש".

אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
"העבודה מרחוק תמשיך ואף תתעצם. כמו כן, משבר האקלים, שאת תוצאותיו אנחנו מרגישים יותר ויותר, יוביל לדרישות רגולטוריות, שישפיעו גם על הטכנולוגיות שייושמו. מגמה משמעותית נוספת תהיה בטכנולוגיות שיחליפו אדם במכונה: אוטומציה ורובוטיקה".

מיהו לדעתך איש השנה בהיי-טק הישראלי?
"הבחירה שלי היא ביוני אסיא. אסיא הוא בן למשפחת היי-טקיסטים, שהקים ב-2007 את איטורו – יחד עם אחיו, רונן, ועם דוד רינג, פיתח אותה והביא אותה לשווי של כ-10.4 מיליארד דולר. בימים אלה הוא הופך את החברה לציבורית, דרך הנפקת SPAC".

גל אביב, סמנכ"ל הטכנולוגיות של פייבר (Fyber)

כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"התקופה הנוכחית מרתקת במיוחד בהיי-טק העולמי – וישראל נמצאת בחזית: מודל ההון-סיכון נמצא בפריחה, עם כמות השקעות גדולה וערכים גבוהים במיוחד לחברות. סטארט-אפים ישראליים גייסו בשנה האחרונה יותר כסף מאי פעם. כל ההון הזה מושקע בהרבה מאוד חברות שחלק גדול מהן עדיין לא רווחיות, כששלושה מרכיבים מרכזיים מאפשרים את ההאצה: מודל ההון-סיכון, שבבסיסו ההנחה שחוסר רווחיות מעיד על פוטנציאל התרחבות, כסף גדול שהוזרם למשק על ידי הממשלות בעקבות משבר הקורונה ושילוב של כלים פיננסיים כמו הנפקות SPAC. מעניין לראות לאן תקופת הפריחה הזו תוביל. בסופו של דבר, בתחומים רבים ייוותרו מספר מצומצם של שחקנים חזקים".

איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה?
"השנה האחרונה לימדה גם את מי שמתעסק בטכנולוגיה שיעור חשוב. אנחנו כבר מכירים את הפוטנציאל העצום שיש להתפתחויות טכנולוגיות להפוך את החיים שלנו לטובים יותר. מה שלמדנו בשנה האחרונה הוא שקצב האימוץ של טכנולוגיות יכול גם הוא להיות מהיר בהרבה ממה שהכרנו, ולהכין את הקרקע למקפצה הבאה".

אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
"הסתכלות לשנה קדימה היא מעט מוגבלת. אני מאמין שבמהלך שלוש השנים הקרובות נראה התפכחות מהמציאות הנוכחית בתעשיית ההיי-טק וההון-סיכון בפרט. לא כל החברות שגייסו כספים מקרנות הון-סיכון לפי ערכים גבוהים יבשילו לכדי מוצרים רווחיים, שמצדיקים את ההשקעה. כמות הכספים שתוזרם לשווקים תפחת ויחד עם העלאת ריבית פוטנציאלית בארצות הברית, זה עלול להביא להאטה משמעותית ובלימה של חברות, שלא יגיעו לרווחיות תפעולית. תרחיש כזה ישפיע גם על שוק המשרות והביקוש לעובדים. לא מדובר במגמות שליליות אלא להיפך – בהתבגרות והתבססות של חברות טכנולוגיה רבות".

מיהו לדעתך איש השנה בהיי-טק הישראלי?
"עמירם שחר, מנכ״ל ספוט מבית נט-אפ. מה שספוט עשתה בזמן כל כך קצר ראוי להערכה. הצוות שלה המשיך להוביל גם אחרי הרכישה והביא ערך אדיר תוך זמן קצר. רק כשנה אחרי המכירה הגדולה, בשיא משבר הקורונה, החברה הגיעה לגבהים חדשים. החברה, שנשארה עצמאית, המשיכה קדימה בשיא הכוח עם רוח הסטארט-אפ שהיא הביאה לשולחן לפני המכירה. בתוך פחות משנה החברה הכפילה את המכירות שלה והגדילה את בסיס הלקוחות באופן משמעותי. שחר וההנהגה של ספוט כבר הספיקו להוביל שורה של רכישות מוצלחות ואף השיקו מוצרים חדשים תחת נט-אפ".

נדב אבני, סמנכ"ל השיווק של רדיקס

כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"מגפת הקורונה העצימה את חשיבות המדע והטכנולוגיה והפכה אותם לתחומים העומדים בחזית המאבק בה. בזכותם יכולנו לקיים שגרת חיים בטוחה – מבדיקות וחיסונים ועד ללמידה ועבודה מרחוק.

2021 המשיכה את קודמתה, והייתה שנה נהדרת לחברות הטכנולוגיה, שהמשיכו להציג חידושים ופיתוחים פורצי דרך לצד צמיחה מרשימה, כאשר חברות הטק הישראליות רשמו שיא של כל הזמנים בגיוסים והנפקות".

איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה?
"מגפת הקורונה לא הולכת להיעלם בקרוב. היא לאט לאט הופכת ממגפה למחלה, ונצטרך ללמוד לחיות לצידה ולהיות גמישים יותר מאי פעם בצורת החיים שלנו. לדוגמה, למידה ועבודה היברידיות – הן מהבית והן מהמשרד או מהכיתה".

אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
"הכלכלה העולמית לאט לאט תתחיל לחזור לעצמה, הלמידה והעבודה היברידיות ימשיכו להיות חלק מרכזי בחיינו, והמדע והטכנולוגיה יוסיפו להיות תחומים מובילים, כאשר הצמיחה המואצת שלהם מהשנתיים האחרונות תמשיך, אבל בממדים יותר קטנים".

מיהו לדעתך איש השנה בהיי-טק הישראלי?
"אריק שטילמן, מנכ"ל רפיד. החברה הזאת מעצבת מחדש את הפינטק והחזון שלה קיבל גיבוי השנה בהשקעה של 300 מיליון דולר".

דורון אהרנסון, מנהל הפעילות של ג'ולט בישראל

כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"השנה הזו תירשם כשנה היסטורית בהיקפי ההון שזורם להיי-טק הישראלי. סבבי גיוס חסרי תקדים והנפקות בסכומים דמיוניים יצרו פה מצב משוגע. בכל פעם שחשבנו שהגענו לשיא, הופתענו לגלות שעוד יש לאן לעלות".

איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה?
"אני בעיקר נפעם מיכולות ההסתגלות של חברות ההיי-טק הישראליות, שהצליחו לצלוח את המשבר הראשוני של הקורונה, להשתנות ולהתאים את עצמן מחדש לצרכים החדשים של הלקוחות. זה מעיד המון על החוזק והכוח של ההיי-טק והסטארט-אפים הישראליים".

אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
"בשנה הקרובה, כל החברות שגייסו כספים יצטרכו להראות צמיחה מספקת – וזה אומר גיוסי כוח אדם בהיקפים חסרי תקדים. אין מספיק טאלנטים מנוסים לכל החברות, ולכן נמשיך לראות מלחמה קשוחה על כוח האדם הקיים בהיי-טק ובמקביל, אני מקווה שנראה חשיבה יצירתית בניסיון לפתור את הבעיה".

מיהי לדעתך אשת השנה בהיי-טק הישראלי?
"אשת השנה שלי היא עינת גז, מייסדת ומנכ״לית הסטארט-אפ פאפאיה גלובל, שהשנה גייס מעל 100 מיליון דולר והצטרף למועדון היוניקורנים. גז בולטת לטובה בנוף החד גוני של ההיי-טק הישראלי, ואני חושב שאנחנו צריכים עוד מנהלים ומנהלות כמותה".

שי אוזון, מנכ"ל אברא

כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"השנה החולפת הייתה שנת קטליזטור לתעשיית מערכות המידע. טכנולוגיות מידע רבות מבוססות על רעיון השיתוף, זמינות ונגישות למידע, והן קיבלו האצה בשנה החולפת. המגפה האיצה תהליכי הטמעה רבים שהיו בגדר תוכניות מגירה בארגונים רבים. תהליכי המעבר לענן, הטרנספורמציה הדיגיטלית והעבודה מרחוק – כל אלה הפכו להיות צו השעה, וארגונים רבים מיהרו ליישם את הטכנולוגיות הללו על מנת להמשיך ולפעול בתקופת המגפה. הדבר הביא אתו פרויקטים רבים מאוד בתחומי ה-IT – החל משדרוג של תשתיות ומעבר לתשתיות מבוססות ענן או היברידיות וכלה בטכנולוגיות מידע שמאפשרות למשתמשים לעבוד מכל מקום ובכל זמן, תוך עבודה בשיתוף חברי צוות נוספים. עד פרוץ המגפה טכנולוגיות אלה היו קיימות אך היישום שלהן היה איטי יותר, לארגונים לא בער להטמיע מערכות חדשות ומתקדמות אלה, והם תכננו לבצע את הטרנספורמציה הדיגיטלית שלהם בחמש שנים".

איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה?
"תעשיית ה-IT הפכה בשנים האחרונות לתעשיית שירותים, שבה הדו שיח עם הלקוח הוא בעיקר סביב מחיר לשעה. המדינה תרמה לכך לא מעט עם מכרזים גדולים מאוד של כוח אדם – דבר שגרר את התעשיה שלנו לכזאת שמתבססת על שעות עבודה, במקום לדבר על פתרונות ועל טכנולוגיות. חברות אינטגרציה שכחו את הצורך הבסיסי שבגללו הן הוקמו – לתת פתרון טכנולוגי לאתגרים עסקיים. הן בעיקר ענו על הצורך של הלקוחות בהוזלת עלויות העסקה. מגפת הקורונה גרמה לטלטלה בקרב לקוחות רבים – ממצב של תחזוקה של מערכות מידע נוצר צורך בערך עסקי. ארגונים שנקלעו לבעיות בעקבות משבר הקורונה חיפשו פתרונות טכנולוגיים כדי לפתור את הבעיות העסקיות שלהם, כגון מעבר למכירות אונליין, ומערכות מתוחכמות שיאפשרו גישה למידע מרחוק ובכל זמן. כל אלה מצטרפים למהפכה שהחלה לפני כמה שנים, עם כניסת טכנולוגיות הענן.

לכן, אנחנו צריכים לחזור ולהיזכר ביסודות הבסיסיים של כל עסק: איזו בעיה של הלקוח אתה פותר? על איזה צורך אתה עונה? ושאלות מעין אלה".

אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
"בשנה הקרובה אני צופה המשך ביקוש ליישום מערכות מומחה בכל התחומים ויותר מכך, לארגונים שמסוגלים לחבר בין פתרונות טכנולוגיים. המגמה בשוק של לקחת פתרונות הטובים מכל תחום, Best of bread, תתגבר. אני רואה הרבה מאוד פתרונות חדשים, שלשמחתי חלקם ישראליים, שכובשים את העולם בהנפקות גדולות בחו"ל. אלה טכנולוגיות חדשות שארגונים זקוקים להם על מנת לייצר יתרון תחרותי. ארגונים יחפשו חברות שיישמו ויטמיעו עבורם את הפתרונות האלה, ובעיקר יחברו עבורם את הטכנולוגיות החדשות וידאגו לזרימה חלקה של מידע בארגון".

מיהו לדעתך איש השנה בהיי-טק הישראלי?
"איש השנה בהיי-טק הישראלי הוא לא אדם ספציפי, אלא קבוצה לא קטנה של אנשים שהצליחו להגשים חלום, לקחו רעיון והפכו אותו למציאות. אלה הם העובדים והיזמים של כל חברות הטכנולוגיה, שהנפיקו בשנה האחרונה וקיבלו אמון גבוה מהשוק. הערכתי היא לא לאקזיט שלהם אלא ליכולת שיוצאת ממדינת ישראל לייצר טכנולוגיות מידע בהרבה תחומים שכל העולם מכיר ומשתמש בהם".

שמעון אורן, סמנכ"ל המחקר בדיפ אינסטינקט

כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"מגפת הקורונה המשיכה להיות גורם מעצב משמעותי בחיינו והיא גורמת לאנשים, עסקים וארגונים בכל הגדלים להאיץ בצורה משמעותית את המעבר של רובן המוחלט של האינטראקציות, ובכלל של הפעילות האנושית, העסקית והכלכלית, למרחב הדיגיטלי. זה לא תהליך חדש, אבל הוא קיבל תנופה חסרת תקדים, שלפני המגפה הייתה לוקחת 5-10 שנים.

דווקא ההאצה בטרנספורמציה הדיגיטלית מראה עד כמה אנחנו עדיין בעיצומה והחיים שלנו, כאנשים וכעובדים, יהפכו ליותר ויותר דיגיטליים בעוד דרכים, שאנחנו עוד לא מדמיינים אותן. בין היתר בגלל זה יש חברות בכל השלבים מקבלות הערכות שווי גבוהות והיו בשנה האחרונה גיוסי הון מטורפים. יש תחושה שסיכויי ההצלחה רבים מאשר בעבר".

איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה?
"יש כאלה שהספידו לחלוטין את העבודה מהמשרד וטענו שתעשיית ההיי-טק תעבור להיות ברובה המוחלט מבוססת על עבודה מרחוק. השנה הזו, שבחלקים ניכרים ממנה יצאנו מהבית, הוכיחה מחדש לרבים, כולל לי, את הערך והתרומה שיש לאינטראקציה אנושית, ישירה ובלתי אמצעית לעבודה היום יומית, לחדשנות, ללכידות הצוותית ולתחושת הקשר לארגון. מודלי עבודה היברידיים וגמישים הם עתיד התעסוקה בכלל, ובהיי-טק בפרט".

אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
"אני צופה רגיעה והתפכחות בכל הנוגע לשווי של חברות ולהיקף הגיוסים. יהיו לא מעט משקיעים מאוכזבים בשנה הבאה, ובחלק מהמקרים תהיה השמדת ערך לא מבוטלת. אני מקווה שזה יגרום למשקיעים מכל הסוגים, וגם למחפשי עבודה, להתמקד מחדש בחברות שטמון בהן פוטנציאל אמיתי להצפת ערך ויכולת מוכחת, או לפחות פוטנציאל משמעותי מאוד, לייצר פתרונות ולא רק רעיונות".

מיהו.י לדעתך איש.אשת השנה בהיי-טק הישראלי?
"איש.אשת השנה שלי הוא.היא עובד.ת ההיי-טק. העובד, שספג השנה האשמות בחזירות ונהנתנות, בדרישות שכר מנופחות, והעובדת, שלמה שהיא אשמה בעליית מחירי הנדל"ן ובשער הדולר הנמוך, שפוגע במשק. כל זה בזמן שהוא השכיל לרכוש, בזכות יכולותיו, כישורים ומקצוע נדרשים, ועובד שעות ארוכות יחסית. העובדת בענף התמודדה כמו כולם עם קשיי הקורונה ומשלמת מסים (ולא מעט) כחוק – אם זה על עבודה ואם זה על רווחי הון מאופציות שקיבלה. העובדים.ות, שרובם.ן המוחלט רוצים.ות, כמו כולם, להתפרנס, ליהנות ממקום עבודה מעניין, מאתגר ולהתפתח אישית מקצועית – הם.ן אנשי.נשות השנה שלי".

מאיה אזולאי, סמנכ"לית פיתוח תאגידי ב-Venn

כיצד את מסכמת את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"העולם נהיה דיגיטלי ולא יחזור אחורה. בשנה האחרונה קפצנו יותר מעשור קדימה וראינו שכלל הארגונים, כמעט ללא יוצא מן הכלל, אימצו טכנולוגיות שעד לפני הקורונה רק ארגונים חדשניים היו משתמשים בהן. זו אחת הסיבות שמתחילים לראות קונסולידציה בשווקים כמו בינה מלאכותית, משאבי אנוש, מסחר, נדל״ן ועוד. אני מאמינה שנמשיך לראות את המגמה הזו גם בשנים הקרובות".

איזו תובנה רלוונטית את לוקח אתך מהשנה האחרונה?
"אני לוקחת אתי מגמה – של בנייה שמונעת מתרבות. חברות צריכות לבנות מרכז כובד מוצרי או שירותי, שמביא ערך משמעותי ללקוחות ותופס נתח שוק, כדי להביא ליעילות הונית ולהצמיד את ערך הגיוסים שקיבלו לשווי כלכלי. בנייה כזו תלויה בתרבות ארגונית, ועל כן מושפעת, בראש ובראשונה, מאיכות ההון האנושי שחברות מורכבות ממנו ומתרבות שנבנית ומתוחזקת על ידי ההנהלה.

אם פעם זה היה חשוב, כיום זה פי כמה. זה מה שמביא כשרון להצטרף לחברה, מעצב את היום יום שלה, גורם לאנשים לרצות להישאר בחברה ומושך עובדים מוכשרים נוספים, גם בתקופה שהשוק כל כך תחרותי.

הרוב המוחץ של החברות הבאמת מעניינות הן כאלה שמונעות ממשימה שיותר גדולה מכסף – וזה גלגל התנופה. משימה גדולה מביאה אנשים חזקים שנמשכים למשימתיות, הופכת חברות למובילת קטגוריה בשוק ומייצרת החזרים עצומים לבעלי המניות".

אילו מגמות את צופה לשנה הבאה?
"במיקרו, אנחנו רואים ונמשיך לראות עלייה של ההשפעה העצומה של שכבת הנהלת הביניים בחברות. בהרבה תחומים המודל ההיברידי דורש רמות גבוהות של אמון, אנושיות ושקיפות. כישורי המנהיגות וההובלה המבוססים על הערכים הללו בשכבות הביניים קריטיים מאי פעם.

במאקרו, השווקים הגלובליים צריכים צמיחה ובנייה של ערך ותוצרים. העיניים נשואות לשווקים הטכנולוגיים על מנת לקיים את הבטחת הצמיחה ולייצב את הכלכלות ברחבי העולם, כולל בישראל. תשפ"ב תהיה השנה של בנייה, להעלאת התוצר הלאומי של מדינות עם מובילות טכנולוגית".

מיהי לדעתך אשת השנה בהיי-טק הישראלי?
"חני גולדשטיין. היא מדגימה יזמות ומנהיגות חדשנית".

יוסי אזרזר, סמנכ"ל התפעול של סטרטסיס

כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"דווקא בשנה שבה הקורונה העמידה בפניהן אתגרים לא קלים, חברות רבות, כולל סטרטסיס, הצליחו לחזור לצמיחה. לאחר אופוריה קצרה (מדי) ש-'הנה, השתחררנו מהקורונה', נאלצנו להבין שהסיפור הנורא הזה עדיין אתנו והוא כנראה יישאר אתנו עוד זמן רב. זה בעיקר בא לידי ביטוי בצורך לעבוד מרחוק, והשפיע וישפיע, אצלנו ובארגונים אחרים, על תהליכי פיתוח איטיים יותר וזמינות כוח אדם, ויצר אתגרים לא קטנים בשימור לקוחות בעידן של מגפה גלובלית.

בנוסף, הקורונה גרמה ללא מעט אנשים לחשוב מחדש על המסלול המקצועי שלהם ועל עתידם. אנחנו רואים הרבה יותר תזוזה ותחלופה של אנשים ובהיי-טק, שאנשים הם ליבת העסק שלו, יש אתגר גדול מאוד לשמר טאלנטים ולגייס חדשים. גם שרשרת האספקה עברה שינויים, בעיקר מחסור בחומרי גלם, בשינוע סחורות והתייקרות כללית, ושומעים יותר ויותר על מחסור שמשפיע על הפיתוח ועל פעילויות שוטפות".

איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה?
"אחת התובנות העיקריות היא ליצור יכולת ולהגיב מהר. לתת לאנשים תנאי עבודה שיבטיחו המשך עסקי וקיום האסטרטגיה – ולא משנה היכן הם ממוקמים. בקיצור, לחשוב במוד של עבודה היברידית. זה אומר אינספור נקודות שצריך לטפל בהן ולתחזק אותן – החל מלספק לעובד שנמצא בבית את התנאים האופטימליים לעבודה פרודוקטיבית, דוגמת סביבת תקשורת, מחשוב הולם וטלפוניה יציבה, דרך חדרי אוכל שעומדים בכל המגבלות של תווים מכל מיני צבעים – שמשתנים כל הזמן, קייטנות לילדי עובדים, שיאפשרו למי שרוצים להגיע לעבודה, בלי שיצטרכו לדאוג לילדים שנשארו מאחור, ועד למתן סביבה בטוחה לעובדים במעבדות הפיתוח ובמפעלי הייצור, כך שירגישו ביטחון מלא בהגעה לעבודה. הכלל כאן הוא די פשוט: חייבים להגיב מהר בסביבה שמשתנה כל הזמן וליצור תנאים אופטימליים, שמאפשרים המשך פעילות חלקה. וכן, ללמוד איך להמשיך לנהל מרחוק זה אתגר לא קטן".

אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
"הקורונה הבליטה את העובדה שהדפסת התלת ממד היא העתיד. המגפה רק הדגישה את יתרונותיה המשמעותיים של הטכנולוגיה והמשבר העניק הזדמנות עסקית להבליט את הערך המוסף שלה.

כולנו נצטרך להמשיך לשפר את היכולת של הארגונים לעבוד לצד הקורונה וגורמים מפריעים אחרים, גם ברמה הגלובלית וגם הלוקלית, והכול כדי לקיים את האסטרטגיה העסקית. יכולת ההמשכיות חשובה ביותר לקיום ארגונים. אנחנו רוצים לדעת שיש לנו יכולת מובנת ומסודרת להמשכיות העסקית. אנחנו גם נראה שחברות ידרשו מחברות אחרות, מספקים ומשותפים עסקיים, להראות שיש להם את היכולת להמשכיות – לספק חומרים, מוצרים ותפוקות בזמן".

מיהו לדעתך איש השנה בהיי-טק הישראלי?
"פרופ' אמנון שעשוע, מייסד מובילאיי וכמה מיזמי היי-טק נוספים, כגון אורקם והבנק הדיגיטלי. רואים את החזון שלו גם דרך המקומות שהם לא הפורטה שלו, ומה שיפה הוא שמדובר בחברות מובילות, כולן מצליחות מאוד, אפילו בשנה המאתגרת, שנראה שהעשייה שלהן ממשיכה בכל הכוח גם בימים קשים".

איציק אלבז, מנכ"ל משותף של ארטליסט

כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"השנה האחרונה הייתה ללא ספק מרגשת ומיוחדת במינה, שנה שזירזה תהליכים טכנולוגיים בכל העולם, ואפשרה להכניס ולשלב בעולם הטכנולוגי מגזרים ותעשיות נוספים. ניכר שיפור משמעותי בתהליכי ביורוקרטיה ממשלתיים ואחרים שהתקדמו טכנולוגית, והיה יפה לראות יוזמות טכנולוגיות חדשות שהתפתחו וצמחו דווקא בשנה הזו.

כמו כן, ניתן היה לראות איך עולם שלם, ובתוכו גם תחום ההיי-טק, התייצבו יחד למול המשבר".

איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה?
"השנה האחרונה לימדה אותנו שגם תקופות של משבר הן הזדמנות לחדש ולהתחדש. שדווקא בשנת משבר אפשר להמשיך ולהתקדם, לבצע סבבי גיוסי כספים , לבצע רכישות ולהשיק מוצרים חדשים. גם בתקופה כמו הקורונה אפשר לא לקפוא על השמרים או לעצור, אלא להמשיך ולהתפתח בכל הגזרות, ולחדש עד כמה שרק ניתן".

אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
"חלק גדול מהתהליכים הטכנולוגיים שהחלו בשנה האחרונה אינם קצרי טווח, של שנה או שנתיים, ולכן ניתן לצפות שהם ימשיכו ואף יתרחבו לעוד תחומים ומגזרים שטרם נכנסו לתהליך, ושיגבר העיסוק בשיפור השירות לאזרח ובקיצור הביורוקרטיה בעזרת טכנולוגיה שמייעלת תהליכים.

בנוסף, אחרי שאנשים 'טעמו' משגרה קצת אחרת ושינו את אופן החשיבה שלהם, ניכר שגם בשנה הקרובה נראה פלטפורמות של מתן שירות לאזרחים שעוברות שינוי, שימשיכו להשתכלל ולאמץ היבטים טכנולוגיים חדשים, כי הדרישה מצד החברה תמשיך ותגדל. כך, גופים וארגונים שטרם יישמו גישה חדשה להתנהלות ואופי עבודה יהיו חייבים להסתגל למציאות החדשה ולחשוב איך יוכלו להתחדש גם הם".

מיהו לדעתך איש השנה בהיי-טק הישראלי?
"ניר זוהר, נשיא Wix. זוהר הוא אדם מוכשר, אינטליגנט ומקצועי מאוד, שאכפת לו מפיתוח קהילת הסטארט-אפים ותחום הטכנולוגיה בארץ. בנוסף, המהלכים וההישגים המקצועיים שאליהם הוא מוביל את Wix ראויים להערכה רבה, שכן החברה מרחיבה את פעילותה באופן מעורר השראה.

שגיא אליהו, מנכ"ל ומייסד טונקין

כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"שנת הקורונה הבהירה עד כמה הפכה הטכנולוגיה חלק מחיי היום יום של כולנו, בכך שהיא אפשרה לרובנו להמשיך לעבוד, ואפילו ללמוד מהבית. מדובר בנקודת ציון חשובה בהתפתחות ענף ההיי-טק הישראלי, ששבר שיאים חדשים בכמות ההנפקות וגיוסי ההון. בעולם העסקים, זוהי שנה שהייתה בסימן אוטומציה וייעול תהליכים, של מינוף הטכנולוגיה על מנת לעשות יותר עם פחות, לאפשר לאנשים להתרכז במה שחשוב ולהישאר גמישים בעולם של חוסר ודאות".

איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה?
"בשנה האחרונה ראינו שחברות שהסתגלו למצב במהירות הצליחו לשרוד ואף לצמוח, ואלה שלא מצאו את עצמן בסכנת קיום אמיתית. לפני הקורונה, חברות יכולות היו לחפות איכשהו על תהליכים שבוצעו בחוסר יעילות, אבל בשנה החולפת, עם כמות השינויים חדשות לבקרים, גמישות ויעילות הפכו לשם המשחק. כך, למשל, חברות עם מערך שירות לקוחות גמיש הצליחו לשמר את הלקוחות וחברות בעלות תהליכים פנימיים מבוססי טכנולוגיה הצליחו להסתגל במהירות לשינויי השוק, ולצמוח על אף המשבר".

אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
"מינוף טכנולוגי ימשיך להיות קטליזטור מרכזי בתהליך הצמיחה של חברות. חברות וארגונים שישקיעו בהנגשת הטכנולוגיה ליותר חלקים בארגון ובחיזוק התהליכים הפנימיים עם כלי עבודה חדשים יפתחו פער משמעותי על פני המתחרים שלהם. כמו כן, אני צופה שבשנה הקרובה תתחזק כניסתן של פלטפורמות חדשות בעולמות האוטומציה וה-No-code. מגמה נוספת תהיה יצירה של תפקידים חדשים, לא רק בהיי-טק. הצורך בפתרונות הטכנולוגיים והפלטפורמות החדשות הללו יביאו אתם הזדמנויות חדשות לחברות וגם לעובדים".

מיהו.י לדעתך איש.אשת השנה בהיי-טק הישראלי?
"לא איש.ה אחד.ת, אלא כל היזמים והיזמות שהנפיקו בבורסת הנסדא"ק בשנה האחרונה, במספרי שיא. חברות שבנו לאורך שנים רבות ובחרו להמשיך לגדול, ולא למכור מהר. יהיה נהדר לראות את ההיי-טק הישראלי עובר מתרבות האקזיטים לתרבות האימפריות הטכנולוגיות".

ריכז: יניב הלפרין.

החלקים הבאים של הפרויקט יפורסו בימים הקרובים.