"חלק מהפתרון למחסור בכוח אדם: לקדם נשים בהיי-טק"

"ההצעה של שרת המדע, הטכנולוגיה והחדשנות, אורית פרקש הכהן, לייבא עובדים זרים כמענה למצוקת כוח האדם בהיי-טק היא לא פתרון, אלא להיפך. הצעה זו מגלמת בתוכה כמה חסרונות, ביניהם העובדה שהמפעלים יוקמו במזרח אירופה, או יעברו לשם. המענה החלקי לבעיה הוא שילוב נשים בהיי-טק וקידום שלהן", כך אמרה טל קאופמן, יו"רית הפורום לקידום נשים באיגוד ההיי-טק שבהתאחדות התעשיינים.

קאופמן, מייסדת, בעלים ויו"רית של סימטל ננו-ציפויים, דיברה ברב שיח לסיכום השנה בענף ההיי-טק המקומי. רב השיח נערך אתמול (ב') במערכת אנשים ומחשבים, והנחה אותו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה.

לדברי קאופמן, "המפעל של סימטל בצפון מעסיק כ-50 נשים ממגזרים שונים – בדואיות ויהודיות, לרבות חרדיות". הן מייצרות את מוצרי החברה, שנוסדה ב-2006 ופועלת בתעשיית הציפויים הקונפורמיים בכלל והפארילן בפרט. "הפארילן נחשב לפתרון המתקדם ביותר לציפוי רכיבים, ומעניק יתרונות בולטים להתקנים במגוון רחב של תעשיות ויישומים: צבא ותעופה, ביו-רפואה, אופטיקה, כימיה, אלקטרוניקה ותעשיות אזרחיות נוספות", אמרה.

"רק פחות מרבע מהסטודנטים למדעים מדויקים – נשים"

"קידום הנשים בענף ההיי-טק צריך להתחיל בשלב מוקדם מאוד", ציינה קאופמן. "רק פחות מרבע – בין 20% ל-25% – מכלל הסטודנטים במקצועות המדעים המדויקים הם נשים. יש להתחיל בחריש עמוק ובהעלאת המודעות לחשיבות בשילוב נשים בתחומים אלה כבר מחטיבות הביניים ובתי הספר התיכוניים. כך, כשנערה רואה שחברותיה לומדות חמש יחידות מתמטיקה, היא לא תחשוש לעשות זאת גם. אם אותה נערה תסיים מגמה ריאלית יהיה לה הרבה יותר קל בהמשך הדרך בהיי-טק".

לסיום אמרה קאופמן כי "במקרים רבים, אף שזה לא נראה כך, התפוקה של הנשים גבוהה יותר: הן ממשיכות לעבוד בלילות, לאחר סיום ביצוע המטלות המשפחתיות".