המשך הפרויקט: תשפ"א על פי בכירים בהיי-טק

טל קיסילביץ', מנכ"ל קלאודטק מקבוצת יעל

כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"זאת בהחלט הייתה שנת מפתח בהיי-טק הישראלי והעולמי, שהייתה שונה באופן מהותי מהשנים הקודמות. בשנת הקורונה או הפוסט קורונה, הארגונים הפנימו את הצורך בטרנספורמציה דיגיטלית ובהנגשת השירותים ללקוחות בערוצים הדיגיטליים. כמו כן, עולם ההיי-טק עצמו עבר טרנספורמציה בהיבטים כמו עבודה מהבית, מגוון אפשרויות העסקה וטכנולוגיות חדשות. זאת הייתה גם שנת פריחה של הסטארט-אפים הישראליים, עם סדרה של הנפקות מרשימות, שלא זכורה בעבר".

איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה?
"העובדה שההיי-טק הוא מנוע הצמיחה של המשק התחדדה מאוד בתשפ"א. כמו כן, ההפנמה העמוקה של הצורך בטרנספורמציה הדיגיטלית על ידי ארגונים מסקטורים שונים במשק היא בהחלט מהלקחים הבולטים של השנה האחרונה. הטרנספורמציה הדיגיטלית מדגישה גם את הצורך ביישום מערכות CRM ו-Digital Experience. בנוסף לכך, הקניות הדיגיטליות, שמתקיימות במשך שנים רבות, הפכו בשנה החולפת לערוץ העיקרי של הקניות – דבר שהשפיע על הפתרונות הטכנולוגיים שיש להיי-טק להציע".

אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
"אני צופה ששוק ההיי-טק הישראלי ימשיך לצמוח בתשפ"ב ולהוביל את המשק. גם הביקוש הרב לעובדי היי-טק בטכנולוגיות חדשניות יימשך, ואף צפוי לגבור. אני גם בטוח שארגוני ההיי-טק הישראליים יבינו את הצורך בגיוון תעסוקתי ובמתן אפשרויות תעסוקה שוות למגוון האוכלוסיות, כולל ערבים, חרדים ולהט"בים".

מיהו לדעתך איש השנה בהיי-טק הישראלי?
"רוברט אנטוקול, מנכ"ל ומייסד פלייטיקהֿ, שביצע את ההנפקה הישראלית הגדולה אי פעם של חברה, ששווה כיום יותר מכמה מהחברות מהגדולות והוותיקות במגזר הטכנולוגי בישראל.

אני מונה כאנשי.נשות השנה בהיי-טק הישראלי גם העובדים.ות בענף, שהמשיכו לעבוד באופן היברידי, מהבית ומהמשרד, והמשיכו לתרום להצלחת המגזר הטכנולוגי בארץ. המגזר הזה לא יכול להתקיים ולצמוח ללא ההון האנושי האיכותי, שכל כך מייחד את ישראל".

עמי קירשון, סמנכ"ל המו"פ של גארדנוקס

כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"תעשיית האוטומוטיב, שבה גארדנוקס פועלת, נמצאת בעיצומה של מהפכה טכנולוגית, שמשנה מהיסוד הן את דפוסי השימוש של הצרכנים ברכב והן את הדרך שבה הרכבים מפותחים ומיוצרים. לצד המשך השקעה של תעשיית האוטומוטיב בטכנולוגיה בתחומי הרכבים החשמליים, הנהיגה האוטונומית והקישוריות, ניתן לזהות תהליכים משמעותיים אצל יצרני רכב מובילים באירופה, ארצות הברית ואסיה, שנועדו לבחון מחדש את ארכיטקטורות הרכב וארכיטקטורות התוכנה והחומרה של מחשבי הרכב. דוגמאות לכך הן הקמת קאריאד, שמגדירה את ארכיטקטורת החומרה והתוכנה לכלל פולקסוואגן, והקמת מאגד MIH, המקודם על ידי פוקסקון ושהגדיר יעד של בניית פלטפורמה אלקטרונית גנרית.

תעשיית הרכב העולמית מתחילה לאמץ טכנולוגיות של וירטואליזציה בסביבת ה-RT, תוך ניהול חכם של משאבי החומרה והמשך הקפדה על הבטיחות הפונקציונלית. טכנולוגיות אלה יאפשרו איחוד הדרגתי של מחשבי הרכב ומעבר לארכיטקטורות רכב יעילות יותר. תעשיית האוטומוטיב הישראלית ממשיכה להתמקד בפיתוח טכנולוגי בתחומי הנהיגה האוטונומית, הקישוריות, הסייבר, הבינה המלאכותית והחיישנים החכמים, לצד הנפקות מרשימות במודל SPAC, שמביאות לידי ביטוי את האמון של התעשייה העולמית ביכולות הטכנולוגיות והחדשנות של החברות המקומיות".

איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה?
"התפיסה של תעשיית האוטומוטיב היא כתעשייה מאוד שמרנית – הן בפתיחות לטכנולוגיות חדשניות והן בפתיחות לשחקנים חדשים. יש לזכור שחלק מהחברות בה קיימות מעל 100 שנים. השנה האחרונה לימדה אותנו שהתעשייה הזו צמאה לחדשנות ומקצוענות טכנולוגית, ומוכנה לשיח פתוח גם עם שחקנים חדשים אפילו על היסודות הבסיסיים ביותר שלה, כל עוד מתקיימת הבנה של התהליכים והיבטי הבטיחות ברכב, שעליהם לא ניתן לוותר".

אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
"המיקוד בטכנולוגיה בתחומי הרכבים החשמליים, הנהיגה האוטונומית והקישוריות יימשך.

בפן הארכיטקטוני, ימשיך תהליך הגדרת ארכיטקטורות חומרה ותוכנה מתקדמות, לצד גיבוש ארכיטקטורות של מחשבי ביצועים גבוהים וצמתי תקשורת פנים רכבית (Gateways), שיהוו בסיס לארכיטקטורות רכב חדשות.

אנחנו צפויים לראות יותר שיתופי פעולה טכנולוגיים בין יצרני הסיליקון, חברות המפתחות מערכות הפעלה, סביבות וירטואליזציה ותשתיות תוכנה לחברות שמתמחות בארכיטקטורה המתאימה לרכב (Domain experts).

כמו כן, יינתן בתעשיית האוטומוטיב יותר ויותר דגש ליישום טכנולוגיות סייבר, מאחר שאנחנו מתקרבים לשעה שבה תקינת סייבר תהפוך למחייבת".

מיהם לדעתך אנשי השנה בהיי-טק הישראלי?
"אנשי השנה האמיתיים בהיי-טק הישראלי הם המהנדסים והמנהלים בעלי המשפחות עם ילדים קטנים, שנדרשו לשלב בשנה האחרונה בצורה בלתי אפשרית בין העבודה המאוד מאתגרת ותובענית שהתעשייה הזו מצפה מהם לבצע לבידודים ולסגרים שהקורונה הביאה אתה".

איציק קלדרון, מנכ"ל מיה דיינמיקס

כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"בתשפ"א ראינו שחברות ישראליות נמצאות בחזית הטכנולוגיה בכל התחומים שקשורים לסמארט מוביליטי – התחום שבו מיה דיינימיקס עוסקת: רכבים אוטונומיים – הן בתוכנה והן בפיתוחים המכניים, בינה לניהול תעבורת רכב בסביבה אורבנית תומכת ניידות חכמה בעולם הרכב השיתופי, החל מקורקינטים וכלה ברכבים, סוללות Cutting edge וטעינה חכמה ומהירה, פיתוח מערכות בטיחות ועוד. בכל תחום מתחומים אלה נפגשתי עם עשייה שהיא גאווה ישראלית כחול לבן.

הדבר ניכר באקדמיה, ונוכח גם בהנפקות ויצירת ערך בשוק ההון, כמו גם בפרסומים הטכנולוגיים. הישראלים המציאו, פיתחו והביאו לידי ביטוי את היצירתיות והיכולת ללמוד וליישם את מה שלמדו במהירות, והחותם שהטבענו כבר מתקיים בשימוש בטכנולוגיות אלה בארץ. ישראל היא אבן שואבת ומקור השראה לעולם המערבי בכל הקשור לעתיד התחבורה האורבנית הירוקה והחכמה".

איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה?
"שפריצת הדרך במעבר לעולם הסמארט מוביליטי תתרחש בזכות היכולת לבצע אינטגרציה בין כל התשתיות והפתרונות המגוונים. ככל שנצליח להבטיח שימוש בטוח ויעילות, ולאפשר למשתמשי הקצה ממשק לבחירת האפשרות הנכונה ביותר מתוך מגוון קיים עבור כל משימת תחבורה או שינוע, כך נתקרב יותר להגעה במהירות לכל יעד באופן בטוח, ועם חוויית שימוש מהנה ויעילה".

אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
"אני צופה עלייה חדה ומורגשת באימוץ של רכבים חשמליים ושל התשתיות השיתופיות, בשילוב פתרונות מיקרו ניידות מסורתיים, כגון אופניים, ופתרונות ניידות חדשניים יותר".

מיהו לדעתך איש השנה בהיי-טק הישראלי?
"קשה לבחור אדם אחד. מבחינתי, כל ענף ההייטק הישראלי הוא איש השנה שלי. זו הייתה השנה הכי מטורפת שאני זוכר, עם ההנפקות וסכומי הגיוס הגבוהים – וזה משפיע על המוטיבציה ועל ההצלחה של כלל החברות. אין ספק שהשלם גדול מסך חלקיו. ההפריה ההדדית, חלוקת הידע והמיזמים המשותפים מניבים פרי יפה ורואים את זה בכל העולם".

אלי קלמן, סמנכ"ל הכספים של WSC-Sports

כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"השנה ראינו את ההאצה וההתפתחות של מגמת הטרנספורמציה הדיגיטלית – בגלל משבר ‏הקורונה‎.‎ כיום כבר ברור שניתן לצרוך יותר שירותים ולעשות יותר דברים אונליין. זה האיץ הרבה תהליכים והתפתחויות ‏טכנולוגיות, שבמצב רגיל היו לוקחים בין חמש ל-10 שנים‎.‎ יחד עם הכסף הרב שזרם לשוק, נוצרו הזדמנויות לצמיחה מהירה של חברות בתחומים שונים והתפתחו הרבה אפשרויות ‏גם לחברות ותיקות"‎.‎

איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה?
"זיהיתי השנה שחברות הבינו שיש להן מגוון דרכים לגדול ולהפוך לחברות משמעותיות. אם פעם היו 'חוקים' שכל החברות ניסו לחקות ולקיים, כיום אנחנו רואים שלכל חברה יש חזון ודרך משלה, וניתן להגיע למימושן במגוון דרכים".

אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
"החברות והשוק בכללותו ימשיכו לצמוח מהר, וחברות שצמחו מהר, גייסו כסף או הנפיקו ימשיכו לבסס את הפעילות שלהן, כמו גם יחפשו אפיקים ושווקים אחרים. כתוצאה מזה יהיה גידול בעסקאות רכישה, כולל חברות ישראליות שרוכשות חברות ישראליות קטנות יותר.

בנוסף, אני צופה שתימשך המגמה ההפוכה בניהול כוח האדם בחברות: מצד אחד, חברות יחפשו פתרונות להעסקת מפתחים במקומות שונים בעולם, בגלל המחסור בכוח אדם טכנולוגי בישראל, ומהצד השני, תגדל כמות המשרות המוצעות בישראל בתחומי המכירות, השיווק, ניהול קשרי הלקוחות, הכספים וכו'… יש לכך שתי סיבות: הראשונה – משבר הקורונה הביא להבנה שניתן לבצע יותר תפקידים מרחוק, ולא חייבים להיות פיזית בשוק היעד של הלקוחות. השנייה – יש מספר גדול של חברות ישראליות שמשמרות את המטות שלהן בארץ, גם בשלבים הרבה יותר בוגרים של פעילותן".

מיהם לדעתך אנשי השנה בהיי-טק הישראלי?
"אנשי השנה הם היזמים והמנכ"לים של חברות, שהחליטו להמשיך לפתח ולהצמיח חברות גדולות בישראל ולא לחפש את המכירה המהירה. זו מגמה שיש לה השלכות מקרו משמעותיות למשק הישראלי. זה גם יצמיח שכבה משמעותית של מנהלים בכירים ומנהלים בדרגי ביניים עם ניסיון בחברות גדולותף וגם יפתח את ההיי-טק למקצועות שהם לא רק טכנולוגיים".

נגה קפ, שותפה-מנהלת בקרן i3 Equity Partners

כיצד את מסכמת את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"זו הייתה שנה מעולה להייטק הישראלי. דור חדי הקרן הראשון סלל את הדרך וב-2021 כנראה יישבר שיא של כל הזמנים בגיוסי הון והנפקות של חברות היי-טק ישראליות. לצד החברות הבשלות, תשפ"א התאפיינה אמנם במספר קטן יותר של סטארט-אפים חדשים, אך אלה שקמו הגיעו לשלבי ההשקעה בשלים יותר מבשנים קודמות – תופעה שמשקפת התבגרות ושכלול של התעשייה כולה".

איזו תובנה רלוונטית את לוקחת אתך מהשנה האחרונה?
"בתשפ"א, המרוץ המטורף לעבר הנפקות ענק ומגה גיוסים התעצם וגרם לי לחשוב שעבורנו, עדיין נכון יותר להתרכז בהשקעות בשלבי התחלה, בסטארט-אפים שרחוקים מספיק מהאוקיינוס הסוער שבחוץ, מתוך תקווה שכאשר הם יהיו מוכנים לצאת לשוק, הסערה כבר לא תהיה".

אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
"קשה להעריך אם המגמה של הגידול בגיוסים ובהנפקות הענק תימשך, אבל גם אם לא, אותן חברות שנהנו מגיוסים בשנה האחרונה ינצלו אותם לטובת צמיחה ובידול מהמתחרות. החברות הצעירות בוודאי ימשיכו להנות מגיוסים משמעותיים, בעיקר אלה שיפתחו טכנולוגיות עמוקות בשווקים וסגמנטים חדשים כמו אירוספייס, קוואנטום, קלינטק ופודטק".

מיהו לדעתך איש השנה בהיי-טק הישראלי?
"איש השנה שלי הוא רועי מן, מייסד משותף ומנכ"ל משותף של מאנדיי, שבחודש יוני הונפקה בנאסד"ק בשווי של 6.8 מיליארד דולר. מן הסביר שהחברה יצאה להנפקה משום שהגיעה למקום הנכון מבחינת ההכנסות וגם מבחינת הטיימינג בשוק, אבל הבטיח שזה לא הסוף אלא רק ההתחלה ושמאנדיי מתכננת להיות חברה גדולה".

גיל פקלמן, מנכ"ל אטרה

כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"היכולת לשלוט מרחוק בתשתיות ה-IT ובתוך כך לשפר ולייעל את תשתיות הארגון לטובת עבודה רציפה וחסרת תקלות הפכה להכרחית. ברגע אחד, התחום הזה קיבל משמעות עצומה עבור ארגונים רבים ברחבי העולם".

איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה?
"למדנו עד כמה חשוב להיות גמישים ודינמיים. היכולת לבצע התאמות במהירות ומבלי לפגוע באופי העבודה ובעמידה ביעדים התבררה כפרמטר קריטי להצלחה, בכלל ההיבטים של ארגונים".

אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
"אחת המגמות הבולטות, שתבוא לידי ביטוי בצורה משמעותית, היא מעבר מסיבי של ארגונים קטנים כגדולים בענפי משק שונים למודל עבודה היברידי".

מיהם לדעתך אנשי השנה בהיי-טק הישראלי?
"זו בחירה מורכבת – הרבה אנשים ראויים לקרדיט הזה.

הישג שמאוד הערכתי היה של מייסדי מאנדיי, רועי מן וערן זינמן, שלא רק הנפיקו השנה בנסדא"ק בסכום אדיר, אלא בעיקר הגשימו חזון של הקמת חברה ישראלית שהיא מובילה עולמית בתחומה, ועושה זאת בשקיפות ובצניעות".

יעל קרן, מנהלת מרכז הפיתוח של דרופבוקס בישראל

כיצד את מסכמת את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"זו הייתה שנה מאוד מוצלחת בתחומים אלה, עם הרבה הנפקות והשקעות בחברות ישראליות. נראה שהקורונה מאוד הועילה לחלק מהחברות – בעיקר אלה שמתעסקות בכל מה שקשור בטכנולוגיות ענן ובפלטפורמות שתומכות בעבודה מרחוק.

ההכרח לעבודה מרחוק גרם להרבה מעסיקים ועובדים להבין שאולי יש דרך נוספת לעבוד – דרך נוחה וגמישה יותר, שמאפשרת לעובדים איזון יותר טוב ונוח בין הבית לעבודה. אני חושבת, ומקווה, שיותר חברות מאפשרות ימי עבודה מהבית ומבינות שזה לא פוגם בפרודוקטיביות, אלא יכול לשפר אותה".

איזו תובנה רלוונטית את לוקחת אתך מהשנה האחרונה?
"אני מרגישה שבגלל ואולי בזכות המגבלות שנכפו עלינו, מצאתי את הדרך הנוחה לי לעבוד ולאזן בין הבית לעבודה. אני רואה את הילדים הרבה יותר ונמצאת שם בשבילם יותר ממה שהייתי קודם. אני באמת חושבת שהגמישות והיכולת לבחור אם ללכת למשרד או לעבוד מהבית ואיך לנצל את השעות שלך בדרך הטובה ביותר עוזרת לשפר את איכות חיי העובד. מה שכן, אנשים שעובדים מהבית יכולים לחוות מצב של טשטוש הגבולות – מתי יום העבודה נגמר והחיים האישיים מתחילים. לכן, מנהלים צריכים להיות מודעים יותר לתפקידם בסיוע לעובדים לנהל את אופי העבודה החדש שנוצר ולעזור לשים את הגבולות.

אחת התובנות הגדולות ביותר שלמדתי היא עד כמה חשובה האינטראקציה שקורית פנים מול פנים, ושאין דבר שיכול להחליף אותה לגמרי. אמנם, לפעמים מאוד נוח לעבוד מרחוק, אבל יש דברים שאי אפשר לעשות מרחוק ואי אפשר לוותר על המפגש האנושי לחלוטין. זה מה שגורם לחיבור ולהרגשה של שייכות וקרבה, בעיקר עם אנשים ממדינות שונות ומתרבויות שונות".

אילו מגמות את צופה לשנה הבאה?
"אני משערת שהקורונה עוד לא תחלוף לחלוטין ועדיין נהיה במצב ביניים של עבודה היברידית, כך שחברות שישקיעו בשיפור חוויית העבודה מרחוק והחיים מרחוק בכלל – ירוויחו.
מבחינה טכנולוגית, הרבה כלי עבודה יותאמו לעבודה מרחוק. לדוגמה, כלים נוספים שיאפשרו לעובדים להישאר מחוברים ולקיים דיונים משותפים בצורה אפקטיבית; עוד פלטפורמות שבאמצעותן יוכלו העובדים לשתף משימות ולנהל פרויקטים בצורה א-סינכרונית ויעילה; ועוד פתרונות חתימה אלקטרונית, שייתנו מענה להליכים משפטיים, חוזים עם עובדים וכדומה.
בנוסף, המצב של יותר עבודה מרחוק פותח את האפשרות לגייס עובדים מכל קצות הארץ, ללא תלות היכן הם גרים. עובדים לא בהכרח יחפשו עבודה שקרובה אליהם הביתה ומעסיקים יכולים להגדיל את מעגל החיפוש לאזורים מרוחקים, ובכך להגדיל את הסיכוי למצוא כישרונות".

מיהי לדעתך אשת השנה בהיי-טק הישראלי?
"כנרת יפרח. העבודה המדהימה שלה מתמקדת בהגדרת המילים ובשפה שבה משתמשים מוצרים דיגיטליים כמו אתרים ומכונות שירות עצמי לשיפור חוויית המשתמש על ידי הפיכת האתרים למובנים יותר.

בנוסף לפודקאסט שהיא יצרה ולספר רב המכר שהוציאה, שתורגם לעשרות שפות ונמכר ומוערך ברחבי העולם, פרחי בחרה השנה לעבוד עם חברת החשמל, משרד העבודה והרווחה, ישראל דיגיטלית ומשרד הבריאות על מנת להנגיש את האתרים והמערכות המסורבלות שלהם למיליוני הישראלים שמשתמשים בהם מדי יום. היא שמה לה למטרה להפוך את האתרים למובנים יותר, לעזור למנוע טעויות אנוש עקב אי הבנת ההוראות ולהפוך את חוויית המשתמש לברורה וידידותית יותר".

ניר קרן, מנהל מרכז הפיתוח של זום אינפו בישראל וסמנכ"ל הטכנולוגיות של החברה

כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"במבט רוחבי, עברנו שנה מצוינת. הרבה כסף זרם להיי-טק הישראלי, שרובו מנוצל בצורה טובה ולטובת הגדלת ההשפעה של טכנולוגיה ישראלית על העולם. נבנות פה חברות ענק ואנחנו עדים לעוד קפיצת מדרגה בכל מה שקשור לטכנולוגיה כחול לבן. עכשיו זה תלוי רק בנו האם נהפוך את ההזדמנות הזאת למציאות או לא".

איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה?
"שהדבר החשוב ביותר שיש לנו, גם כמדינה וגם כחברות, זה ההון האנושי. חברה שמצליחה לחבר את הא.נשים לחברה ואותה אליהם.ן, ובאמת לגרום להבנה שמדובר ביישות אחת, זאת חברה שתוכל גם להתגבר על כל אתגר וכל קושי שיבוא וגם לפתח את הטכנולוגיה הטובה ביותר בזמן הקצר ביותר".

אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
"ההיי-טק הישראלי וחברות הטק העולמיות קיבלו הרבה כסף בשנה האחרונה. מדובר בהערכת יתר של השוק לגדילת כל מה שקשור בטכנולוגיות, עם דגש על תעשיית התוכנה כשירות (SAAS). אני מאמין שבתשפ"ב השוק יעבור למצב של בחינה, יתגמל חברות שמראות גדילה ומדברות באופן אמיתי על רווחיות, ומהצד השני ייתן מכה לחברות שייכשלו לדלוור את ההבטחות שלהן. זה יהיה מעניין יותר מהרגיל, מאחר שבפעם הראשונה יש כל כך הרבה חברות היי-טק ישראליות שנסחרות בבורסה, ומי שהתכונן טוב ופיתח את ה-'שריר' הזה יצליח, בעוד שאחרים יצטרכו להסתגל למצב ואף לחשב מסלול מחדש".

מיהו.י לדעתך איש.אשת השנה בהיי-טק הישראלי?
"יש המון. אני חושב שהשנה הייתה יוצאת דופן וניתן להעניק לכל ההיי-טק הישראלי את אות איש.אשת השנה. קרה פה משהו יוצא דופן, שהצריך עבודה רבה וקשה של הרבה א.נשים לאורך זמן רב. החברות וסיפורי ההצלחה שראינו השנה הם תוצר של עשרות שנות עבודה בחלק מהמקרים, של התגברות בלתי פוסקת על אתגרים ושל חשיבה מחוץ לקופסה".

אורי רבין, מנהל פיתוח של קבוצת הפלטפרום באימפרבה

כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"ההיי-טק הישראלי עבר את אי הוודאות של תקופת הקורונה ונמצא בפריחה גדולה. ברקע התגברות מתקפות הסייבר בשנה החולפת אנחנו עדים להשקעות מסיביות בחברות הסייבר הישראליות, שמביאות לביקוש גבוה לעובדים. כחברה שגייסה עשרות מפתחים השנה אנחנו רואים שהתחרות על כוח אדם איכותי קשה יותר מבשנים הקודמות, ושחברות חייבות לשים דגש על הערך המוסף שהן יכולות להציע למגויסים בהיבטים של פיתוח אישי והתקדמות טכנולוגית".

איזו תובנה רלוונטית אתה לוקח אתך מהשנה האחרונה?
"שמודל העבודה ההיברידי מוכיח את עצמו. =אנחנו רואים שהתפוקות בעבודה מהבית גבוהות, אך מצד שני חשוב להקפיד להגיע למשרד ולהיפגש, על מנת לשמור על החיבור לחברה והזהות שלנו כצוות".

אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
"מתקפות הסייבר שחווינו בתשפ"א, כגון סולארווינדס, רק מעצימות את הצורך להשקיע בפתרונות אבטחה. אחת המגמות הבולטות, שלדעתי תתרחב בצורה משמעותית בתשפ"ב, היא Shift Left, שבה מעבירים את פעילות האבטחה לשלבים המוקדמים של פיתוח התוכנה. אני צופה שחברות רבות יאמצו את האסטרטגיה הזאת בשנה הקרובה".

מיהם לדעתך אנשי השנה בהיי-טק הישראלי?
"ההיי-טק הישראלי התברך בחברות ובאנשים איכותיים, שהביאו ללא מעט הצלחות בשנה האחרונה. אנשי השנה שלי הם מייסדי ווקמי, רפאל סווירי ודן עדיקא, שהנפיקו בשנה החולפת את החברה בשווי של מעל שני מיליארד דולר. ווקמי יצרה שוק שלא היה קיים קודם, עם מענה פשוט וקל להטמעה. ההיכרות שלי עם ווקמי הייתה כבר בתחילת דרכה של החברה, כסטארט-אפ צעיר, והדרך שהיא עשתה מאז צריכה לעורר השראה ליזמים צעירים".

גלעד רבינוביץ', מנכ״ל SQLink

כיצד אתה מסכם את השנה בתחומי ההיי-טק והטכנולוגיה?
"זו הייתה שנה של האצה דיגיטלית משמעותית. המונח טכנולוגיה כמינוף לעסקים הפך לאבן יסוד בפעילות העסקית. אם אשתמש בדימוי צבאי, הטכנולוגיה הפכה במרבית הארגונים מפלוגת המפקדה לפלוגה הלוחמת, והיא בחזית העשייה שלהן, כולל עבודה היברידית וממשקי אונליין במסגרת הפעילות השוטפת. משבר הקורונה האיץ תהליכים בכל תחומי החיים, ובין היתר תרם לצמיחה חסרת תקדים בכלכלת הדיגיטל, ומכאן ביקושי השיא הקיימים למערכות IT ארגוניות".

איזו תובנה רלוונטית אתה לוקחת אתך מהשנה האחרונה?
"שאנחנו חייבים להתבסס על אסטרטגיה, שנבנית בהתאם לחזון ולשאיפות וכן לתחזיות, ולצד זאת לאמץ גמישות מחשבתית וניהולית וקבלת החלטות מהירה. עברנו מהתנהלות במהירות של 90 קמ"ש לחיים במהירות של 120 קמ"ש".

אילו מגמות אתה צופה לשנה הבאה?
"השנים הקרובות תהיינה שנות המידע. לצד המשך ההאצה הדיגיטלית ומיכון התהליכים, יגבר השימוש במידע והנתונים יהפכו לכלי המרכזי בתחרות בין החברות. זה מחייב פתרונות יעילים ומבוססי תוכנה לניהול דטה סנטרים בהיקפים עצומים. החברות של הכלכלה החדשה, כגון פייסבוק, גוגל, אמזון ו-airbnb, הוקמו כחברות מידע והחברות של העולם ה-'ישן' נדרשות לצמצם פערים על מנת לעמוד בתחרות. כמו כן, המונחים פרסונליזציה והצעת ערך אישית יעמדו במוקד".

מיהו לדעתך איש השנה בהיי-טק הישראלי?
"איש השנה שלי בהיי-טק הישראלי הוא אראל מרגלית, שלצד פעילות עסקית וקידום סטארט-אפים בארץ ובחו"ל משקיע רבות בפיתוח מיזמים טכנולוגיים בפריפריה בתחומי היי-טק מגוונים (סייבר, פודטק ועוד) ובמקביל, משקיע בפעילות חברתית של שילוב נוער במכינות קדם צבאיות ובתרומה לקהילה".

ריכז: יניב הלפרין.

לחלק א' לחצו כאן.

לחלק ב' לחצו כאן.

לחלק ג' לחצו כאן.

לחלק ד' לחצו כאן.

לחלק ה' לחצו כאן.

לחלק ו' לחצו כאן.

לחלק ז' לחצו כאן.

לחלק ח' לחצו כאן.

לחלק ט' לחצו כאן.

לחלק י' לחצו כאן.

החלקים הבאים של הפרויקט יפורסמו בהמשך.