"יש עלייה מתמדת בייצוא שירותים טכנולוגיים מישראל לאוקראינה"

ביקורו של נשיא המדינה, יצחק הרצוג, באוקראינה המחיש את היחסים המדיניים הטובים בין שתי המדינות, אך הם לא מעידים דווקא על היחסים המסחריים. אם לשפוט לפי החשיבות שישראל מייחסת ליחסים אלו, התשובה היא כנראה לא הרבה, שכן לישראל אין נספח מסחרי קבוע בקייב, בירת אוקראינה, ואת התפקיד ממלאה ברקת קנפו, הנספחית בבוקרשט, בירת רומניה, המשמשת גם כנספחית מסחרית באוקראינה. בשיחה איתה היא מספרת על היחסים המסחריים-כלכליים בין שתי המדינות, בכלל זה בתחום הטכנולוגי, שבינתיים הם לא רחבים במיוחד.

"היחסים הכלכליים-מסחריים בין ישראל לבין אוקראינה הם יחסים טובים וחמים. גם לאורך המגיפה הוסיפה הנספחות הכלכלית ליזום ולהוביל משלחות עסקיות – פיזיות, וירטואליות והיברידיות – של חברות ישראליות במגוון רחב של תחומים: טכנולוגיים, חקלאות, מים, דנטל, בריאות דיגיטלית מכשור רפואי.

"ניכר כי בשנים האחרונות חלה עלייה מתמדת במספר החברות הישראליות המתעניינות בשוק האוקראיני ונעזרות בשירותי הנציגות הכלכלית כדי לפרוץ לשוק זה, או להרחיב בו את אחיזתן. כך, למשל, נרשמה עלייה של 65% במספר החברות הישראליות שפנו אלינו בשנת 2020 בהשוואה לשנת 2019, ושנת 2021 ממשיכה מגמה זו ביתר שאת. יתרה מכך, כבר עכשיו, עוד לפני תום שנת 2021, רשמנו מספר שיא של פגישות B2B שתיאמה נספחות משרד הכלכלה והתעשייה הישראלי באוקראינה, ואנו עורכים פרויקטים לאיתור טכנולוגיות ישראליות עבור שחקני מפתח באוקראינה, בהם בתי חולים, אינטגרטורים, מנהלי חוות חקלאיות, רשויות מקומיות, תאגידי מים, מרפאות שיניים ועוד.

"בשנת 2020 עמד היקף הסחר בסחורות בין המדינות על למעלה מ-775 מיליון דולר – מדובר בירידה של 9.5% בהשוואה לשנת 2019. הייצוא הישראלי לאוקראינה הצטמק בכ-17% בשנת 2020, אולם אנו צופים כי כניסתו לתוקף של הסכם אזור הסחר החופשי בין שתי המדינות מוקדם יותר השנה עתידה לתרום להגדלת הפעילות העסקית בין המדינות, ובהתאמה – להגדלת היקף הסחר הבילטרלי".

ידוע שחברות היי-טק מישראל מחזיקות מרכזי פיתוח באוקראינה, האם יש מסחר בתחום ההיי-טק?

"יש אכן מסחר בתחום ההיי-טק עם אוקראינה, אך הוא לא רב והוא משתקף בעיקר בשירותים, קרי בתוכנה. על פי הערכות מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה, ייצוא השירותים הטכנולוגיים לשנת 2020 נאמר בכ-17 מיליון דולר, ללא שינוי כמעט לעומת שנת 2019. מתוך סכום זה, הסעיף הכבד ביותר היא שירותי תקשורת – שבעה מיליון דולר, ובמקום השני שירותי תיקון ואחזקה – כ-6 מיליון דולר, ושירותי מחשוב כמה מיליוני דולר. אלו לא סכומים גבוהים, אך אנחנו רואים עלייה מתמדת בייצוא שירותים אלו מישראל לאוקראינה.

"לגבי מרכזי פיתוח של ישראל באוקראינה, כלומר חברות ישראליות שמבצעות עבודות מו"פ באוקראינה, אין לי נתונים מדויקים, אך אני מעריכה שיש בין 10 ל-20 חברות כאלו בהן פלייטיקה, מלאנוקס, וויקס, פיוניר ועוד.

אוקראינה נחשבת למדינה עשירה בתחום החקלאי. בעבר נחשבה לסל הלחם של רוסיה הצארית, יצואנית החיטה הגדולה בעולם. ישראל נחשבת לאחת המדינות המתקדמות ביותר בתחום החקלאות. האם יש שיתופי פעולה בתחום זה בין שני המדינות, האם באוקראינה עושים שימוש בטכנולוגיות אגרו ישראליות?

"טרום המגיפה וגם במהלכה מוסיפה אוקראינה להיחשב יצואנית בעלת שם עולמי בתחום החקלאות. כך, למשל, היא קטפה את המקום הראשון בעולם בייצור ובייצוא של זרעי חמנייה ושמן חמניות וכן היוותה את היצואנית השלישית בגודלה של דבש וזרעי ענבים. בהינתן שטחיה החקלאיים הנרחבים, לא בכדי 34% מכלל הייצוא של אוקראינה הוא בתחום החקלאות.

"בהקשר הישראלי, 67% מהייבוא מאוקראינה לישראל בשנת 2020 הוא של תוצרת חקלאית ומוצרי מזון. המובילות המובהקת של שדה האגרו-טכנולוגיה הישראלי ללא ספק מתכתבת עם הפוטנציאל הרב של עולם החקלאות האוקראיני. הנספחות הכלכלית בקייב יזמה בשנים האחרונות מספר רב של משלחות עסקיות בתחומי החקלאות, ואנו עורכים תדיר מפגשים עם אגודות חקלאים מקומיות והנהלות מחוזות. במסגרת משלחות אלה, אנו משלבים גם מומחים המשתפים מהידע המקצועי והניסיון הישראלי בתחום. השוק האוקראיני מתעניין במיוחד בטכנולוגיות Post harvest, השקיה, ניהול חוות חקלאיות, מיכון חקלאי מודרני, שימוש ברחפנים לצורכי חקלאות ואף בפתרונות בתחום החקלאות הימית. אנו מזמינים חברות ישראליות בתחומים אלה לפנות לנספחות הכלכלית וללמוד על הפרויקטים והפעילויות העתידיות באוקראינה".

האם יש  פוטנציאל  להרחיב את הסחר ההדדי בתחום הטכנולוגי ואם כן, באילו היקפים?

"אנחנו במינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה שואפים כל העת לקדם את הייצוא הישראלי ולהסיר חסמי סחר הניצבים בפני חברות ישראליות ביעדי סחר מגוונים בכל רחבי העולם. גם באוקראינה אנו חותרים לגשר על מאזן הסחר השלילי ולהגדיל את הייצוא הישראלי אליה. זוהי מלאכה מאתגרת, בפרט בעיתות של מגבלות תנועה והצורך בשמירה על בידוד חברתי, אולם דווקא כעת שירותינו נחוצים יותר מתמיד: הנוכחות הפיזית שלנו בשווקי היעד, שנלווית אליה ההיכרות האישית עם התרבות העסקית ועם גורמי מפתח בשוק האוקראיני – כל אלה מאפשרים לנו לפתח אסטרטגיות עסקיות נתמכות נתונים למקסום הפוטנציאל הרב הטמון בשוק האוקראיני. אמנות הדיפלומטיה הכלכלית מאפשרת לנו לרתום מנעד רחב של כלים דיפלומטיים ואסטרטגיים להידוק הקשרים הכלכליים והמסחריים בין המדינות.

"אנחנו מאמינים שהודות להזדמנויות העסקיות שיצרנו עבור יצואניות ישראליות רבות נוביל בשנים הקרובות להגדלת היקף הסחר באופן שיהלום את הפוטנציאל המסחרי בין שתי המדינות. הצרכים של השוק האוקראיני הולמים את היכולות של התעשייה הישראלית. הצפי לביצוע פרויקטים משמעותיים באוקראינה במימון של גופים פיננסיים בינלאומיים, דוגמת הבנק העולמי והבנק לפיתוח אירופה ולשיקומה (EBRD) – אף הוא מעיד על פוטנציאל רב לשיתופי פעולה כלכליים בתחומי הטכנולוגיה החקלאות, הבריאות והאנרגיה".