היעד: שירותים דיגיטליים חוצי משרדים ממקום אחד

"הממשלה מספקת 3,699 שירותים שונים לאזרחים באמצעים שונים. הקורונה העניקה לה הזדמנות להאיץ תהליכים של טרנספורמציה דיגיטלית ובהתאם להחלטת ממשלה מספר 260, יש כוונה לפתח שירותים נוספים, שיאפשרו לאזרח לבצע תהליכים חוצי משרדים ממקום אחד, ובכך לחסוך ביורוקרטיה ולא לטרטר אותו ממשרד למשרד", כך אמר אשר דולב, ראש מטה ישראל דיגיטלית במשרד הכלכלה.

דולב השתתף בכנס "מרחוק – השלכות והזדמנויות בעקבות הגישה מרחוק", שנערך היום (ג') בירושלים על ידי מרכז טאוב. בכנס השתתפו אנשי אקדמיה, אנשי חינוך, חוקרים ומנהלים, שדנו בהשלכות של הטכנולוגיה שמאפשרת גישה מרחוק על תחומים שונים של החיים בישראל, וכן על מה שצפוי בעתיד. את הכנס הנחתה פרופ' סוזי בנבנישתי, מנכ"לית מרכז טאוב.

בהרצאתו התמקד דולב ביעדים שהממשלה הציבה לעצמה במה שקשור לטרנספורמציה הדיגיטלית בשירותיה. "תפקידנו לגבש ראייה הוליסטית בתפיסת השירותים לאזרח", אמר. הוא ציין כי "הלקוח שלנו הוא פעם אזרח, פעם תושב, פעם מטופל, פעם בעל עסק, ובכל פעם הוא צורך סוג אחר של שירותים שצריכים להיות מותאמים אליו. התוכנית היא לייצר פלטפורמה אחת שממנה נוכל לצרוך את השירותים לתחומים שונים, גם אם הם חוצי משרדים".

בהמשך הוא סקר שורה של מיזמים שנעשו בשנים האחרונות וקיבלו תאוצה בעידן הקורונה. בין היתר, ציין דולב את פלטפורמת הלימודים קמפוס IL, שלומדים בה כיום חצי מיליון תלמידים. פרויקטים נוספים הם פיתוח שירותים בזרוע התעסוקה, שנועדו לסייע לאנשים להיכנס לעולם העבודה, וכן קורסים של טעימות היי-טק, שמייצרים קהילות שחבריהן לומדים ביחד מקצועות מדעיים, על בסיס קמפוס IL.

קובי רפאלי, מנהל חטיבת הטמעת הטכנולוגיות במינהל התקשוב במשרד החינוך. צילום: פרטי

קובי רפאלי, מנהל החטיבה לתקשוב וטכנולוגיות בחינוך במשרד החינוך, אמר ש-"המדיניות שהמשרד מוביל כעת, בעקבות הקורונה, היא של למידה משולבת דיגיטל ופיזית. זאת, כחלק מתפיסה כוללת, מערכתית וארגונית, שתאפשר לבתי הספר לתפקד במודל היברידי גם בשגרה, וגם להתמודד טוב יותר עם מצבי חירום, כפי שהיה בקורונה".

רפאלי סיפר שהקורונה תפסה את מערכת החינוך כשרק מחצית מבתי הספר היו מתוקשבים, והיה צורך להתמודד עם אלה שלא היו להם את התשתית והאמצעים המחשוביים. "החל משנת לימודים זו אנחנו משדרים לבתי הספר שלמידה דיגיטלית היא חלק מתרבות ארגונית, כאשר כל מנהל יכול לנהל את הלמידה בצורה או בתוכן שיאפשרו לצמצם פערים ולתת מענים לכל אחד ואחד", אמר.

ד"ר דליה פדילה, מנכ"לית המיזם עתידנא במגזר הערבי, אמרה כי למרות התקציבים והמשאבים שהופנו למגזר לטובת למידה בזום, המטרה לא הושגה. הסיבה לכך היא, לדבריה, שהקרקע לא הייתה מוכנה, "בהעדר תשתיות פיזיות בחברה הערבית, שיכולות לממש את כל היעדים של הלימוד מרחוק".

כמו כן, היא ציינה שהלימוד מרחוק התנגש עם ערכים שורשיים במסורת של החברה הערבית וגרמה ללא מעט קונפליקטים. "לדוגמה, מורה שהייתה צריכה להכניס לביתה הפרטי את התלמידים בעת הלמידה בזום, או תלמידים שהיו צריכים לחשוף את ביתם, וזה הביא לכך שראינו הרבה מסכים שחורים", אמרה.