על פטנטים, בינה מלאכותית ומה שביניהם

הבינה המלאכותית אמנם קיימת לא מעט זמן, אבל בשנים האחרונות התחום הזה תפס בוסט רציני: חברות רבות עושות AI וראשי התיבות האלה הפכו למילת באזזז בענף. שלא לדבר על התחזיות: המומחים סבורים שהבינה המלאכותית תלך ותתפתח בשנים הקרובות, ובקצב מסחרר, ותיכנס לתחומים רבים בחיים שלנו. הפטנטים הם תחום ותיק הרבה יותר, ולפחות נתפס כמסורתי. אלא שגם חברות בינה מלאכותית, או כאלה שפיתחו פתרון מבוסס AI, רוצות להגן על זכויותיהן על המוצר שלהן – וכאן נכנסים הפטנטים לתמונה.

מה הקשר שבין בינה מלאכותית לפטנטים? מהי ההתייחסות של בודקי הפטנטים והמאשרים שלהם – ובמילים אחרות, הרגולציה – לנושא? האם קל לרשום פטנט על המצאה שמבוססת על בינה מלאכותית? בשאלות אלה ואחרות עסקו דבריו של ד"ר כפיר לוצאטו, נשיא קבוצת לוצאטו, חברה שקיימת כבר 152 שנים והיא מהחברות הוותיקות בעולם בתחום הפטנטים, בכנס Future of AI מבית אנשים ומחשבים. האירוע נערך היום (ד') במיינדספייס בתל אביב, בהנחיית בן פלד, סמנכ"ל הפיתוח העסקי של אנשים ומחשבים ומי שיזם את קיומו.

מכשול ה-"טריות"

ד"ר לוצאטו החל את הרצאתו בסקירה של הקריטריונים לרישום פטנט: היותו מוצר "טרי" – כלומר, שלא היה אחד כזה קודם – וחדשני, בעלות עליו והצורך להגדיר אותו כך שהוא יהיה שמיש לכולם. הוא הוסיף ש-"יש הרבה בעיות ברישום פטנטים ש-'המציאה' הבינה המלאכותית. בית המשפט הפדרלי באוסטרליה הכיר בכך, אבל בית המשפט העליון של בריטניה החליט בחודש שעבר שפטנט יכול להירשם רק על המצאה שנולדה במוח אנושי".

"בישראל", אמר, "המכשול שצריכים להתגבר עליו כשבאים לרשום פטנט מבוסס AI הוא ה-'טריות'. אפשר לרשום פטנט על תוכנה אם יש לה אופי טכני – שהיא חייבת לעשות משהו מעבר לתקשורת עם המחשב האישי. כשאנחנו מנסים להסביר לבודקי פטנטים מדוע יש לתוכנה אפקט טכני, לעתים קרובות אנחנו מקשרים את זה לאלמנטים פיזיים. למשל, תוכנה שמאפשרת ייצור".

בעיה נוספת שד"ר לוצאטו מנה היא ש-"פעמים רבות, מפתחים ממוקדים בפתרון ספציפי לבעיה ספציפית – ומאוד קשה לשכנע את בודקי הפטנטים שזה חשוב ואף קריטי. ואם לא משכנעים – קל לדחות את הבקשה, בטענה שהתיאור לא מספיק או בטענה דומה".