הקצאת התקציב להיי-טק בחברה הערבית: "יש מקום לאופטימיות"

תקציב המדינה, שעבר סופית בבוקרו של יום ו', כולל סכום של 800 מיליון שקלים שאותו תקצה המדינה לטובת הגדלת חלקה של החברה הערבית בהיי-טק. מדובר בסעיף שמהווה חלק מהתוכנית הכלכלית הרחבה להשקעה בחברה הערבית ולצמצום הפערים שקיימים בינה לבין החברה היהודית – עד לשנת 2026. סאמי סעדי ורביטל דואק, מנכ"לים משותפים בארגון צופן, שפועל להשמת עובדים.ות ערבים.ות בהיי-טק הישראלי, מביעים שביעות רצון מההחלטה ובעיקר אופטימיות.

"ההקצאה הזאת היא בסיס טוב להתחיל ליישם את התוכניות הרלוונטיות, לטובת צמצום הפערים שקיימים בין החברות, כמו גם להרחבה של תוכניות שאנחנו מפעילים", אומרים השניים.

לדבריהם, "חלק גדול מהרעיונות שבתוכנית מבוססים על תוכניות וניירות עמדה שצופן הכינה במהלך השנים, ושאת חלק מאותן תוכניות היא מפעילה כבר כיום". דוגמה לתוכנית שכזאת היא שיעורים להיי-טק. סעדי ודואק אומרים שמזה חמש שנים התוכנית מופעלת ב-50 בתי ספר בחברה הערבית. "אנחנו שואפים להרחיב אותה לכל בתי הספר, ולהתחיל אותה כבר מגיל חטיבה, ולא להמתין עד י"א או י"ב", הם מציינים. "לשם כך דרושים משאבים, ואלה כלולים בהחלטת הממשלה. כעת צריך לממש אותם".

שיעור הערבים בהיי-טק הישראלי עדיין נמוך – אבל הולך וגדל

אחד האתגרים היותר מורכבים בתוכנית הממשלתית הוא השמת מהנדסים ובוגרי המכללות הטכנולוגיות מהחברה הערבית לעבודה בהיי-טק. דואק וסעדי טוענים שנכון שחלקם של המהנדסים הערבים כיום הוא 3% בלבד מסך כל המועסקים בענף ההיי-טק, אלא שהמציאות משתנה ובחמש שנים האחרונות חל זינוק של 39% במספר הצעירים מהחברה הערבית שהולכים ללמוד את המקצועות הטכנולוגיים באקדמיה. "המצב כיום טוב בהרבה מאשר לפני 10 שנים", הם אומרים ומציינים ש-"אנחנו מקבלים פניות יזומות ממנהלי חברות היי-טק, שמוכנים לקלוט את הבוגרים". לדבריהם, גם כמות העובדים מהחברה הערבית שמבצעים הסבות להיי-טק הולכת וגדלה מדי שנה, ואת עוד סיבה לאופטימיות.

רביטל דואק, מנכ"לית משותפת בצופן. צילום: יח"צ

מרכיב אחר בתוכנית הוא הקמת אזורי תעסוקה להייטק בישובים ערביים. כבר נעשו ניסיונות כאלה בעבר, אלא שעד היום לא הייתה תוכנית כוללת, שרואה את כל הנושא. התוכנית הממשלתית הנוכחית מפנה 10 מיליון שקלים להקמה של תשתיות מתאימות ביישובים ערביים – מה שלא היה בעבר. "בקרוב יצאו מכרזים ויישובים שיעמדו בדרישות יוכלו להקים אזורי תעסוקה להיי-טק", אומרים דואק וסעדי.

זה בעצם אומר היי-טק ערבי? בידול מהחברה הישראלית?
"בפירוש לא. אנחנו ממש לא רוצים להקים היי-טק ערבי, אלא להקים היי-טק יהודי-ערבי ביישובים הערביים. זאת, על ידי הקמת מרכזים קטנים וקומפקטיים, שמוגדרים כבוסתנים. התוכנית מדברת גם על הטבות ועידוד מעסיקים לבוא לאותם ישובים".

קידום החברה הערבית בהיי-טק הוא נושא שמדברים עליו כבר הרבה שנים, כולל בממשלה. מה חדש הפעם?
"בניגוד לשנים הקודמות, שגם בהן היו תוכניות להעסקת יותר עובדים ערבים בהיי-טק, הפעם, בפעם הראשונה, הן מעוגנות בהחלטה מסודרת, עם תוכנית פרטנית לביצוע, חלוקת אחריות ברורה בין משרדי הממשלה והקמת ועדה בין משרדית שתפקח על יישומן. לכל דבר יש תקצוב, יש משרד שאחראי על כך ויעדים ברורים – מה שנותן לנו תקווה שהפעם הדברים ייעשו, ובצורה מסודרת. התוכניות כתובות ויש לכך תקציב – וזה ייבחן, כמובן, ביישום".