"הציבור לא מבין את חומרת הפגיעה בפרטיות"
הבוקר (ב') התקיימה הישיבה הראשונה של הוועדה להתאמת המשפט לחדשנות ולטכנולוגיה, שאמורה להמליץ לממשלה על חקיקה ורגולציה בנושא ● אלא שד"ר לירז מרגלית סבורה שלא זה מה שצריך להיות המדד האם הוועדה הצליחה
הוועדה להתאמת המשפט לחדשנות ולטכנולוגיה שמינה שר המשפטים, גדעון סער, החלה לעבוד והתכנסה הבוקר (ב') במשרדי רשות הפטנטים בירושלים. בוועדה חברים גורמים ממשלה, רגולציה ואחרים, ומטרתה היא לגבש אמצעים וצעדים לצמצום הפער ההולך וגדל בין ההתפתחויות הטכנולוגיות לבין ההסדרים הרגולטוריים והמשפטיים בישראל, כולל להתמודדות עם ההשפעות החברתיות השליליות של ההתקדמות הזו. בשלב הראשון אמורה הוועדה למפות את התחומים והפערים שמחייבים טיפול דחוף – בין אם מדובר בהסדרים משפטיים שקשורים לרשתות חברתיות, כלכלת המסחר במידע, משפט במרחב המקוון ועוד. בשלב השני עליה להציע דרכים אפקטיביות לצמצום הפער בין ההתפתחות הטכנולוגית לבין המשפט והרגולציה.
בין היתר, היא צפויה לבחון את הרגולציה והחקיקה הקיימות – ולהציע חדשות, אם צריך – על הרשתות החברתיות. במהלך הדיון התגלעו חילוקי דעות בין המשתתפים האם זו הדרך שבה הוועדה צריכה ללכת או שעליה לנקוט בדרך אחרת. לדברי ד"ר לירז מרגלית, דוקטור לפסיכולוגיה ומומחית בהתנהגות של משתמשים בעידן הדיגיטלי, "חקיקה זו מטרה ויומרה נחמדה, אבל לא היא זו שצריכה להיות סמן להצלחה או לא של הוועדה. אנחנו (חברי הוועדה – צ"ק) צריכים לייצר מדדי הצלחה אחרים. הציבור בכלל לא מתחיל להבין מה קורה, שאוספים עליו מידע ומעבירים אותו הלאה. הוא לא מבין את החומרה של הפגיעה בפרטיות שלו. אם נצליח לעורר ולעודד יותר מודעות, לייצר הנחיות או המלצות לשמירה על הפרטיות שיעברו ויוטמעו בציבור – זה יהיה ה-הישג שלנו. אם נוכל לחרוט את זה על דגלנו ועל דגלו של הציבור – דיינו".
בראש הוועדה עומד מנכ"ל משרד המשפטים, ערן דוידי, ומלבד ד"ר מרגלית חברים בה, או יועצים חיצוניים לה, נציגים של היועץ המשפטי לממשלה, הפרקליטות, משרדי המשפטים, ראש הממשלה, הכלכלה, החדשנות, המדע והטכנולוגיה והתקשורת, נציגים של רשות החדשנות ורשות המיסים, וכן ד"ר קירה רדינסקי והד"ר למשפטים מתן גוטמן. הוועדה תעבוד במסגרת של ועדות משנה של המשרדים השונים, ותתכנס מדי פעם כדי לגבש המלצות לחקיקה, אם יהיו, לממשלה. כמו כן, המטרה שלה היא לא לחזור על פעילות והחלטות של ועדות האד הוק הקודמות שפעלו בתחומי המשפט במרחב המקוון – ועדת בייניש, ועדת נהון ו-ועדת ארבל.
"איזון בין היתרונות והחסרונות של הטכנולוגיה"
"החשיבות של הוועדה הזו, מעבר לנושא עצמו, היא ההרכב שלה", אמר דוידי. "זאת הפעם הראשונה שכל כך הרבה אנשים מתכנסים על מנת לטפל בתחום הזה, והם מראים שהממשלה כולה נדרשת לנושא החשוב הזה. הוא נוגע בהרבה מאוד תחומים, ולכן הגיע הזמן להתייחס בנקודת מבט רחבה, הוליסטית, לכל הסוגיות שהטכנולוגיה הביאה לסף ביתנו. היא הביאה הרבה מאוד דברים טובים, ויחד עם זאת אנחנו צריכים להידרש גם לאלה הפחות טובים".
לדבריו, "משפט מטבעו הולך בצעדים קטנים ומנסה להתאים את עצמו למציאות. אלא שעם הקצב המהיר של ההתפתחות הטכנולוגית זה הולך ונעשה יותר חמור. יש פער אדיר שגורם לנזקים רבים בהרבה מאוד תחומים, וטוב שהוועדה הוקמה, כדי לגבש המלצות לממשלה באופן קבוע לרגולציה אפקטיבית וחכמה במטרה לנסות להסתגל למצב. אנחנו לא מדברים על הכבדה אלא מחפשים רגולציה מאפשרת, שתגרום למדינת ישראל להמשיך להיות מדינה חדשנית. אין לנו כוונה לשפוך את התינוק עם המים אלא לייצר איזון בין היתרונות האדירים שמביאה הטכנולוגיה לחסרונות הלא פשוטים שהיא יצרה".
"אין לוועדה סיכוי בלי מהלך הוליסטי רחב"
ד"ר גוטמן, המשמש כיועץ חיצוני לוועדה , טען שהדבר הכי חשוב בפעילות הוועדה הוא המהירות. "זאת לא צריכה להיות ועדה שיושבת על המדוכה שנה-שנתיים ואז מוציאה ספר מסקנות. בעולמות הטכנולוגיה, חשוב להחליט בנושא כשהוא רלבנטי, לקדם את זה מהר. לא לקחת נושא ולדבר עליו בעוד ועוד דיונים. בנוסף, הוועדה לא צריכה להמציא את הגלגל מחדש". מה שכן חשוב שהיא תעשה, לדבריו, הוא לטפל בהיבטים שמביאה עמה הבינה המלאכותית (יצוין שהממשלה כבר הקימה ועדה לטיפול בנושא זה). "יש כמעט אפס רגולציה בנושא הזה, כמו גם בכל הנוגע לפרטיות ילדים", אמר.
"מי שיש לו שערות לבנות מהניסיונות במהלך השנים מבין שאין לוועדה כל סיכוי בלי מהלך הוליסטי רחב ובלי מוכנות ממשית, סופר מדויקת ואחודה לטפל בנושאים הללו. יש קושי מאוד גדול במהלכים מסוג זה. אנחנו מתמודדים בזירה הזו עם כוחות חזקים מאוד, ואם נעשה את זה נכון, יש למהלך פוטנציאל להביא אותנו לתוצאה", ציינה לירן אבישר בן חורין, מנכ"לית משרד התקשורת. "אנחנו, במשרד התקשורת, רואים בשנתיים עד ארבע שנים קדימה קפיצה דרמטית בנגישות ובדיגיטציה, עם הפריסה של הדור החמישי והכלים טכנולוגיים אחרים. מדובר בקפיצת מדרגה ולא בתהליך אבולוציוני. הדבר מצריך אותנו לצמצם פערים – ומהר. אנחנו צריכים לבחור נושאים ולרוץ אתם".
כל הכבוד לד"ר לירז מרגלית, להקמת הוועדה ולאנשים ומחשבים שלא מרפים ומפרסמים את נושא הפרטיות. ושוב כל הכבוד לאנשים ומחשבים לא רק על הפרסום אלא גם על הבחירה החכמה בכותרת שמבהירה עד כמה קריטי הנושא הזה.