מה הולך לקרות בישראל בשנה הקרובה בתחום הבנקאות הפתוחה?

"בעולם הפיננסי, כל השחקנים רוצים דטה – והרבה. הבנקים הגדולים רוצים להשתמש בדטה כדי להשיק מוצרים, לתת ערך ללקוחות שלהם; הבנקים הקטנים והחדשים מעוניינים בה כדי להתחרות בגדולים; חברות כרטיסי האשראי רוצות אותה להצעת הלוואות בתנאים משופרים ללקוחות, כחלק מהתחרות שיש להן על הצרכן מול חברות כרטיסי האשראי האחרות ומול הבנקים, שהיו הבעלים שלהן עד לא מזמן; וחברות הפינטק, חברות הביטוח ובתי ההשקעות מעוניינים לקבל כמה שיותר נתונים רלוונטיים על הלקוחות כדי לשווק להם מוצרים תחרותיים לאלה שמציעים הבנקים", כך אמר אייל זבולוני, סמנכ"ל פיתוח עסקי בפיזבק, בכנס Fintech Junction של אנשים ומחשבים, שהתקיים באחרונה במיינדספייס בתל אביב.

הרצאתו של זבולוני נשאה את הכותרת "בנקאות פתוחה – מה הולך לקרות בישראל?", והתמקדה בהתפתחויות הצפויות בתחום בישראל בשנה הקרובה. "לפי נתוני אגף התקציבים במשרד האוצר, ההוצאה השנתית של ישראלי על עמלות וריביות בנקאיות היא כ-9,600 שקלים בשנה – קרוב לשכר הממוצע החודשי במשק", אמר. "פרסום אחר מראה שהשוק הבנקאי בישראל הוא מאוד מרוכז ולא תחרותי, עם שני בנקים ששולטים בו – הפועלים ולאומי. הצרכן הקטן משלם הרבה מדי על שירותי בנקאות, והרגולטור החליט כבר לפני כמה שנים להיכנס לתחום. הבנקאות הפתוחה יכולה לסייע בפתרון של המצב הזה ונועדה להיטיב עם הצרכן – והיא הפכה למציאות במסגרת חוק ההסדרים".

"הארגונים הפיננסיים יחויבו במסגרת הרפורמה לחלוק את הדטה של לקוחותיהם – לבקשת הלקוח, במטרה לפתוח את השוק הריכוזי הזה ולהציע שירותים טובים ותחרותיים יותר ללקוחות, מאת ספקים חדשים", ציין. "יש חברות ענק שנכנסות בימים אלה למשחק הזה, שעד עכשיו שיחקה בו רק המערכת הבנקאית, עם שירותים ומוצרים כגון מתן הלוואות. ישראל היא האב טכנולוגי והיא תהיה המדינה הראשונה שבה ייפתחו נתונים גם על ניירות ערך שנמצאים ברשות הלקוחות, ולפיכך יוצעו שירותים מבוססי דטה, על ידי בתי השקעות וחברות ברוקראז' שנכנסים לתחום. הדטה הפיננסי עתיד להיות המלך".

"החברות האלה עתידות לנקוט בכמה מהלכים", אמר זבולוני. "למהלך הראשון אני קורא הצגת חשבונות מאוחדת (Account Aggregator), או הצעד הקלאסי. הכוונה היא לאפליקציה שתציע בתוכה, במקום אחד, מידע על כל הטרנזאקציות בנקאיות ובכרטיסי האשראי של הלקוח, כולל בעתיד, הלוואות, חסכונות, השקעות ועוד. כלומר, מקום יחיד שכולנו נראה בו את כל הנתונים הפיננסיים, בלי אפליקציות הבנקים וכרטיסי האשראי".

הצעד השני", ציין, "הוא פיתוח 'ייעוץ', 'סמנכ"ל כספים בכיס' – שיציע ללקוח מה עליו לעשות בזמן אמת. למשל, 'השקעה היא הדבר החכם לעשות כרגע עם הכסף הפנוי', 'כדאי למחזר את ההלוואה, היא יקרה מדי' או 'אתה מבזבז יותר מדי על עמלות'. כמו כן, יהיו בה APIs לרכישת מוצרים אלטרנטיביים, במקום המוצרים הפיננסיים הקיימים".

"צעד נוסף, שאני קורא לו הצעד החצי קלאסי, הוא מתן אשראי בצורה טובה יותר: הערכת סיכונים ואישור או אי אישור הלוואה בזמן אמת, בהתבסס על הדטה המלא של הלקוח; וביטול הצורך במילוי טפסים שונים. מהלך זה יאפשר למערכת האוטומטית להעריך את ההצעות של המתחרים ואת ההכנסות של הלקוח שמבקש את ההלוואה לפני שהיא תמסור ללקוח את ההצעה של המתחרה. זה מימוש של כוונת המשורר. במקביל, גופים בישראל יוכלו לנטר גבייה טוב יותר, למחזר הלוואות בתנאים טובים יותר – ויש גופים שכבר מתכננים פעילות בתחום המשכנתאות, כך שגם הלוואות אלה יזכו לתחרות גבוהה יותר על ליבו של הצרכן, על בסיס מידע בנקאות פתוחה", הוסיף זבולוני.

"ויש גם את הצעד ה-'לא קלאסי': 'השוואת בנקאות המותאמת לצרכי הלקוח'. דמיינו חנות אופנה, שמכילה את כל המותגים, בכל הצבעים ובכל המידות, ושתציע ללקוח מוצרים על פי הנתונים והצרכים שלו – ההכנסות שלו, הוצאותיו, המשכנתא שלו, כרטיסי האשראי שהוא מחזיק ברשותו – ומה שבאמת מתאים לו. סרו על בנקים להשיק פלטפורמות השוואות שכאלה, אבל גופים אחרים, דוגמת פינטקים – ינסו".

זבולוני מנה כמה שירותים נוספים שעתידים להתפתח, בהתבסס על הבנקאות הפתוחה: השקעות מותאמות ללקוח בצורה טובה יותר, מתן אשראי לעסקים קטנים ובינוניים ולפרילאנסרים; פוליסות ביטוח המבוססות על מידע מבנקאות פתוחה; ורכישה בתשלום נדחה (Buy now pay later)".

"נקודה אחרונה, שלא מוזכרת רבות, היא שהבנקאות הפתוחה כוללת גם שירותי תשלומים ללא צורך בכרטיסי אשראי, בהעברה בנקאית או בארנקים דיגיטליים, וקרויה PIS. יש ארגונים בישראל שעומדים להשתמש בטכנולוגיה הזו לתשלום, גם מחוץ לעולם הפיננסים. המהפכה הזאת רק החלה", סיים.

עופר פרידמן, מנהל הפיתוח העסקי של Au10tix. צילום: ניב קנטור צילום: ניב קנטור

עופר פרידמן, מנהל הפיתוח העסקי של Au10tix, דיבר על הונאות פיננסיות באמצעות זיוף תמונות פנים של אנשים. "רוב התמונות המזויפות הן של אנשים מהפיליפינים", אמר. "הדרך היחידה לזהות את המתקפות האלה הוא לראות שהן כוללות את אותה התמונה, עם פרטים שונים. מבצעי ההונאות האלה יחפשו טמפלטים ולא תמונות שאנשים יכולים לזהות. הם מחפשים אונליין, משלמים סכום כסף קטן – ומקבלים את התמונה".

לדבריו, "ארגוני מאפיה, 'כרישים', רבים נכנסו לתחום הזה, והם מבצעים את ההונאות האלה פעמים רבות באמצעות סוסים טרויאניים ו-Swarm attacks. ה-ורטיקל הכי פופולרי שבאמצעותו הם מנים לבצע את המתקפות הוא הקריפטו".

פרידמן דיבר על המוצר של החברה, שמזהה הונאות כאלה, וציין בין לקוחות החברה חברות גדולות כגון גוגל, פייפאל ובורסת הקריפטו קוין בייס. "פתרונות מסורתיים רבים לא יודעים לזהות הונאות פיננסיות", אמר. "אנחנו מציעים כלי שלם שעובד טוב יותר מהאחרים, כי הוא כולל ראיות פורנזיות. הכלי שלנו הוא היחיד שיכול לזהות הונאות מקצועיות שכאלה".

"הכלי שיצרנו כולל שני קווי הגנה: הראשון מנתח ופועל נגד המקרה הספציפי, והשני מתבסס על המקרה הספציפי אל מול ההיסטוריה של המתקפות", הוסיף.

תמיר רוטר, סמנכ"ל לאזורי EMEA ו-APAC בברייט דטה. צילום: ניב קנטור

תמיר רוטר, סגן נשיא לאזורי EMEA ו-APAC בברייט דטה, דיבר על ה-"דטה האלטרנטיבי" לקבלת החלטות פיננסיות. "הכוונה היא לדטה שאפשר לקבל אותו כאן ועכשיו, ולא לחכות לדו"חות הפיננסיים של החברה או הבנק ואז להחליט אילו שירותים ומוצרים לתת", אמר.

"הדטה האלטרנטיבי הוא אחד הטרנדים החמים בעולם הפיננסי. אחד מארבעה מנהלים בארגונים פיננסיים משתמש בכל יום בדטה אלטרנטיבי לקבלת החלטות", הוסיף רוטר.

לדבריו, "היתרונות בדטה אלטרנטיבי הם שהוא מאפשר קבלת החלטות השקעה טובות יותר, שירותים תחרותיים יותר, כלים מדויקים יותר, ומכירות לאורך ולרוחב".

הוא ציין שברייט דטה היא "הספק הגדול ביותר של פתרונות איסוף דטה מהרשת. יש לנו קרוב ל-10,000 לקוחות – מארגוני אנטרפרייז ועד ללקוחות קטנים. אנחנו מטפלים ביותר מ-20 אלף טרה-בייט של דטה בחודש".

ירון לביא, סמנכ"ל מוצרים בארניקס. צילום: ניב קנטור

דובר נוסף באירוע היה ירון לביא, סמנכ"ל מוצרים בארניקס. הוא אמר כי "אנחנו מתמקדים בפתרונות תמחור ופרסונליזציה לעולם הפיננסים – עוזרים לחברות ביטוח ולבנקאות להיות מתוחכמים בהגעה למטרות העסקיות שלהם".

לביא הוסיף ש-"המערכת שלנו מנתחת את הסיכון הכרוך לארגון במתן שירות מסוים ובתמחור שלו, משום שכל מי שמציע פתרונות למוסדות פיננסיים – חשוב שיבין שהגופים האלה מנהלים סיכונים. יש לנו הבנה עמוקה של הסיכונים שהם מנסים לנהל. המערכת שלנו מציעה החלטות תמחור והמלצות פרסונליזציה, שלוקחות בחשבון את הסיכונים שעלולים להיווצר לארגון כתוצאה מכך".

"כמו כן", אמר, "אנחנו מסייעים ללקוחות לקבל החלטות על אסטרטגיות צמיחה. כל אסטרטגיה שהמערכת שלנו ממליצה עליה היא שקופה וניתנת להבנה, כדי שהלקוח כמה שפחות יהסס לפני שהוא מאמץ אותה".

"עקרון נוסף שלנו הוא לא להשתמש תמיד בבינה מלאכותית, אלא רק כשהיא נותנת תוצאה טובה הרבה יותר מאשר לעשות דברים בדרך הישנה. לימוד מכונה ובינה מלאכותית יכולים לתת הרבה ערך עסקי, אבל צריך להשתמש בהם בקונטקסט ורק כשהם מניבים ערך רב הרבה יותר מאשר בדרך המסורתית", ציין לביא.

"עוד עקרון שאנחנו פועלים לפיו הוא שהפתרון צריך להראות ערך עסקי משמעותי ללקוח בתוך שלושה חודשים לאחר תחילת פרויקט ההטמעה. למה שלושה חודשים? כי מצד אחד, זה לא פרקטי שיהיה ערך עסקי משמעותי בתוך כמה שבועות בלבד, אבל זה גם לא צריך להימשך הרבה זמן – אם בתוך חצי שנה אין ערך שכזה, מתחילים להיות סיכונים רבים ללקוח", אמר.