לא מפתיע: ישראל מככבת ברשימת הסטארט-אפים המבטיחים בסייבר

תחום הגנת הסייבר התרחב בשנים האחרונות, ועוסק בהגנה על כל דבר: מגילוי פגיעויות על ממשקים ישנים, דרך חשיפת איומים המסתתרים בתוך ממשקי API, ועד לאבטחה ובקרת גישה לנתונים ומשאבים רגישים; מצמצום סיכוני סייבר, ועד פישוט המורכבות באמצעות שירותים מנוהלים. האתר CRN דירג את עשרת חברות ההזנק המבטיחות בתחום הגנת הסייבר, ובאופן לא מפתיע, שש מהן – ישראליות. האתר בחר רק בחברות סטארט-אפ שהוקמו מאז 2020, שגייסו במימון חיצוני יותר מארבעה מיליון דולר.

הישראליות שהתברגו לדירוג

ראשונה בדירוג היא ויילנס (Valence Security) הישראלית, שהוקמה השנה וגייסה שבעה מיליון דולר. 

ויילנס נוסדה על ידי יזמי הסייבר יוני שוחט, המנכ"ל, ושלומי מטיכן, סמנכ"ל הטכנולוגיות. החברה עונה לחששות הנוגעים לאינטגרציות בין תוכנות ארגוניות לאפליקציות צד ג' ולתהליכי אוטומציה ארגוניים – כי השילוב בשימוש של שלל אפליקציות ושירותים מקוונים ארגוניים מגדיל משמעותית את היקף סיכוני הסייבר. פלטפורמת האבטחה שלה ממפה עבור צוותי האבטחה בארגון את הנתונים הנדרשים להם ומעניקה להם את הכלים כדי להגן עליו.

שנייה בדירוג היא טאלון (Talon) הישראלית. זו עשתה היסטוריה מקומית קטנה כשגייסה את סבב הסיד הראשוני הגדול ביותר אי פעם של סטארט-אפ ישראלי.

היא הוקמה על ידי יוצאי 8200 והיזמים הסדרתיים עופר בן נון, המנכ"ל, ואוהד בוברוב, סמנכ"ל הטכנולוגיות, וגייסה 26 מיליון דולר. החברה פיתחה פתרון שנועד להגן על מכשירי קצה לא מנוהלים – מחשבים פרטיים של עובדים, בלא תוכנות ההגנה הארגוניות, שגולשים ליישומים הארגוניים בענן, כמו למשל המייל הארגוני. בבסיס הפתרון עומד דפדפן סייבר מאובטח, שמצמצם את הסיכון הטמון בכניסה של עובדים מהבית ליישומים הארגוניים.

חמישית מדורגת נו ניים סקיוריטי (Noname Security) הישראלית, שהוקמה בשנה שעברה וגייסה 60 מיליון דולר.

החברה פיתחה פלטפורמה לאבטחת ממשקי תוכנה (API Security), שמאפשרת לארגונים לזהות ולאבטח את כל הממשקים המנוהלים והלא-מנוהלים בארגון. פלטפורמת האבטחה שלה מבוססת על איסוף מידע בלא התקנת תוכנה והיא עונה לדרישה הגדלה לאבטחת הממשקים, תחום שאינו מפותח מספיק ולכן הארגונים חשופים למתקפות. נו ניים הוקמה על ידי עוז גולן, המנכ"ל, ושי לוי, מנהל הטכנולוגיות הראשי.

שביעית מדורגת ניאוסק (Neosec) הישראלית, שגייסה יותר מ-20 מיליון דולר.

החברה עונה לאתגר של חוסר היכולת לראות את ממשקי התוכנה, ובהתאמה – חוסר יכולת לראות את ההתנהגות בשימוש בהם. החברה פיתחה פלטפורמת סייבר המאחדת צוותי אבטחת מידע ופיתוח, כדי להגן על יישומים מפני איומים. את ניאוסק ייסדו גיורא אנגל, המנכ"ל, וזיו סיוון, ה-CTO. השניים הם בוגרי היחידות הטכנולוגיות של חיל המודיעין, ואנגל היה ממייסדי LightCyber, שנרכשה על ידי פאלו אלטו.

שמינית מדורגת גריפ סקיוריטי (Grip Security) הישראלית, שהוקמה השנה וגייסה 6 מיליון דולר.

הפיתוח של החברה מזהה וממפה קרוב ל-100% מיישומי ה-SaaS בארגונים, מנהל ומנטר אותם, ומאפשר לארגון לוודא שהעובדים עושים שימוש מאובטח, תוך שמירה על המידע הרגיש של הארגון.

החברה הוקמה על ידי ליאור יערי, המנכ"ל, ולשעבר ה-CTO של קרן ההון סיכון שמתמחה בסייבר YL Ventures, עידן פסט, סמנכ"ל הטכנולוגיה, ואלון שנקלר, סמנכ"ל המחקר והפיתוח.

תשיעית מדורגת דוקונטרול (DoControl) הישראלית.

היא נוסדה ביוני 2020 על ידי אדם גביש, המנכ"ל, עמרי וינברג, מנהל הכספים, וליאל רן, מנהל הטכנולוגיות. החברה גייסה בפחות משנה 16.35 מיליון דולר.

דוקונטרול מספקת פתרון שמוטמע תוך חמש דקות בלא קשר לגודל הארגון, מעניק נראות מלאה על כמה חשוף המידע הארגוני, מאפשר תהליכי אבטחת מידע אוטומטיים שמנקים הרשאות שאין בהן צורך, ומתקשר ישירות עם משתמשי הקצה, שיכולים להחליט איזה מידע אמור להיות משותף ולמי.

הסטארט-אפים הנוספים בדירוג

שלישית היא SolCyber, שהוקמה השנה וגייסה 20 מיליון דולר.

ספקית שירותי האבטחה המנוהלים (MSSP) מעניקה "ערימת" טכנולוגיה הכוללת הגנה על נקודות הקצה, אבטחת דוא"ל ומניעת ניצול של ספריות ומנהלי מערכת. היא מתהדרת שבתוך שנת פעילותה, כבר הצליחה לחסוך ללקוחותיה נזקים בסך חצי מיליארד דולר.

רביעית בדירוג היא SnapAttack, שהוקמה השנה וגייסה 8 מיליון דולרים. פלטפורמת האבטחה שהיא פיתחה מסייעת לארגונים לזהות באופן יזום פגיעויות, סיכונים ופערים פוטנציאליים בתשתית שלהם – לפני שמתרחש אירוע סייבר.

שישית מדורגת Neotic Cyber, שהוקמה אשתקד וגייסה 20 מיליון דולר. היא מאפשרת לצוותי האבטחה לקבל החלטות מושכלות ומדויקות יותר, תוך בחינת פערי האבטחה וצמצום הסיכונים.

ועשירית מדורגת BreachQuest, שהוקמה השנה וסגרה סבב גיוס בסך 4.4 מיליון דולר. החברה פיתחה פלטפורמת תגובה לאירועי סייבר, עם יכולות מוכנות ותגובה מקצה לקצה, המספקת נראות לגבי אירוע הסייבר, ולאחריו, יכולות התאוששות מהירה לרבות הפחתת זמן השחזור.