ללא מגבלה: עובדי היי-טק שלא נותנים לקושי לעצור אותם

מחר (ו') יצוין היום הבינלאומי לזכויות אנשים עם מוגבלות. היום הזה מוקדש לקידום ההבנה כלפי אנשים אלה ולעידוד התמיכה בכבודם, בזכויותיהם ובשלומם, וכן להעלאת את המודעות לתועלת שבהכללתם בכל היבטי החיים – הפוליטיים, החברתיים, הכלכליים והתרבותיים. מטרת היום הזה היא להגביר את ההכרה בתרומה, בכישורים ובהישגים של אנשים עם מוגבלות, ולעודד חברות ומעסיקים לקליטת עובדים מקבוצת אוכלוסייה זו.

אחד הענפים שבהם נושא הגיוון הוא הבולט ביותר הוא ההיי-טק. הנושא נמצא במקום גבוה על סדר היום של הענף, ויותר ויותר אנשים מקבוצות אוכלוסייה שונות נכנסים אליו, גם אם זה קורה לאט מדי ובמספרים לא מספקים. זה נכון גם לגבי אנשים עם מוגבלות, שמשתלבים בחברות היי-טק, כולל בתפקידים בכירים, ולא נותנים לקושי ולמגבלה להפריע להם בקידום הקריירה שלהם. להיפך, הם מתייחסים לזה כחוזק, והרבה פעמים מובילים אג'נדה למען קבוצה זו בתוך החברה.

לכבוד היום העולמי לזכויות אנשים עם מוגבלות, ליקטנו כמה מקרים ואנשים כאלה:

נדב בן נון עובד בסיילספורס כבר שלוש שנים כמפתח בינה מלאכותית. בנוסף לתפקידו בצוות מדעי הנתונים, בן נון מוביל את קבוצת השוויון אביליטיפורס בחברה, שמטרתה לקדם נושאים, פרויקטים ומיזמים הקשורים לנושא זכויות ושוויון לאנשים עם מוגבלות.

בן נון סובל מלקות שמיעה, שנובעת ממחלה שהתגלתה בהיותו ילד וגרמה לשמיעה שלו להידרדר. לכן הוא משתמש במכשירי שמיעה. לדבריו, "המגבלה שלי אף פעם לא היוותה עבורי מכשול או בעיה. זה היה נכון במקומות עבודה קודמים ונכון גם עכשיו, בסיילספורס. להיפך – בסיילספורס קיימת מודעות גדולה לנושא והחברה עושה מעל ומעבר כדי לעזור ולהעלות את המודעות לכך, על ידי סדנאות, הרצאות, כלים מיוחדים וכדומה. בשנה שעברה, לציון חודש אביליטיפורס של החברה הגלובלית, סיילספורס ישראל יזמה סדנה ללמידת שפת הסימנים לכל העובדים. הסדנה הייתה מאוד חשובה, והמחישה וקידמה את ההבנה בין העובדים השומעים ולקויי השמיעה".

עומר גולדשטיין, בודק תוכנה באינטל מטעם קווליטסט. צילום: תמר בן ציון

עומר גולדשטיין עובד כבודק תוכנה באינטל מטעם קווליטסט. גולדשטיין נולד כפג הכי קטן בארץ בשעתו, במשקל של 750 גרם, עם לקות ראייה משמעותית ושיתוק מוחין. הרופאים בבית החולים המליצו להורים לוותר עליו. בגיל 16 הוא לקה גם באפילפסיה, שהוסיפה נדבך משמעותי מאוד למטען האתגרים הבריאותיים והחברתיים שלו. למרות זאת, הוא בחור מלא שמחת חיים ואופטימיות.

גולדשטיין החליט ללמוד בעצמו את מקצוע ה-QA וקיווה להשתלב בעולם ההיי-טק. אלא שהמציאות טפחה על פניו לא אחת ובמשך חודשים רבים הוא התקשה למצוא עבודה, למרות ההיצע הרחב של המשרות הפנויות בתחום. לטענתו, עובדה זו קשורה קשר ישיר ללקויות השונות שלו, שהרתיעו את המעסיקים. למרבה המזל, הוא מצא בשנה האחרונה בית מקצועי בקווליטסט וכאמור, הוצב מטעמה כבודק תוכנה באחת החברות הרב לאומיות הגדולות ביותר שפועלות בישראל – אינטל. הוא נעזר בהגדלת מסך ייחודית, שמסייעת לו למלא את תפקידו.

יש לציין שגולדשטיין, אב לשלושה ונשוי לרעות, שגם היא בעלת צרכים מיוחדים, פועל לעידוד הגיוון וההכלה התעסוקתיים ומעביר הרצאות למעסיקים, בעיקר בתחום ההיי-טק. במסגרת הרצאות אלה הוא מספר את סיפור חייו המאתגר, במטרה לפתוח את דלתות החברות בענף לעובדים נוספים עם מוגבלות וכדי לתת כוח והשראה לאנשים מוכשרים כמותו.

לדבריו, "מעסיקים רואים בדרך כלל רק את המגבלה, לא אדם עם מגבלה שלפעמים יכול לתת להם, בגלל כוח רצון אדיר, יותר תפוקה מעובד 'רגיל'. בקווליטסט קיבלו אותי כעובד רגיל, ככל העובדים, לאחר שבחנו אותי מקצועית בלבד ושמו את הנכות שלי בצד".

שגיא ילניק, עובד בחטיבת המחקר והפיתוח של מרכז החדשנות של סיטי בנק בישראל. צילום: יח"צ

שגיא ילניק עובד מזה כשנתיים בחטיבת המחקר והפיתוח של מרכז החדשנות של סיטי בנק בישראל, כמפתח תוכנה. ילניק מתמודד עם שיתוק מוחין, שנובע ממחסור בחמצן שקורה בזמן ההיריון או בגיל צעיר מאוד, שגורם לפגיעה בתפקוד המוחי ובפקודות שניתנות מהמוח לגוף. לכן הוא נזקק לקביים.

"בשלבים הראשונים בקריירה שלי הרגשתי שחובת ההוכחה מוטלת עליי יותר מאשר על כל אחד אחר", הוא סיפר לאנשים ומחשבים. "חשבתי שעליי להוכיח שאני שווה בין שווים, שלא יסתכלו על המגבלה שלי. לאחר שצברתי ניסיון ההרגשה הזו לאט לאט התפוגגה, המגבלה הפסיקה להיות פקטור וכל הדלתות נפתחו בפניי".

"ההשתלבות שלי בסיטי הייתה מדהימה", העיד. "הארגון דאג לי לכל צורך, פיזי ונפשי, והבנתי שיש לי דלת פתוחה לכל דבר שאזדקק לו".

לפני כשנה ילניק ועובדים נוספים בסיטי הקימו תא של אנשים עם מוגבלות, במטרה לקדם את המודעות ליכולות של קבוצת אוכלוסייה זו בארגון ובחברה בכלל.

אפרים רוזן, מייסד Speakal.net. צילום: ריקי רחמן

אפרים רוזן הוא סטארט-אפיסט שמתמודד מגיל מאוד צעיר עם מגבלת גמגום. כדי לעשות זאת, הוא עבר מגוון טיפולים אצל קלינאיות תקשורת וטיפולים נוספים. כיום הוא משמש גם כמטפל רגשי ומנטור לאנשים שסובלים מגמגום. לאורך השנים רוזן הבין שקיים פער גדול בין הטיפולים בקליניקה להתמודדות היומיומית בשטח. לכן הוא הקים את Speakal.net, שמסייעת לסובלים מהפרעות דיבור וגמגום להתמודד עם סיטואציות בעולם האמיתי, באמצעות שימוש במציאות מדומה. הרבה לפני שהמטופל מתבקש לתרגל משהו במצב אמיתי, הפתרון של החברה מאפשר לו להתנסות בסימולציות בסביבה הווירטואלית ובדיבור במגוון מצבים מאתגרים. כל זאת מבוצע בתוך קליניקה, בהנחיית קלינאי תקשורת. יש לציין שהמערכת יודעת להתאים את עצמה לשלב שבו הוא נמצא בטיפול ולהכין אותו לקראת מצבי הדיבור בעולם האמיתי.

כאדם חרדי, רוזן מתמודד גם עם חסמים ואתגרים רבים מצד החברה שבה הוא נמצא בכניסה לעולם ההיי-טק והיזמות. את הדחיפה המשמעותית, החיבורים והמעטפת המקצועית הוא קיבל בחממת ביזלאבס מד-טק, שפועלת במרכז אחים בבני ברק כדי לסייע לסטארט-אפים חרדים בתחומי הבריאות. בשנה האחרונה Speakl.net זכתה בתמיכה במסגרת המיזם דיאדה של הג'וינט – זכייה שסייעה לחברה לקיים פיילוט עם הוכחת ההיתכנות (ה-POC) הראשונה של הפתרון שלה. בנוסף, Speakal.net מקיימת שיתוף פעולה מחקרי עם המחלקה להפרעות בתקשורת של אוניברסיטת אריאל.