"ה-BDS מתחיל לפגוע בהיי-טק הישראלי"

"ה-BDS מתחיל ללחך בתעשיית ההיי-טק הישראלית, לפגוע בה. יותר ויותר גורמים בחו"ל לא רוצים מוצרים של חברות היי-טק ישראליות. זה עדיין בהיקף קטן, אבל מי שחוקר את תנועות ה-BDS ויודע מאיפה היא התחילה יכול להבין להיכן זה יכול להגיע בעוד כמה שנים. כדי שהפגיעה לא תגדל מאוד בשנים הקרובות, אנחנו חייבים הסברה טובה לישראל גם באמצעות ההיי-טק", כך אמר סגן שר החוץ, ח"כ עידן רול.

ח"כ רול השיק יוזמה שהיא פרי שיתוף פעולה בין משרד החוץ לשדולת ההיי-טק בכנסת, במטרה לסייע להסברה של ישראל בעולם דרך הענף. היוזמה היא חלק מ-"הסיפור הישראלי" – קמפיין הסברה שמשרד החוץ השיק באחרונה. במסגרת זו, בממשלה ובכנסת מעוניינים לעבוד בשיתוף הענף כדי להפנות לחו"ל מסרים שמדגישים את החדשנות הישראלית.

סגן שר החוץ, ח"כ עידן רול. צילום: יח"צ

בכירים בענף היו בין עשרות המשתתפים שנכחו באירוע השקת שדולת ההיי-טק בכנסת, שנערך היום (ה') בבית התאחדות התעשיינים בתל אביב. ביניהם היו יניב גרטי, מנכ"ל אינטל ישראל, אבירם סושרד, מנכ"ל פיליפס אלקטרוניקס ישראל וירון שילת, מנהל המדיניות הציבורית באמזון ישראל. השדולה הנוכחית, בראשותו של ח"כ רון כץ (יש עתיד), הושקה כמה חודשים לאחר הבחירות. באירוע הוכרז שלצדה, בקרוב תוקם ועדת משנה בוועדת הכלכלה של הכנסת, שתעסוק בהיי-טק הישראלי.

"ענף ההיי-טק צריך התייחסות ייחודית"

הנושאים המרכזיים שעלו על סדר היום באירוע היו הבעיות ואף המכשולים שענף ההיי-טק מתמודד אתם, ובמרכזם המחסור בהון האנושי, היחלשות שער הדולר אל מול השקל והעובדה שחברות רבות מעבירות פעילות מישראל לחו"ל – בין אם באמצעות אקזיטים ובין בדרכים אחרות.

ח"כ כץ אמר, בקווים כלליים, מה השדולה תעשה: "ענף ההיי-טק צריך התייחסות ייחודית ולכן מוקמת השדולה. נעבוד עם השרה ונדע להוביל את הענף הזה, שהוא נכס לאומי ממדרגה ראשונה וסוחב את הכלכלה הישראלית, בטח בתקופת הקורונה וגם לאחריה. הגיע הזמן שיהיו בכנסת ובממשלה אנשים שאכפת להם, ורוצים לשנות את הרגולציה ולהקל על התעשייה להמשיך להתפתח".

"בעיית ההון האנושי בהיי-טק – איום אסטרטגי"

שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן, אמרה כי "בעיית ההון האנושי היא גם הזדמנות חברתית גדולה, כי יש בהיי-טק תת ייצוג של אוכלוסיות משמעותיות בחברה הישראלית – ערבים, נשים, חרדים ועוד. זה לא יפתור את כל בעיית כוח האדם, אבל יסייע. ענף ההיי-טק בשגשוג של כל הזמנים, אבל בעיית ההון האנושי היא איום אסטרטגי וחייבים לפתור את זה".

שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אורית פרקש הכהן. צילום: מתוך ויקיפדיה

על היעד הממשלתי שלפיו 15% מכוח העבודה יהיו עובדי היי-טק היא אמרה כי "מדובר ביעד מאוד שאפתני – תוספת של 130 אלף עובדים לענף, אבל אותי זה פחות מעניין, כי מה שחשוב הוא המצפן. הוא מניע את הממשלה, שמטבעה היא איטית ומסורבלת, לבצע מאמצים לייצר עוד כוח אדם להיי-טק. אנחנו פועלים לצורך כך בכל החזיתות לצורך כך: חינוך, הכשרות, שילוב של אוכלוסיות מודרות בהיי-טק ועוד".

"זול יותר להעסיק מהנדסי היי-טק בניו-יורק מאשר בתל אביב"

ד"ר רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים, ציין כי "חשוב שתעשיית ההיי-טק תצמח כאן ולא תצא החוצה. אנחנו שמחים להיות סטארט-אפ ניישן אבל רוצים להיות סקייל-אפ ניישן, רוצים שהחדשנות תבשיל לתעשייה אמיתית, שמקומות העבודה והידע יהיו כאן".

"המחסור בכוח אדם הוא מכשול ענק לתעשיית ההיי-טק", אמר. "כוח אדם קשה לייצר יש מאין. אני שומע את זה בפגישות עם תעשייני היי-טק רבים, וחייבים לעשות הרבה יותר ממה שעושים. יש יוזמות מבורכות, אבל צריך לעשות קסמים כדי להביא את השיעור של ההיי-טק בכוח העבודה בחמש השנים הקרובות מ-9% ל-15%, כמו שהממשלה רוצה. אין לי תשובות קסם איך עושים את זה. האיום השני הוא של שער הדולר: המטבע החזק הוא טוב, אבל הוא לא נובע רק מדברים חיוביים, אלא מכמה אירועי צד שהשילוב שלהם פוגע ביכולת שלנו לעשות את העסקים כאן. אני מדבר על האקזיטים המבורכים, הצמיחה של השווקים הפיננסיים ועוד. אבל כל הטוב הזה מסתכם במטבע חזק שפוגע ביכולת שלנו להתקיים".

מריאן כהן, יו"ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים. צילום: פלי הנמר

לדברי מריאן כהן, יו"ר איגוד ההיי-טק בהתאחדות התעשיינים, "כשאני הולך לישון וקם בבוקר אני רואה את שער הדולר. שני ילדיי הגדולים הם היי-טקיסטים וחיים בניו-יורק. אני לא רואה אצלם כוונה לחזור, משום ששער הדולר והמחסור בכוח אדם נושפים זה בעורפו של זה וגורמים לכך שעלויות הייצור בארץ הופכות להיום לא כדאיות. יותר זול להעסיק מהנדסים בניו-יורק מאשר בארץ. זאת עובדה ואתה אנחנו צריכים להתמודד".

בניגוד לדעה הרווחת, כהן טען שתעשיית ההיי-טק הישראלית היא דווקא מגוונת. "למעשה", אמר "אין תעשיה מגוונת יותר ממנה: יש כאן תעשיות גדולות וקטנות, צעירות ו-ותיקות, לנשים יש מקום מאוד גדול, והמפעלים הגדולים שלנו הם באזורי פיתוח בפריפריה. אלא שאנחנו מודאגים: מאוד קל להתבשם מהצלחות, אבל הטוב הזה לא בא באופן אוטומטי ולא לעולם חוסן. אנחנו צריכים להסתכל לטווח הארוך כדי שההשקעות שיש כיום יימשכו".