"ה-IT הפך את משבר הקורונה לשעתה היפה של מערכת הבריאות"

"מערכת הבריאות לא התמודדה שנים רבות עם אירוע משברי מסוג מגפה. עם פרוץ הקורונה, היה חוסר ודאות בתחומים רבים בתוך המערכת, היא הייתה במשבר. אצלנו, לצד כל האתגרים, היינו ב-'גן שעשועים' טכנולוגי: היו לנו בינה מלאכותית, לימוד מכונה ויכולות לטיפול בביג דטה. ביצענו פרויקטים בקצב מואץ ובאופן אג'ילי. ה-IT אפשר לנו לספק תוצרים איכותיים במהירות ובאופן סינרגטי. הוא הפך את משבר הקורונה לשעתה היפה של מערכת הבריאות בכלל ושלנו בפרט, כי הוא סייע להזריק חדשנות בקצבים שלא ידענו בעבר", כך אמרה סיגל רגב-רוזנברג, מנכ"לית קופת חולים מאוחדת.

רגב-רוזנברג הייתה דוברת המפתח בכנס השנתי של PMI – העמותה לניהול פרויקטים בישראל, שנערך היום (ה') באולם האירועים לאגו בראשון לציון, בהפקת אנשים ומחשבים ובהשתתפות מאות מקצוענים מהתחום.

מאוחדת היא קופת החולים השלישית בגודלה במדינה, עם נתח שוק של 14% מהמטופלים – בתוכם כ-38% מהחברה החרדית וקרוב ל-20% מהחברה הערבית. הקופה מעסיקה 8,000 עובדים, מתוכם 3,000 רופאים ו-1,000 אחיות. יש לה מעל 300 מרפאות ו-120 בתי מרקחת, והיא מציעה שירותים רפואיים בעשרות מכונים ברחבי הארץ.

לדברי רגב-רוזנברג, "בהתחלה, המערכת לא ידעה כיצד להתמודד עם המגפה. לצד החשש למוות של אלפי חולים ולמחסור במכונות הנשמה, היו בעיות בשרשרת האספקה, כי סין וטורקיה היו סגורות, ולא הייתה מדיניות מגיפה אמיתית. הקישוריות בין המערכות שלנו ושל גופי בריאות אחרים, דוגמת משרד הבריאות, פיקוד העורף וקופות החולים האחרות – הייתה חלקית. לא היינו ערוכים. אלא שהדבר השתפר ותוקן עם התמשכות המגפה".

מהם אתגרי מערכת הבריאות?

מנכ"לית מאוחדת אמרה כי "כללית, מערכת הבריאות ניצבת בפני כמה אתגרים: העלייה בתוחלת החיים, הזדקנות האוכלוסייה והרצון באיכות חיים טובה. ישראל מזדקנת, הקשישים מהווים 13% מהאוכלוסייה, והנתון יגדל בשנים הקרובות ל-18%. זה עול כלכלי וגם שירותי. אתגר נוסף הוא מחסור תמידי ברופאים, ועל משרד הבריאות להגדיל את היקף התקנים. עוד אתגר הוא שחל קיטון בהיקף המשאבים הרפואיים".

"הקורונה", ציינה, "הביאה עימה עוד אתגרים: האחד, פנים ארגוני, הוא שהרופאים לא רצו לפגוש חולים, וחלק מבני הזוג של העובדים פוטרו. השני הוא שמטופלים חששו להגיע לסניפים, ונדרשנו להרחיב את ערוצי התקשורת מולם. על כל אלה היה האתגר הבריאותי חסר התקדים, עם אי ודאות וצורך במידע, כשלנגיף עוד לא היה חיסון. היה אתגר לוגיסטי-מחשובי של ניטור שוטף של מטופלים".

"כדי לענות על האתגרים האלה", אמרה רגב-רוזנברג, "הפכנו את העבודה לגמישה ולהיברידית, תמכנו בעובדים עם וובינרים, הקמנו מעונות לילדי עובדים ורופאים עבדו גם בבידוד".

"הטכנולוגיה סייעה לנו מאוד", ציינה. "פרסנו מערכת רפואה מרחוק היברידית, הקמנו מיון היברידי – וכמות הביקורים הדיגיטליים עלתה. הכנסנו הרבה רכיבי אבחון לבתים. בתחום הבדיקות, בנינו קרוואנים, הקמנו נקודות דיגום וסייענו להיערכות המעבדות".

לדבריה, "אתגר נוסף היה ברמת השיתופיות והקישוריות בזמן אמת. הרמנו תשתית שכזו, והיא סייעה לנו מעבר למאבק בקורונה. מערכת הבקרה שהקמנו מנהלת כיום אוכלוסיות אחרות, למשל של חולי סוכרת ואסטמה".

רגב-רוזנברג ציינה בנוסף כי "ניצלנו את המשבר לטובת הקמת פרויקטים זריזים. ניצלנו את חלון הזמנים שבו הוקצו משאבים. הצלחנו לאבחן חולים מהבית באמצעים דיגיטליים. לקחנו מערכת שבנינו לטובת עבודה צוותית לניהול חולים והוספנו לה יכולות למניעה פרו-אקטיבית של הידרדרות המצב הבריאותי של חולים. כיוון שאנחנו ממחשבים כל דבר, הבנו שעלינו לשנות את מסע המטופל במערכת הבריאות ולעשותו ממוקד לקוח. כמו כן, כיוון שאנשים לא רצו להגיע לבתי המרקחת, הקמנו אתר אי-קומרס בתוך שלושה חודשים".

"בעזרת ה-IT בנינו מודלים עסקיים ופתרונות עם מעטפת פרו-אקטיבית, שהביאה לצמצום הביורוקרטיה", סיכמה רגב-רוזנברג. "הזרקנו חדשנות למוצרים, תהליכים ושירותים. עשינו בשנתיים האחרונות חדשנות במיטבה, עם תחושת חירום ודחיפות. הפכנו תהליכים שונים, כגון להחזרי התחייבויות ואישורי תרופות – לאוטומטיים. קיצרנו את הזמן של פרויקטים. הקורונה שימשה לנו כמנוע צמיחה: פיתחנו גמישות ארגונית לתהליכים מהירים. גיבשנו אסטרטגיה מהירה לפיתוח פרויקטים, וללמידה תוך כדי התהליך. הפנמנו את המציאות במהירות וביצענו לה התאמות. קיבלנו הזדמנות להראות לתושבים מה אנחנו יודעים לעשות. כל אזרח הבין כמה מזל יש לו שיש מערכת בריאות שמסייעת לו – על בסיס קידמה טכנולוגית".