פאנל בכירים בהיי-טק: השנה שהייתה – וזו שתהיה

כמה בכירים בהיי-טק התכנסו באחרונה לרב שיח השנתי של אנשים ומחשבים, כדי לסקור את המגמות הבולטות שחווה ההיי-טק הישראלי בשנה האחרונה ולהעריך מה צפוי בשנה הבאה. הועלו שם שלל נושאים חמים כגון הנפקות, ההון האנושי והמחסור בו וכמובן – הקורונה, ונשמעו תובנות מעניינות.

משתתפי הפאנל היו, לפי סדר ה-א"ב: רם יוניש, מנהל קונטראסט סקיוריטי בישראל; ערן מאייר, סמנכ"ל הכספים של פיליפס ישראל; יקיר מכלוף, סמנכ"ל פיתוח עסקי בקרן אוור קראוד; אסף קובו, הכלכלן הראשי ברשות החדשנות; מני צרפתי, מנהל ארכיטקטורת פתרונות ברד-האט ישראל, יוון וקפריסין; עמוס רוזנבוים, סמנכ"ל הטכנולוגיות של אואזיס; והילה רייך, מנהלת פעילות RapidAPI בישראל. מנחה הפאנל היה החתום מטה.

הילה רייך, מנהלת פעילות RapidAPI בישראל. צילום: ויקטור לוי

מה היו האירועים הבולטים בענף ההיי-טק ב-2021?
רייך: "2021 הייתה שנה מרגשת להיי-טק הישראלי, במיוחד בתחום הפיננסי. השנה היה מספר רב של הנפקות וכסף רב זרם לענף, בעיקר ממשקיעים זרים. זו הייתה שנה של עשייה רבה ושל תחרות קשה בענף. אך לצד האור היה גם צל בדמות המחסור בכוח אדם מקצועי, שמחריף והפך לאחת הבעיות החמורות של ההיי-טק הישראלי".

מה אפשר לעשות כדי למתן את המשבר הזה?
"אני לא יודעת אם למתן זו המילה המתאימה, אבל כדי לנצל היטב את כוח האדם הקיים בשוק יש לשנות את הדגשים. המחסור בעובדים הולך להימשך עוד זמן רב, כי כל גיוס גורר אחריו ביקוש לעובדים נוספים, ובמקום חבילת פינוקים, שכוללת משכורת שמנה והטבות נלוות, צריך לפתות עובדים על ידי העניין שבעבודה והטכנולוגיות של החברה, שיכולות לקדם את העובדים לא רק מהבחינה הכספית".

יקיר מכלוף, סמנכ"ל פיתוח עסקי בקרן אוור קראוד. צילום: יניב פאר

מכלוף: "עבורנו, כקרן שעוסקת בגיוס כספים, זאת הייתה שנה מדהימה, כמו לכל מי שעוסק בנושא. ב-2021 הכסף היה זמין ובשפע, ושערי הריבית הנמוכים עודדו את בעלי ההון לחפש השקעות אלטרנטיביות לאלה הפיננסיות הקונבנציונליות, ובכלל זה בהיי-טק".

האם ב-2022 נראה מציאות שונה?
"לא. גם 2022 תהיה שנה מבורכת מבחינת גיוסים והנפקות. שערי הריבית יישארו נמוכים והשקעה בהיי-טק היא אלטרנטיבה טובה לבעלי הון שמחפשים השקעות אלטרנטיביות לאלה שמבוצעות בנכסים פיננסיים רגילים".

עמוס רוזנבוים, סמנכ"ל הטכנולוגיות של אואזיס. צילום: אינגה אבשלום שיליאן

רוזנבוים: "זאת הייתה שנה ברוכה לענף, במיוחד מהבחינה הפיננסית, אך אין להתעלם מהאתגרים, כגון גיוס ההון האנושי ושימור זה הקיים. המחסור בכוח אדם מקצועי הוא אחת הצרות הגדולות של הענף. בעיה נוספת שנתקלנו בה השנה, בעיקר בגלל הקורונה, היא ה-'פקק' בשרשרת האספקה. זה גרם לצורך בתכנון מערך ייצרני ארוך טווח, וזה משהו שהחברות הישראליות חסרות הסבלנות בדרך כלל לא אוהבות לעשות".

האם זמני האספקה הארוכים של רכיבים אלקטרונים פוגעים גם בחברות היצרניות?
"הם פוגעים במידת מה, אך בהיקפים שונים לגבי חברות שונות. חברות IT, למשל, נפגעות פחות וחברות דיפ-טק – יותר".

השנה חל גידול במספר ובהיקף מתקפות הסייבר. מה זה אומר לגבי ישראל?.
"פריצות הסייבר שהיו ב-2021 יכולות לסייע לענף אבטחת המידע בישראל, אך כשמדברים על סייבר יש לקחת בחשבון שהענף מחולק למפתחים, ושם אנחנו בין המדינות המובילות בעולם, וליישום פתרונות למניעת פריצות קיברנטיות, ושם אנחנו במקום לא גבוה במיוחד. המודעות בישראל לצורך להתגונן לא רב וחברות רבות לא מוגנות מספיק או בכלל. יש כאן בעיקר תגובה לאחר מעשה והמניעה פחות נפוצה".

ערן מאייר, סמנכ"ל הכספים של פיליפס ישראל. צילום: יניב פאר

מאייר: "לצד מה שנאמר על הגיוסים, אני רוצה להדגיש שכפועל יוצא מהם, ראינו הרבה חברות שהגיעו לשוויי שוק גדולים ביותר, לרבות עשרות היוניקורנים הישראליים.

זאת הייתה גם שנה של פיתוחים רפואיים חדשים, בין השאר כדי להתמודד עם מגפת הקורונה. לישראל יש אקו-סיסטם מצוין, אבל המחסור בכוח אדם, שמאלץ חברות להעלות את השכר, פוגע בכך. השכר משולם בשקלים ולנוכח העלייה בשער השקל, עלות העסקתו של מהנדס היי-טק ישראלי היא יקרה מאוד – יותר מאשר באירופה המערבית או בצפון אמריקה.

בנוסף, עלות עשיית העסקים בישראל גדלה מאוד, וזה ערך שחברות זרות מתייחסות אליו בכובד ראש כשהן בוחנות את הכדאיות של פעולתן במדינה מסוימת".

האם פיליפס תמשיך להשקיע בישראל?.
"בהחלט כן. נשקיע בגופים ישראליים בצורה ישירה ובסטארט-אפים באמצעות החממה הטכנולוגית שלנו, סנארה ונצ'רס, שמבצעת השקעות בטכנולוגיות בתחום הרפואי".

רם יוניש, מנהל קונטראסט סקיוריטי בישראל. צילום: רמי זרנגר

יוניש: "אנחנו מסיימים שנה טובה לענף, אבל גם אני רוצה לשים דגש על הבעיות הקשות שאתן מתמודדת חברות ההיי-טק, ובעיקר המחסור בכוח אדם והקושי למצוא מקומות מתאימים להיכנס אליהם. במידה רבה, הבעיות האלה הן לא גזירה משמיים, אלא מעשה ידי אדם. כלומר, האשמה בקיומן רובצת עלינו. אנחנו לא מצליחים לנצל בצורה אופטימלית את פוטנציאל כוח האדם, משום שבענף חושבים במושגים גיאוגרפיים מצומצמים מאוד, שנעים בין תל אביב להרצליה. זה מגביל את היכולת של אנשים לעבוד בהיי-טק, מקטין את מספר המקומות שבהם כדאי להקים פעילויות בענף ומקפיץ את מחירי השכירויות.

בעיית המחסור בכוח אדם מחריפה בגלל המגמה העולמית של עבודה מרחוק. לעובדי ההיי-טק המקומיים יש שם טוב בשוק העולמי וחברות גלובליות יכולות להעסיק עובדים ישראליים בלי שאלה ייאלצו לעשות רילוקיישן. זה אומר שחברה ישראלית שמחפשת אנשי היי-טק מתחרה לא רק מול חברות מקומיות, כי אם עם חברות היי-טק בכל העולם".

עוד דבר שמוסיף לבעיה הוא שיש חסרי ניסיון רבים שמחפשים עבודה בהיי-טק אבל החברות לא רוצות אותם, כי הן מחפשות עובדים עם ניסיון. איך אפשר ליצור עובדים עם ניסיון אם הם לא מתקבלים לעבודה?
"זהו אכן המצב, ומה שיש לעשות הוא לקלוט עובדים 'טירונים' ולעשות להם הדרכה אין האוס. אלא שזאת פריבילגיה שרלוונטית רק לחברות הגדולות, כי חברת היי-טק קטנה, שמעסיקה כמה עשרות אנשים, לא תעמוד כלכלית במעמסה הכספית של העסקת אנשים שהדרכתם צורכת משאבים ושיתחילו להפיק תועלת למעסיק במקרה הטוב בעוד כחצי שנה".

מני צרפתי, מנהל ארכיטקטורת פתרונות ברד-האט ישראל, יוון וקפריסין. צילום: אלישר

צרפתי: "אקורד הסיום הצורם של 2021, עם פרסום פגיעות אבטחת המידע Log4J, מסביר יותר מכל את עוצמת הקוד הפתוח. הרשימה הענקית של החברות שהיו חשופות לו חשפה את הנפיצות הגדולה של הקוד הפתוח אצל כל היצרנים, כמו גם בקרב ספקים רבים של קוד סגור.

הקוד הפתוח הוא סם החיים של העולם המודרני. הוא המאפשר, ומשמש כבסיס לבניית מרבית מערכות ספקיות הענן, הקונטיינרים, פתרונות הפיתוח למובייל, פתרונות הביג דטה וכמעט כל ספריות הפיתוח של למידת המכונה והבינה המלאכותית.

לפני כעשור כתב מרק אנדרסון שהתוכנה 'אוכלת' את העולם. התוכנה היא מנוע הצמיחה של העסקים. אם עסק חפץ חיים, הוא חייב להיות מוטה תוכנה".

מה תהיה ההשפעה של ארכיטקטורת הענן על ארגונים?
"ללא רגולציה מתאימה והתערבות החוק, התעצמות צריכת שירותי הענן תוביל לשינוי מוחלט של מפת העסקים העולמית. היכולת של ספקי הענן והרשתות החברתיות לשנות את הרגלי הצריכה, להשפיע על דרך החשיבה של המשתמש ועל יכולתו לקבל החלטות תבוניות מהווה סיכון לכל ספק שירות. עבודה בריבוי עננים ושימור הכוח בידי החברות יחד עם רגולציה מתאימה יאפשרו את האיזון הנכון בין כלכלה פוסט קפיטליסטית, שמנוהלת על ידי מספר מועט מאוד של חברות, לעולם בריא וקצת יותר שוויוני. שימוש מושכל בטכנולוגיית ענן יביא אתו צמיחה בהזדמנויות העסקיות ויכולת לייצר ערך".

אסף קובו, הכלכלן הראשי ברשות החדשנות. צילום: יניב פאר

קובו: "עבור רשות החדשנות, 2021 הייתה חלום שהתגשם לא פחות מכך, משום שהעובדה שחברות ישראליות רבות עשו הנפקות וגיוסים במקום אקזיטים אומרת שהן מתכוונות להישאר בישראל ולהפוך בפוטנציה לעוד נייס או צ'ק פוינט – חברות שצומחות בישראל ולא נמכרות לתאגידים מעבר לים. ישראל הופכת מסטארט-אפ ניישן לסקייל-אפ ניישן, וזה תהליך שחייבים לסייע לו ולקדם אותו.

עוד תהליך רצוי מאוד שהחל בשנה החולפת היה להביא לכך שמשקיעים מוסדיים ישראלים ייקחו חלק בגיוסים של חברות היי-טק מקומיות. השקנו מסלול שתומך בכך והצבנו יעד דו שנתי של כשני מיליארד שקלים. ב-2021 הסכום הגיע לקצת יותר ממיליארד שקלים, כך שנכון לעכשיו, אנחנו יותר מעומדים ביחד".

רשות החדשנות היא גלגול של לשכת המדען הראשי, שהוקמה כדי לממן סטארט-אפים. במציאות שבה אין לסטארט-אפים קושי רב לגייס כספים, איזה תפקיד יש לרשות?
"לרשות החדשנות יש תקציב של כ-1.5 מיליארד שקלים, שכ-800 מיליון מתוכם מוקצים למימון סטארט-אפים. בישראל מושקעים מדי שנה כ-32 מיליארד שקלים בפיתוחים טכנולוגיים. משמעות הדבר היא שאנחנו מממנים כ-2.5% מההשקעות הטכנולוגיות בארץ. במציאות של השקעות בשפע, התפקיד של רשות החדשנות הוא להשתמש באותם 800 מיליון שקלים כדי לממן את הפיתוחים שבגלל סיבות שונות לא מצליחים למצוא מימון".

מה להערכתם יקרה ב-2022?
רייך: "מה שהיה ב-2021 ימשיך לקרות ב-2022. חברות ימשכו לגייס והמחסור בעובדים יימשך".

מכלוף: "אני לא צופה שינויים רבים. המצב יישאר כפי שהיה: גיוסים גדולים ומחסור בעובדים, עם שינויים פה ושם. התחומים החמים ב-2022 יהיו תחליפי דלקים , קלינטק וקליימט-טק – טכנולוגיות להתמודדות עם השינויים באקלים".

רוזנבוים: "גם אני מעריך שהמצב יהיה דומה. אלא שבשנה הקרובה שחקני ענן גלובליים נוספים ייכנסו לישראל ויגרמו שינוים רבים בתחום זה".

מאייר: "ענף הבריאות ימשיך בתהליך הדיגיטליזציה שהוא עובר".

קובו: "2021 הייתה טובה וכך תהיה כנראה גם 2022".

צרפתי: "2022 לא תהיה שונה בהרבה מ-2021. תחום הענן ימשיך לגדול ויהפוך לסטנדרט, וארגונים ישכילו להשתמש בו מתוך הבנת הערכים שהוא מביא אתו, ולא כעדר".