אנשים עם מוגבלות – לא כשזה מגיע לעבודה בהיי-טק

עדי פינק ואור שולמן הם שני צעירים בשנות ה-20 לחייהם – שולמן מקריית מוצקין ופינק מראש העין. שניהם למדו מקצועות טכנולוגיים, שניהם אוהבים תוכנה ולשניהם יש את התשוקה לעסוק בהיי-טק. לפינק יש גם תואר רלוונטי מאוניברסיטת בר אילן. לכן, שניהם נראים מועמדים טבעיים לקבל משרה טובה בענף, עם שכר טוב בצדה, ולהתקדם הלאה.

האמנם? לא בטוח. למה "לא בטוח" ולא "כן"? כי שולמן ופינק הם אנשים עם מוגבלות: שולמן נמצא על הרצף האוטיסטי ולפינק יש תסמונת EDS, שגורמת לחולשה בשרירים ולבעיות מפרקים. זה "לא בטוח" לא עקב כישרונם ויכולותיהם של שני הצעירים הללו, אלא עקב האפליה שקיימת בענף נגד אנשים עם מוגבלות – גלויה יותר ופחות. הנתונים מראים ששיעור האנשים עם מוגבלות המועסקים בהיי-טק הוא קטן מאוד ביחס לשיעורם באוכלוסייה, שלפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עומד על 20% ממנה. עם זאת, הם מהווים אחוזים בודדים מההיי-טק. בנוסף, דו"ח של סטארט-אפ ניישן סנטרל מראה שהמגמה החיובית לשילוב בני ובנות אוכלוסייה זאת בענף, שהייתה בשנים הקודמות, התמתנה ב-2020 – עקב משבר הקורונה.

יש מי שמנסים לתקן את המצב: בין אם אלה סטארט-אפ ניישן סנטרל בעצמו, שעוסק בנושא, תוכנית של רשות החדשנות וחברות פרטיות. אחת מהן היא מיקרוסופט, שמפעילה את תוכנית ברוכים השווים. מדובר בקורס, פרי יוזמה של מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח ובשיתוף תוכנית תעסוקה שווה, שבמסגרתו מגיעים עשרות אנשים עם מוגבלות למטה של החברה בהרצליה, לומדים על ענן אז'ור של החברה וכל מה שסביבו, סייבר ועוד, ומקבלים כלים כיצד להשתלב בעבודה בהיי-טק. המשתתפים מלווים על ידי מנטורים ממיקרוסופט גם במשך חצי שנה לאחר הקורס, כדי לעזור להם במציאת עבודה בענף ובהשתלבות בה.

כמו כמעט כל היי-טקיסט מצוי, פינק ושולמן החלו להתעניין במחשבים ובטכנולוגיה עוד בילדות. "אלה נושאים שמעניינים אותי מגיל מאוד צעיר", אמרה פינק. "כבר אז הייתי מכוונת מטרה ופניתי ללימודי התואר. בשלב מאוחר יותר, כשהגיעה המגבלה והבנתי שאני לא יכולה לבצע מקצועות פיזיים, החלטתי שמתאים לי לעבוד מול מחשב". לדברי שולמן, "עוד כשהייתי ילד שיחקתי במחשב, וככל שעברו השנים התעניינתי בתחום יותר ויותר. התחלתי לחקור ולפענח איך דברים עובדים, למה זה קורה – גם אם לא הייתי במגמת מחשבים בתיכון. קראתי גם עיתונים, וראיתי שיש הרבה דרישה לעובדים בהיי-טק והשכר גבוה – אז החלטתי ללכת על זה".

עדי פינק. צילום: פרטי

השניים הגיעו לקורס במיקרוסופט בעקבות פרסום אודותיו בפייסבוק. את שולמן תפס בשלב של חיפוש עבודה ופינק סברה שהיא לא תתקבל לקורס, כי עדיין אין לה תואר, "אבל הסתבר לי שהם סבבה עם זה", כלשונה.

את החוויה בקורס הם מסכמים כלימודים וניסיון לצד הנאה. "היה כיף לראות עוד אנשים ולהכיר עוד אנשים מהתחום שלי", אמרה פינק. "היה לי כיף ללמוד על ענן, שזה תחום שמעניין אותי כבר המון זמן, מעניין אותי להבין איך זה עובד. לא דיברו על זה לעומק בתואר שלי ורציתי ללמוד על זה עוד. מה שעוד היה לי מעניין בקורס הוא להיות בחברת היי-טק ולראות איך זה עובד מבפנים".

עם זאת, כלל לא בטוח שהיא רוצה להשתלב בתחום התוכנה. "אני באה מהתחום של מידע ואוהבת אותו. כרגע, מה שהכי מעניין אותי זה אוטומציות ולימוד מכונה. אני שואבת להשתלב בתחומים האלה. אבל אני מתעניינת גם בתחום התוכנה ובכל מקרה, אני מתחברת ל-לפתח דברים ולראות שמה שאני עושה – עובד. כיום אני עושה את זה בבית איזי שפירא (מקום שמאפשר לאנשים עם מוגבלות בין היתר לבצע פרויקטים טכנולוגיים – י"ה), מה שגורם לי להבין למה הם עושים את מה שהם עושים, ולהעריך את זה עוד יותר", אמרה.

האם צריך בכלל קורס מיוחד לאנשים עם מוגבלות?
פינק: "לא. לכשעצמי, הייתי יכולה להשתלב גם בקורס אחר, ואם היו מציעים לי לעשות קורס אחר הייתי הולכת עליו. פשוט ניצלתי כאן את ההזדמנות".

אז למה לדעתך מיקרוסופט ערכה את הקורס הזה?
פינק: "כי היא רוצה גם אנשים עם מוגבלות כעובדים אצלה. היא אומרת להם: בואו אלינו, זה שאתם עם מוגבלות לא אומר שאתם לא יכולים להשתלב בהיי-טק. מאוד חשוב לעודד אנשים עם מוגבלות להשתלב, והצעד של מיקרוסופט יכול לדחוף חברות נוספות בארץ לשלב אותם, אותנו".

אור שולמן. צילום: פרטי

שולמן: "את רוב חיי עברתי עם אנשים בלי מוגבלות – את בית הספר, השירות הצבאי והלימודים. יכולתי לעשות קורס עם אנשים מהאוכלוסייה הכללית, אבל יש אנשים עם מוגבלות שמתקשים בכך. צריך קורס מיוחד כי הוא גורם לאנשים עם מוגבלות להרגיש יותר נוח, בעיקר לאנשים עם מוגבלות בתקשורת, ונותן להם אפשרות טובה יותר להשתלב בו ובהמשך גם בתעשיית ההיי-טק".

מה אומרים במיקרוסופט? לדברי עדי מור בירן, מנהלת הגראג' ואחראית תחום שילוב בעלי מוגבלות במיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח, "גיוון והכלה של אוכלוסיות שונות הם בין ערכי הליבה החשובים ביותר של מיקרוסופט, ששמה לה למטרה להפוך את תהליך חיפוש העבודה וההשתלבות בעבודה למכיל ומקבל יותר עבור כולם. מדובר ביתרון לא רק עבור העובדים הפוטנציאליים בעלי המוגבלות, אלא גם יתרון עסקי לחברה, שכן צוותים מגוונים מביאים לתוצאות עסקיות טובות יותר. אני מקווה שהקורס סייע למשתתפים למצוא את המקום הנכון עבורם על מנת שיוכלו לממש את הפוטנציאל שלהם, ויעודד חברות נוספות בתעשיית ההייטק לשים דגש גדול יותר על שילוב בעלי מוגבלות".

עדי מור בירן, מנהלת הגראג' ואחראית תחום שילוב בעלי מוגבלות במיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח. צילום: אמיר ברקול

אתם נתקלים באפליה?
פינק: "בכללי, בתור מישהי שצריכה כיסא גלגלים, יש הרבה אפליה – למשל, בחנויות שונות יש מדרגות ואין לי נגישות אליהן, אני נתקלת בדלתות נגישות נעולות והשומר לא נמצא, ובמקומות מסוימים לא יכולה להגיע למזכירה, כי השולחן שלה גבוה מדי. עם זאת, יש שיפור – בממד הפיזי וגם בתעשיית ההיי-טק".

שולמן: "אישית לא חוויתי אפליה, כי אני בתפקוד גבוה ולא רואים עליי. רוב האנשים שאני מכיר חושבים שאין לי כלום ויש לי רק כמה חברים שיודעים. ככלל, אנשים על הספקטרום האוטיסטי פחות חווים אפליה, כולל לא בהיי-טק – כי התפיסה היא שבעלי הפרעות בתקשורת הם בעלי יכולות וכישורים במחשבים, אבל בעלי מוגבלויות אחרות – בהחלט חווים אפליה במישור הכללי".

לסיום, יש להם מסר למעסיקים, שכדאי להקשיב לו. פינק: "לאדם עם מוגבלות יש מוטיבציה גבוהה לעבוד, הוא לוקח את העבודה ברצינות, בעל מוסר עבודה גבוה ומחסיר פחות. יש לנו המון מה להציע, וגם אנחנו יכולים להיות ממש טובים במה שאנחנו עושים. הרושם הראשוני לא אומר כלום לגבי היכולות שלנו בעולם התעסוקה, בפרט בהיי-טק".

שולמן: "לאדם עם מוגבלויות יש הרבה יותר דרייב להצליח, כי היה לו מאוד קשה למצוא עבודה, להוכיח שהוא יותר מהמוגבלות שלו. בנוסף, יש למעסיקים חובה מוסרית כלפי החברה, לתת תעסוקה לכולם בלי אפליה".