אילו סטארט-אפים ישראליים מובילים במספר הנשים המועסקות בהם?

מחקר שבחן 424 סטארט-אפים ישראלים ו-70 קרנות הון סיכון עם פעילות בישראל מציג נתונים מסקרנים על נשים בהיי-טק הישראלי. את המחקר ערכה יוזמת Power In Diversity (ר"ת PID), הפועלת עם קרנות הון סיכון וסטארט-אפים לקידום גיוון והכלה. ביוזמה שותפים מעל 220 קרנות וסטארט-אפים, הפועלים יחד במטרה להרחיב את הייצוג של אוכלוסיות שונות ומגוונות בהיי-טק.

רק שליש מכלל העובדים – נשים

בחינת הנתונים מגלה שמתוך כלל החברות שנבדקו, אחוז הנשים הממוצע עומד על 33%. עוד עולה שישנם הבדלים בנתוני ייצוג הנשים כתלות בגודל החברה. חברות גדולות מציגות אחוז נשים כללי גבוה יותר (36%) מאשר חברות קטנות (30.6%), מה שמתכתב עם העובדה שביצוע תהליכי גיוון בחברות קטנות עלול להיות מאתגר יותר. הסיבות לכך מגוונות ותלויות בעובדה שלחברות גדולות יש מערך תפעול רחב יותר ומשאבים גדולים יותר הממוקדים בגיוס, כמו כן, ישנו צורך ביותר תפקידי HR, מחלקה משפטית, פיננסיים ותפקידים תומכים, שלרוב מאוישים על ידי נשים.

אחוז הנשים העוסקות בתפקידים טכנולוגיים עומד על 27% בלבד, ומשתנה כצפוי כתלות בתחום התוכן בו עוסקת החברה. באשר לנשים המאיישות תפקידים ניהוליים (C level, VP, Directors) – מתברר ש-23.4% בלבד מתפקידים אלו, מאויישים בידי נשים. פחות מרבע ממקבלי ההחלטות הן נשים.

בבחינה של ענפי ההיי-טק השונים, תעשיית הבריאות הדיגיטלית מציגה את הנתונים החיוביים ביותר על ייצוג נשי באקוסיסטם, עם יותר מ-60% מהחברות בתחום שיש בהן 45% נשים ויותר, ולפחות 35% נשים בתפקידי מפתח.

40 הסטארט-אפים הישראלים המובילים במספר הנשים על פי דירוג PID. צילום: PID

בסייבר – הנוכחות הנשית דלה ביותר; בתעשיית הבריאות הדיגיטלית – הגבוהה ביותר

התעשיות המציגות את הנוכחות הנשית הדלה ביותר הן תעשיית הסייבר, תעשיית האוטומוטיב, תעשיית האלקטרוניקה והטלקומוניקציה, עם מספרים של 27.3%, 24.3%, 20.8% ו-18% (בהתאמה).

נתונים אלו יכולים להיות מוסברים בחלקם על ידי מספר הנשים הרוכשות השכלה בתחומים אלו, אך רשימת חברות הטק המציגות סטטיסטיקות מעולות של תעסוקת נשים באופן כללי ובתחומי הפיתוח בפרט, מוכיחה שאפשר גם אחרת. 

רשימת החברות המובילות בנתוני ייצוג נשי חולקה לארבעה סקטורים (גדולות, בינוניות, קטנות וחברות מתחום ה-Health tech). בנוסף, תחת הקטגוריה של נשים בתפקידי מפתח ונשים בתפקידים טכנולוגיים, נבחרו חברות המציגות את הנתונים המרשימים ביותר והן: מניט מדיה (Minute Media) ו-פלאנק (Planck), המציגות נתונים מרשימים וחריגים של נשים בתפקידים טכנולוגיים. החברות המובילות בייצוג נשים בתפקידים ניהוליים הן: פפאיה גלובל (Papaya Global), דארו (Darrow) ו-זנסיטי (Zencity), עם 50%, 48% ו47% אחוזי נשים מנהלות (בהתאמה).

באשר לקרנות הון סיכון, המהוות את המושכים בחוטים מאחורי התעשייה, אחוז הנשים השותפות מתוך 70 הקרנות שנבדקו עומד על 14.8% בלבד. מתוך 195 שותפים, רק 29 הן נשים. כאשר בוחנים את אחוז הנשים המשקיעות, המספר נמוך בהרבה ועומד על 9% בלבד. נתון זה תואם את אחוז החברות שהוקמו על ידי נשים בתחום הטק, העומד על 12%. נתון זה עלה משמעותית בשנתיים האחרונות, אך עדיין מציג תמונת מצב עגומה שיש לפעול לשנותה.

תעשיית הבריאות הדיגיטלית מציגה את הנתונים החיוביים ביותר על ייצוג נשי באקוסיסטם. צילום: PID

"מדידת נתוני הגיוון היא חלק בלתי נפרד מהצלחת התהליך"

"PID מאמינה שמדידת נתוני הגיוון היא חלק בלתי נפרד מהצלחת התהליך. חברות רבות לא מודעות למצב העובדים המגוונים בחברה ולאחוזי הייצוג של האוכלוסיות השונות. אנו מקווים שהצגת החברות שעושות את זה בהצלחה ומשקיעות משאבים לא מבוטלים על הטמעת תוכניות גיוון וריכוז מאמצים בהגדלת מאגר המועמדים המגיע מאוכלוסיית בתת ייצוג, תהווה השראה לחברות המעוניינות לעשות יותר ולשים את הנושא על השולחן כחלק מהותי מתוכנית העבודה. אנחנו ב-PID נמצאים כדי לספק את הכלים ולהנגיש את הידע המקצועי בנושא", כך אמרה שחר סיליס, מנהלת היוזמה.

שחר סיליס, מנהלת יוזמת PID. צילום: רועי חרמוני

​​"אני מאמין ששנת 2022 תהייה שנת הגיוון לתעשיית הסטארט-אפים שלנו. השנתיים האחרונות היו יוצאות דופן לתעשייה הישראלית, עם כמות אדירה של מימון, חברות ציבוריות וחדי קרן. עדיין, בחזית הגיוון, יש לנו דרך ארוכה לעשות. לא רק סטארטאפים, גם קרנות הון סיכון צריכות לפעול ולהעסיק הרבה יותר נשים, חרדים, ערבים ואוכלוסיות אחרות. שקיפות מלאה היא הצעד הראשון בדרך לשם. אנחנו מאמינים ומקווים שהדו"חות הבאים שלנו יציגו מגמת שיפור. אין ספק שאומת הסטארט-אפ חייבת גיוון כדי להמשיך לפרוח". אומר קובי סמבורסקי, שותף מייסד בגלילות קפיטל ויו"ר משותף ביוזמה. 

"הדו"ח מעלה נקודת מבט ביקורתית ומהימנה על מצבן של נשים באקוסיסטם. אין ספק שהתמונה הנגלית לעין לא טובה. נשים צריכות לאייש חלק גדול יותר מתפקידי ההובלה בחברות ובקרנות. אין שום סיבה שהרכב ההון האנושי בהיי-טק הישראלי לא ישקף את ייצוג הנשים באוכלוסייה ומעבר לכך, את כמות הנשים המוכשרות שיכולות לאייש תפקידים אלו. סטארט-אפים צריכים להשקיע משאבים בהבנה כיצד לגייס יותר עובדים מאוכלוסיות הנמצאות בתת ייצוג, ואנחנו ב-PID כאן כדי לסייע להם", אמרה סיוון שמרי דהן, שותפה מנהלת בקומרה קפיטל ויו"ר משותפת ביוזמה. 

Power In Diversity הוקמה ביוזמת אלן פלד, שותף מייסד בווינטג' פרטנרס, סמבורסקי ושמרי דהן מכהנים כיו"רים משותפים של היוזמה. רשימת הקרנות התומכות ביוזמה ומסייעות בפעילות כוללת בין היתר את פיטנגו, ויולה, NFX SVB ,Hearst Ventures, קרן אלה, New Era, BRM, Grove, DTCP, Maor Ventures ואחרות. אליהן הצטרפו 170 סטארט-אפים וכן גופים פילנתרופיים, הממנים את התהליכים המתרחשים בתוך החברות כדי לשנות את התפישה והתרבות הארגונית ולהפוך אותה למכילה יותר, באמצעות ניתוח הנתונים הקיימים בעזרת צוות מוכשר של פסיכולוגיים חברתיים ומומחי גיוון, דיוק צרכי הארגון, בניית מבני עבודה גמישים, יצירת סביבת עבודה המתאימה ומכבדת שוני, תהליכי גיוס חכמים, הדרכה וליווי ועוד.

דו"ח זה הוא סנונית ראשונה של מדד גיוון הנוגע באוכלוסיות של נשים, חרדים, ערבים, ישראלים ממוצא אתיופי, מבוגרים, אנשים עם מוגבלויות פיזיות או נפשיות ואנשים על הרצף האוטיסטי.

המדד עתיד להקל על חברות שנסחרות בנאסד"ק או נמצאות בשלבי הנפקה לעמוד בדרישות החדשות לגיוון תעסוקתי וכן על סטארט-אפים המבקשים לגייס כספים, שיוכלו להציג את העושר התרבותי בקרב העובדים. בנוסף, המדד יהווה כלי עבור משקיעים להבין את ערכי החברה, היצירתיות והגמישות של הדרג הניהולי וישרת גם את החברות עצמן כדי לראות את מצבן.