בנק ישראל מציע להקים מאגר נתונים משותף לכל אפליקציות התשלומים

המאגר יאפשר העברת כספים וביצוע תשלומים בין האפליקציות, יתרום להתפתחות השוק בכלל ולתחרות בפרט ויקל על שחקנים קיימים להציע שירותים נוספים ללקוחותיהם וכן לשחקנים חדשים להיכנס לשוק

עלול להיאסר באירופה. שימוש בארנק דיגיטלי אנונימי. צילום אילוסטרציה: BigStock

חוות דעת של בנק ישראל שפורסמה אתמול בנושא התפתחויות בתחום הפעילות של ארנקים דיגיטליים כוללת, בין היתר, המלצה להקים מאגר משותף לכל אפליקציות התשלומים שקיימות כדי לאפשר העברת כספים וביצוע תשלומים בין האפליקציות. זאת, בין היתר, כדי למנוע מצב שבשוק יהיה שחקן דומיננטי אחד בשירותי P2P כפי שקיים היום. על פי הצעת הבנק, המאגר יקשר בין מספר הטלפון הנייד של הלקוח או כתובת מייל לבין פרטי אמצעי התשלום לזיכוי כאשר מדובר בשתי אפליקציות שונות.

בחוות הדעת שפרסם הבנק מוסבר, שהמאגר יתרום להתפתחות השוק בכלל ולתחרות בפרט, ויקל על שחקנים קיימים להציע שירותים נוספים ללקוחותיהם וכן לשחקנים חדשים להיכנס לשוק. במסמך צוין, כי בעולם יש דוגמאות לסוגים שונים של תשתיות לממשק בין אפליקציות תשלום המבוססות על על מאגר מרכזי, חיבור בין מאגרים קיימים או סוג שירות של קישור וממשק, כאשר זיהוי הלקוחות הוא חד ערכי.

הבנק מציין, כמובן, שהשיקולים בהחלטה להקים מאגר כזה תלויים ביכולת להקים מאגר כזה בקלות ובמהירות, התאמתו לשחקנים בשוק, הקלה על המשתמשים שיש להם אפליקציות שונות, הכל כפוף, כמובן, לכללי שמירת המידע והפרטיות. בחוות הדעת צויין כי גופים כמו משרד האוצר, רשות ניירות ערך וגופים נוספים בוחנים את הסוגיות הקשורות במאגר זה.

חוות הדעת פורסמה בעקבות סיום עבודתה של ועדה פנימית שהקים נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, שקראה לציבור לספק מידע לוועדה בנושא השימוש במידע שנצבר בארנקים דיגיטליים השונים בהיבט של שמירה על הפרטיות, בין היתר על רקע כניסתן לשוק של שחקניות גלולביות, כגון אפל וגוגל.

העמדה שגיבש הבנק לאחר ששמע את חוות הדעת השונות היא, שיש לאפשר לגופים פיננסיים להשתמש במידע שקיבלו בהסכמה של לקוחותיהם לשימושים שהלקוחות יודעים עליהם מראש, והכל, כמובן, בכפוף לכללי חוקי הגנת הפרטיות. הבנק מציין, כי הוא דבק בעמדתו העקרונית, כי המידע שנאסף על ידי החברות המפעילות ארנקים אלקטרונים שייך קודם כל ללקוח ורק לו הזכות להחליט אילו גורמים ייחשפו אליו. עם זאת, הבנק מציין, כי בשלב זה כי היקפי הפעילות בתשלומים בבתי עסק באמצעות P2P הם נמוכים מאוד בהשוואה לאמצעים אחרים, ולכן עדיין אין הצדקה להתערבות רגולטורית רשמית בשוק זה.

לגבי מידע שנצבר ממידע אצל גופים שמציעים ארנק דיגיטלי תוך טרנזקציה של כרטיסי אשראי, כאן צריך להיות מעוגן גם הסדר בין הגוף שמציע ארנק דיגיטלי לבין חברת כרטיסי האשראי, וזאת בנוסף להסכמת הלקוח.

תגובות

(1)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים