פסיקה בבריטניה: ג'וליאן אסאנג' יוכל להמשיך להיאבק על החופש שלו

חושף השחיתויות ומייסד ויקיליקס (WikiLeaks), ג'וליאן אסאנג', רשאי לערער על הסגרתו המתוכננת לארצות הברית לבית המשפט העליון הבריטי, כך דיווחה סוכנות הידיעות רויטרס. משמעות הדבר היא שאסאנג' לא יוסגר כעת, ויוכל להיאבק על החופש שלו, וזאת על פי פסיקת בית המשפט הבריטי לערעורים השבוע.

אסאנג' מואשם בארצות הברית ב-18 סעיפים, בהם הפרת חוק הריגול האמריקני, כך שאם יוסגר למדינה הוא יכול לקבל עונש מאסר של עד 175 שנה.

כזכור, בית משפט בבריטניה החליט לפני שנה בדיוק לדחות את בקשת האמריקנים להסגיר את מייסד וויקיליקס, וקבע שיכולה להיות לקבלתה השפעות שליליות וקשות על בריאותו הנפשית. חשש שאסאנג' יתאבד אם יוסגר עלה גם הוא על הפרק, ולפיכך הורה בית המשפט על שחרורו מהכלא. אלא שבדצמבר, עקב ערעור אמריקני, ביטל בית המשפט לערעורים את הפסיקה הזו.

כעת עם זאת, ועל פי הפסיקה האחרונה בעניין, יהיה אסאנג' רשאי לערער ישירות על תוכניתה של בריטניה להסגירו לידי רשויות החוק בארה"ב.

אסאנג' הוא אזרח אוסטרלי, ובית המשפט העליון הבריטי אפשר לאוסטרליה לערער לעליון הבריטי בעניינו ונגד ההסגרה. כעת גם אסאנג' עצמו יהיה רשאי לערער ישירות על הכוונה לשלוח אותו לידי רודפיו בארצות הברית, אך בסופו של דבר בית המשפט העליון יחליט בעצמו אם יאפשר את ההסגרה אם לאו.

מפגינים עם כרזות בכיכר פיקדילי, במחאה על הסגרתו של מייסד ויקיליקס ג'וליאן אסאנג' לארה"ב. צילום: BigStock

נרדף פוליטית או פושע ומרגל?

תיק אסאנג' מורכב וכולל טענות נגד אסאנג' לאונס בשבדיה, לכאורה. טענות אלו העלו שאלות בקרב פעילי זכויות אדם ברחבי העולם, אשר תהו האם המשטרה ומערכת המשפט בכל המדינות הנוגעות בפרשה פועלות באופן הגון בנושא זה.

הכתב המיוחד של האו"ם לנושאי עינויים, נילס מלצר, האשים בעבר את הרשויות השבדיות במניפולציה ובכך שההצהרות שלהן בפני הבריטים נבעו מהשפעה ומשיקולים פוליטיים.

אסאנג', כידוע, מבוקש על ידי השלטונות האמריקניים לאחר שלפני כעשור הוא פרסם בוויקיליקס שורה של מסמכים של המודיעין האמריקני, בהן מידע שהגיע מאדוארד סנואודן, חושף מסמכי ה-NSA, שבעצמו מבוקש על ידי ארצות הברית (ושוהה במקלט מדיני ברוסיה). עוד באותה השנה הוא ברח ללונדון, ושם הבריטים שמו אותו במעצר בית, לאחר שהשלטונות השבדיים הוציאו צו מעצר בינלאומי נגדו, בחשד שביצע מעשי אונס ותקיפה מינית. התיקים נגדו בשבדיה נסגרו, אולם במאי 2019 הודיעו הרשויות בשטוקהולם כי הן יפתחו אותם מחדש. חצי שנה לאחר מכן החליטו השבדים לסגור את התיקים סופית.

ב-2012 אסאנג' ביקש – וקיבל – מקלט מדיני בשגרירות אקוודור בלונדון, ובראשית 2018 המדינה הדרום אמריקנית אף נתנה לו אזרחות. השהות הממושכת שלו בשגרירות עוררה עצבנות במערב, בפרט בארצות הברית ובבריטניה, וביולי לפני כשנתיים וחצי נכנעה ממשלת אקוודור ללחצים והחליטה על הסגרתו לממלכה. לאחר מכן הגישו הרשויות האמריקניות בקשה להסגיר אליהם את אסאנג' – שכאמור, נידונה בבתי משפט מאז.

פעילי זכויות אדם ותומכיו הרבים של אסאנג', טוענים כי אסור להסגיר אותו לארה"ב משתי סיבות – הומניטריות ופוליטיות. לדבריהם, אסאנג' זכאי לחופש שלו מפני שלמעשה בחשיפותיו עזר לעולם ללמוד על פשעים חמורים שביצע צבא ארה"ב במהלך מלחמת עיראק – לרבות עינויים בכלא אבו גאיב, ותקיפות אוויריות ממוקדות על אזרחים – נושאים שבהם לציבור היה עניין לגיטימי. באופן כולל יותר הם טוענים כי ללא חושפי שחיתויות ופלטפורמות שמוקדשות לנושא, מידע כזה לעולם לא היה יוצא לאור.