הסכם עבודה בטכניון שמוסיף עשרות אחוזים לשכר המהנדסים
הטכניון יכול לגייס טאלנטים ולהציע להם שכר שמתקרב לשוק הפרטי, ובמקביל לקדם מהנדסים שכבר עובדים ● פרופ' בועז גולני, מנכ"ל המוסד האקדמי: "ההסכם – פריצת דרך בהסכמי השכר"
אחד המגזרים שמושפעים בצורה ניכרת מהמחסור בהון אנושי הוא המגזר הציבורי, שמגבלות השכר שנהוגות בו לא מאפשרות לגייס או לקדם טאלנטים מהשוק הפרטי, במיוחד במחלקות המחשוב, ההנדסה והפיתוח. גם הטכניון מתמודד עם האתגרים האלה: המוסד האקדמי הוותיק נתקל בקשיים לגייס מהנדסים, חלקם בוגרים שלו, ויש עלייה במגמת הנטישה של עובדים אל עבר השוק הפרטי – בארץ ואף מעבר לים.
לפני כשנתיים החליטו בטכניון לנסות לשנות את ההסכם הקיבוצי ופתחו במשא ומתן עם משרד האוצר, ההסתדרות המהנדסים ו-ועד העובדים במטרה להתאים את רמות השכר הנהוגות בארגון למציאות הנוכחית. המאמצים הללו נשאו פרי, וההסכם החדש נחתם לפני קרוב לשנה. ההסכם מאפשר גמישות ניהולית ותקציבית בגיוס מהנדסים, כמו גם עלייה של עשרות אחוזים בשכרם של חלק מ-700 המהנדסים העובדים בטכניון, לא כולל סגל אקדמי.
החידוש בהסכם זה הינו שהוא מאפשר להנהלה להחתים את העובדים החדשים וחלק מהקיימים על חוזה אישי, ולצאת מההסכם הקיבוצי, תמורת תגמול מבוסס ביצועים ותפוקות והטבות נוספות. מדובר הן בשינוי במדיניות של הממשלה לגבי שכר בשירות הציבורי והן בעמדה של הסתדרות המהנדסים ו-ועד העובדים, שלא הסכימו במשך זמן רב לאשר חוזים אישיים. ההסכם ישפיע במיוחד על אגף ה-IT של הטכניון, שכאמור, כמו גופים מקבילים לו במגזר הציבורי מתקשה לגייס טאלנטים.
איך הגיעו להסכם ומה גרם לשינוי אצל מקבלי ההחלטות בממשלה?
על כך מספרים המשנה לנשיא ומנכ"ל הטכניון, פרופ' בועז גולני, אריאל חזן, סמנכ"ל משאבי האנוש של המוסד האקדמי, ואשר אהרוני, המנמ"ר. "ההסכם הוא פריצת דרך בהסכמי השכר, ולמיטב ידיעתנו זו הפעם הראשונה שנחתם הסכם כזה לא רק באוניברסיטאות, אלא במגזר הציבורי בכללותו", אמר פרופ' גולני. "ההסכמים שאנחנו כפופים להם הם משנות ה-60 וה-70, שם המרכיב העיקרי הוא מוסד הקביעות, וקידום העובד לפי ותק ושכר, ללא קשר לביצועים שלו".
לדבריו, "הצלחנו לשכנע את האוצר, וגם את הוועדים, שהמציאות השתנתה. למוסד הקביעות יש כיום הרבה פחות חשיבות אצל המועמדים שאנחנו רוצים לגייס, והוועד שלנו הבין בנוסף שיש תופעה בין דורית – הוותיקים פורשים, ובהעדר יכולת לגייס חדשים, בגלל מגבלת השכר, נצטרך להוציא יותר פרויקטים למיקור-חוץ – מה שישפיע על מספר העובדים שהוועד יהיה אחראי להם. למרבה השמחה, קיבלנו מהוועד אור ירוק להתקדם. אתגר נוסף היה משרד האוצר, וגם הם השתכנעו, ואפשרו את גיבוש ההסכם".
מה כולל ההסכם?
פרופ' גולני הסביר שהחוזים האישיים שהמהנדסים שמגויסים במסגרת ההסכם החדש חותמים עליהם כוללים רמות שכר גבוהות בהרבה ממה שהיה מקובל עד כה בטכניון, אבל מותנות בביצועים, בתפוקות, ולא על פי ותק או דרגות. כך גם לגבי העובדים קיימים בטכניון.
ההעסקה היא לתקופה ראשונית של חמש שנים, עם אפשרות הארכה לתקופות נוספות של חמש שנים כל אחת. בכל שנה יתקיים דיון שכר עם העובד לבדיקת ביצועים ועמידה במשימות. יצוין שההסכם לא חל על הסגל האקדמי.
חזן אמר כי "מאז שההסכם נכנס לתוקף קלטנו כבר 60 איש, בשכר המעודכן, כאשר היעד הוא לגייס נוספים ולהגיע ל-300 מהנדסים חדשים ו-ותיקים, שיזרימו דם חדש לאגפים השונים של הטכניון. כיום אנחנו יכולים להתחרות בהצעות עבודה עם גופי היי-טק גדולים שיש באזור הצפון, כמו אלביט, אינטל ורפאל".
בתשובה לשאלה עד כמה הטכניון יכול להציע לטאלנטים שכר שדומה למה שמקובל בהיי-טק אמר חזן: "אנחנו מתבססים על התעריפים של משה צבירן, שנחשב לאוטוריטה בתחום סקרי השכר. לא נרוץ אחרי כל סטארט-אפ, וצריך להבין שאנחנו יושבים בצפון, ורמות השכר כאן שונות מאשר במרכז".
חזן, פרופ' גולני ואהרוני ציינו שאנשים עובדים בטכניון, או רוצים לעבוד בו, לא רק בגלל השכר, אלא גם בגלל התדמית היוקרתית שלו – אבל זה לא מספיק. "גם העובד הכי טוב אצלנו, שאנחנו יודעים שבשוק הוא שווה פי שלושה ממה שהוא מקבל אצלנו – מגיע שלב שהוא מקבל החלטה כלכלית נכונה ועוזב, כי יש לו משפחה והוא צריך להתפרנס", ציין חזן.
"כמה משרות פתוחות ב-IT, שעד היום התקשיתי לאייש"
כאמור, בין הגופים בטכניון שנהנים מההסכם החדש נמצא אגף המחשוב ומערכות המידע, בראשותו של אהרוני. באגף שלו מועסקים כ-80 עובדים, ויש עוד כמה עשרות עובדי מחשוב, שנמצאים בפקולטות השונות וכפופים למחלקות שבהן הם משובצים.
"יש אצלנו כמה משרות פתוחות שעד היום התקשיתי לאייש, ואני מקווה שכעת זה יהיה יותר קל, אם כי המחסור הוא אמיתי וחמור", אמר אהרוני. "ההסכם יאפשר לי לגייס כוח אדם איכותי, שקיים בשוק ושיסייע בקידום הפרויקטים הרבים שהאגף מיישם".
כעת נותר לראות האם גופים ציבוריים נוספים שמתמודדים עם הקושי בגיוס עובדי מחשוב, דוגמת מוסדות אקדמיים, גופי ממשלה ורשויות מקומיות, ירימו את הכפפה ויאתגרו את הממשלה כדי לחתום על הסכמי עבודה דומים.
תגובת הסתדרות המהנדסים וועד העובדים
מההסתדרות וועד העובדים נמסר בתגובה כי "הסתדרות המהנדסים, הנהלת הטכניון וארגון העובדים חתמו על הסכם קיבוצי מתקדם לסקטור המהנדסים, תוך הבנות עם האוצר. הסכם זה מאפשר לטכניון לשמר ולגייס מהנדסים בעלי כישורים ומנוסים בשכר גבוה משמעותית, מבוסס ביצועים.
ועד מהנדסים בטכניון דאג לשמר את ההסכם הנוכחי ולאפשר למהנדסים שיתקבלו מעתה לטכניון ליהנות מחופש הבחירה –לבקש לעבוד תחת ההסכם הנוכחי, אשר כולל קביעות, או תחת ההסכם החדש, בשכר גבוה יותר".
להתרחק כמו מאש !!! אירגון רקוב ומקולקל
שקרים. אין אפשרות לבחור בחוזה הישן עם קביעות והשכר המוצע דומה לרמת השכר בהסכם הקיבוצי ולא מתקרב לרמות השכר בתעשייה. תהליך הגיוס מסורבל, לא ברור מי מחליט ואין עם מי לבצע מו"מ. ההחלטה על השכר מתבצעת ע"י אגף משאבי אנוש ולא ע"י הממונים הישירים, כך שאין הלימה בין הביצועים לתגמול.
הכתבה מלאה בעובדות לא נכונות ממש. כנראה אחת המטרות שלה היא לנפח אגו....
כתבה מלאה בטעיות ואי דיוקים. חבל.
מה למשאל?
פרופסור גולני, מנכ"ל הטכניון, הוא אדם משכמו ומעלה, אדם של כבוד, אדם של מילה.
הקושי לגייס לא נובע רק מהשכר, והסיבה העיקרית לעזיבת העובדים איננה השכר, זה מהווה טריגר, אך הבעיה האמיתית של הטכניון היא תרבות ארגונית קלוקלת, מבנה מעמדי על פי דרג אקדמי ומינהלי, ארגון המתנהל על פי פוליטיקה ארגונית מסואבת, ללא קשר ליכולת או רמת ביצוע. עם כל המאמצים להתקדם, התרבות כמו גם ניהול המשאב האנושי הינם אנכרוניסטיים ועומדים בדיסוננס גמור למצויינות האקדמית של המוסד. הברנדינג כמוסד אקדמי זה דבר אחד, כארגון מיתוג המעסיק הינו חלש ונחות, תוסיפו על זה שכר נמוך וועדי עובדים בסגנון של פעם וקיבלתם ארגון מאד לא אטרקטיבי לעבוד בו.
נכון מאוד
רואים זאת ממש
צריך לקבוע שכר מקסימום במגזר הציבורי. לפטר מאות אלפי עובדי ציבורי מוצצי דם. כדי שיעברו באופן טבעי לשוק החופשי התחרותי.
כל הכבוד והמשך ההצלחה אלחנן
הגיע הזמן לשנות את המגזר הציבורי